Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sotah Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מנחתה מלמד שהיא קדשה לשמה כשם שהיא קדשה לשמה כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: מלמד שהיא קדשה לשמה ותני ר"ח ופליג כו' שותפותו של איש אלא הקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבים לעצמן כשם שהיא קדשה לשמה כך היא קדשה לשמו ואלא מה דאישתעי קרייא כו'.
ניחא זב וזבה ומצורע ויולדת ויש קטנה יולדת כו'. — צ"ל: ניחא זב וזבה ומצורע יולדת מכיון שהשיאה כבר יצאת מרשות אביה אלא שכן אדם מפריש על אשתו קטנה ויש קטנה יולדת לא כן א"ר רדיפה כו' משהביאה שתי שערות היא ובנה חיים עיברה עד שלא הביאה וילדה משהביאה היא חיה ובנה מת מאי כדון אלא שכן אדם מפריש על אשתו חרשת כו'.
והוא מעכב מלשמוח עמה מפריש עליה חוץ מדעתה ר' אחא כו'. — צ"ל: והוא מעוכב מלשמוח עמה מפריש עליה חוץ מדעתה והא ר' אחא בשם ר' אילא אמר אינו מפריש עליה עולת העוף אלא חטאת העוף מפני שהיא מכשרתה לאכול בזבחים ותני כן אינו מפריש עליה כו' א"ר יוסי אין לך אלא כזה שמעכבה מלאכול בזבחים. ומעכבה מלאכול בזבחים (פי' וכי מנחת סוטה מעכבה מלאכול בזבחים דודאי שסוטה מותרת בשלמים ותודה וכל קודש שמותר לישראל ואין הסוטה אסורה אלא מהמורם משלמים ותודה שאינן נאכלין אלא לכהנים ולנשיהם ולעבדיהם כמו שאסורה בתרומה כדתנן בפ"א מ"ב) מכיון שהוא מעוכב כו'.
כולה דרבנין מ"ד בכלי חרש לא במפוחם רבנין כו'. — צ"ל: מ"ד בכלי חרש לא במפוחם במפוחם מבפנים (פי' שהרי הפחם מתערב במים) מ"ד אפי' במפוחם במפוחם מבחוץ תמן תנינן כו'.
פתח לה באל"ף שכן מאל"ף שכאן כו'. — ע' הנוסח ביומא פ"ג ה"ח [דף מ"א ע"א] ושם הגירסא הנכונה.
אמר ליה לא שנייא היא הכא דכתיב בספר כו'. — צ"ל: אמר רבי לא (פי' שם אמורא והוא ר' אילא) שנייא היא הכא כו'.
א"ר אילי מה איכפת ליה ממזר גבי קינוי. — צ"ל: מה איכפלה ממזר גבי קינוי (ע' מ"ש בשביעית פ"ט ה"א, עמ' 76).
רבנין אמרין א"ר מנא לא כן א"ר יעקב ב"א בשם ר' לעזר שומרת יבם כו'. — צ"ל: רבנין אמרין ר' מנא מקשי לא כן א"ר יעקב כו' מותר באמה (פי' שאין דין היבמה כאשתו ופשיטא שאם זינתה שהיא מותרת לו ומאי קמ"ל ר' לעזר) בגין דתנינן זה הכלל כו' לא היה מתנה עמה לפום כן צריך מימר מותרת לביתה מאן תנא הדא מתניתא כו'.
מעשה היה וכהנת היתה והתירוה לביתה. — מכאן משמע דמותרת אף לכהן וכדעת בה"ג הלכות יבום וחליצה וכן בספר והזהיר פ' אחרי.
פרט לסומא שאין לו עינים הוא סומא היא סומה כו'. — צ"ל: הוא הוא סומא הוא היא סומה¹ (פי' שאף אם האשה סומה אינה שותה וע' בבלי כ"ז א') מתניתא דלא כר' יודן דר' יודן פוטרו כו' (פי' ולר' יהודה אין צורך לדרש זה).
footnotes: ¹ ואולי צ"ל: "הוא סומא והיא סומית" והוא הוא.