Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sheviit Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל העם חורשין פעם אחת והוא חורש שני פעמים וכא כן א"ר יוסי כו'. — צ"ל: והוא חורש שתי פעמים בראשונה כשהיתה המלכות אונסת כו' (ומה שבינתיים אינו שייך כאן ונשתרבב מסוגייא דלקמן פ"ז ה"ז ע"ש).
ר' יונה ור' יוסה הורון מפי לארסקינס בשובתא. — כפי הנודע בדברי ימי הרומיים היה נציב בסוריא השר ארסקינס בשם המלך קוסטנציוס משנת ד"א קי"א עד קי"ד כשלש שנים.
אתתבת קומי ר' ירמיה דאמר וכי אין זה ב"ד כו'. — צ"ל: אתתבת קומי ר' ירמיה ואמר (פי' ר' ירמיה) וכי אי זה ב"ד עמד וביטל (פי' מה שהתירו ב"ד כשהיתה המלכות אונסת וע' מ"ש כתובות פ"י הי"א).
חרוש בה טבאות ואנא נסב לה מינך בתר שמיטתא מהו שואלין בשלומן אישר. — צ"ל: מהו שואלין בשלומן בשלום ישראל אישר (וכ"ה בגיטין סופ"ה) כו' וארנוניות: ה"ד המידל כו' (ומה שבינתיים מיותר ונגרר מע"ז פ"ד ה"י בנחתום העושה בטומאה ודלא כרמב"ם פ"ח ה"ח משמיטה).
מהו המידל נוטל אחד ומניח שנים כו'. — צ"ל: מהו המידל אחד או שנים (פי' דתני במשנתנו כאן) נוטל אחד ומניח שנים או נוטל כו' והא תנינן המחליק שלשה זה בצד זה הא מידל כו' (ומ"ש לפנינו "בגפנים" יש למחוק).
רשב"ג אומר נוטעין אילן סרק בשביעית. — מבואר בתוספתא פ"ב דהיינו בנוטעו לסייג.
[השלמות: ר' חייא בר בא אמר חייתה כו'. — נוס' הגר"א: ר"ח ב"ב אמר גסה (וכן בחלה בי פי' שנפשם נעשה גס בי כמו "שליבה גס בהן" [סוטה פ"א מ"ו] ועי בבלי נדה מיו אי ובפרש"י שם).]
מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות א"ר יוסי מתניתא אמרה כן כו'. — צ"ל: מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות ר' פדת בשם ר' יוחנן הכל מודין בשביעית שהן מטמאין טומאת אוכלין (פי' שבשביעית שאין זריעה אין אוכלין מצויין ואוכלין אפי' פגין ובוסר לכך מודה ר' יוחנן בן נורי דמטמאין טומאת אוכלין, וכעין זה לקמן פ"ז ה"ב "עולשין חשובין הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית" ובהגהות הגר"א שבספר שערי ירושלמי גורס דכפניות אינן מטמאין טומאת אוכלין. ופלא שבתוספתא מע"ש ושנוי בתוספתא עוקצין פ"ה ומשולש בבבלי עירובין כ"ח ב' דכפניות מטמאין טומאת אוכלין) א"ר יוסה מתניתא אמרה כן הפגין משיזריחו אוכל בהן פיתו בשדה הקור כעץ לכל דבר כו'.
[השלמות: תני כאן מיד ולית כאן מיד. — אינו מובן והמפרשים נדחקו בזה.]
ור' יוסה מפקדין על שואלייה כו'. — צ"ל: ור' יוסה מקפד על שואלייה ואמר לון מן לכון כו' הוא אמר לן (פי' ר' יודה בן פזי) א"ר יוסי מתניתא פליגא כו' שהיא מלאכתו קור וכפניות אסור (ע' תוספתא פ"ג) אין תימר כעץ הן כך אנו אומרים עץ אסור לשולקו אלא בגין דקדושת שביעית חלה עליו לפום כן צריך מימר אסור גבי כפניות מה אית לך מימר (פי' שאינן ראויות לאכילה בלא שליקה) א"ר אבון שכן כו' (מהגהות הגר"א שבשערי ירושלמי וביתר תיקון).
[השלמות: הכניסו שליש. פי' שליש גידולן כדאיתא במעשרות פ"א מ"ג.]
מהו שליש לוג מתניתא שהן עושין כו'. — צ"ל: מהו שליש לוג (פי' דשליש גידולן היינו שמסאה זיתים עושין לוג שמן) מתניתא אמרה כן (בספרא פ' בהר עה"פ תהיה כל תבואתה לאכול) שהן עושין שלשת לוגין לסאה (פי' שזתים גמורין עושין שלשת לוגין לסאה ומזה ששליש גידולן עושין לוג).
א"ר יונה לאי דו נץ שהוא עושה רובע זתים. — צ"ל: ואי דו זית שאינו עושה נץ לרובע זתים.
דאכיל פרוטגמיא (פי' סעודה ראשונה של נישואין, ע' דמאי פ"ד ה"ד וערוך ערך פרטיגם ובמוסף שם) אכיל משתותא (פי' הסעודות שבשבעת ימי המשתה) שמע ר' יוסי ואמר ויאות (פי' בתמיה) עד כדון אית תותבה לעלמא דאתי (פי' וכי יש אזרח לעוה"ב שמעט מזער ישארו אחרי שבע שני גוג).