Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר' חלבו אמר לר' יודן נשייא פוק עימן וצערך עבר. — צ"ל: וצערן עבר (פי' שנוח להן לקטנים בזמן שהגדולים מצטערין עמהן וגם בזכות הגדולים ה' מרחם עליהם).
א"ר ברכיה כתיב יערף כמטר לקחי כפי עורפן לתשובה. — פי' שלא יקשו את ערפן אלא יכפו אותו לתשובה.
ישר ממסוכה ישרא דבהון כאילין סופייא. — פי' דורש כאלו המ"ם הראשונה של "ממסוכה" היתה כתובה בסוף מלת "ישר" וכן כ"ף של "כחדק" מושכת עצמה ואחרת עמה והוא כמו "ישרם כמסוכה" וכעין זה בסוטה רפ"ה גורעין לדרוש מתחילתה לסופה (הרש"ש בהגהותיו לב"ר פ"פ אות ג' בשם בנו ר"מ ז"ל).
ר' אחא בשם רב אין תענית עכשיו. — פי' שאין תענית צבור בבבל שהוא מקומו של רב מפני שאין נשיא אלא בא"י וכדאיתא בראש פרק זה "א"ר יוסה הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אינון תעניין למה דלית נשייא עמן" פי' שר' יוסי היה בצפורי (ע' שבת פ"ד ה"ב דר' יוסי סליק לסדרא דבר עולא, וסדרא דבר עולא היה בציפורי כמו שהוכחתי שם [עמ' 161] וגם ר' מנא בנו של ר' יוסי היה בציפורי כמבואר בפסחים פ"ד ה"ט) והנשיא היה בזמנו בטבריא (ע' סוף הוריות דבטבריא היו רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות) וגם בבבלי י"א ב' וי"ב א' איתא אין תענית צבור בבבל.
יש לו בנים ובנות. — צ"ל: יש לו בנים תני ובנות.
א"ר שמלאי דיבירא א"ל ובדברך עשיתי. — צ"ל: א"ר שמלאי הקב"ה א"ל כו' (כן העתיק בילקוט מלכים רמז רי"ד בשם ירושלמי תענית פ"ב וכ"ה בויקרא רבה פכ"ב).
כל מי שהוא מכיר אנשי משמר שלו ואנשי בית אב שלו ואינו מבתי אבות קבועין כו'. — צ"ל: ואנשי בית אב שלו והוא מבתי אבות קבועין (כ"ה בתוספתא פ"ב וכן הגיה בק"ע אלא שנשתבש בביאור הענין, וה"פ דלקמן פ"ד ה"ב וכן בתוספתא שם איתא יש מהן שקבעו עצמן לעולם, הבא בשבת בא בשבת לעולם לאחר שבת לאחר שבת לעולם יש מהן שמגרילין פעם אחת בשבוע יש מהן שמגרילין על כל משמר ומשמר ע"כ וזהו מה שאמרו כאן "מבתי אבות קבועין" והן המשמרות שבתי אבות שלהן קבעו להן כל אחד ואחד יום ידוע לחוק ולא יעבור, ובתי אבות שאינן קבועין הן אלו שהיו מגרילין בכל משמר ומשמר) אסור כל אותו היום (פי' אבל בתי אבות שאינן קבועין אסורין כל השבוע) כו' וכל מי שאינו מכיר לא אנשי משמר שלו ולא אנשי בית אב שלו והוא מבתי אבות קבועים (פי' אפי' מבתי אבות קבועים וכ"ש כשאינו מבתי אבות קבועים דאסור לעולם) רבי אומר כו' אלא שתקנתו קלקלתו שהוא מותר ביין כמה דתימר תקנתו קלקלתו שהוא מותר ביין ודכוותה תקנתו קלקלתו שהוא מותר לספר ולכבס (פי' כדתני בתוספתא שם אנשי משמר ואנשי בית אב אסורין לספר ולכבס בין משחרב הבית ובין עד שלא חרב הבית).
א"ר יונה אילין יומיא די לא למיספד בהון כו'. — צ"ל: א"ר יונה תני אילין יומיא די לא להתענאה בהון ומקצתהון די לא למספד בהון ארשב"ג כו' (פי' רשב"ל חולק על ר"מ ור' יוסי וסבר דלילה שלפניו מותר בהספד ותענית).
עצמו אסור מפני ארבעה עשר בא להודיעך שהוא אסור בהספד. — פי' שמסיים במג"ת שם ביום נקנור "ובאותו היום שעשו לו כך עשאוהו יו"ט", ויו"ט אסור בהספד אבל יום שלפניו אינו אסור אלא בתענית בלבד.
מיליהון דרבנן אמרי בטלה מג"ת ר' יונתן ציים כל ערובת ריש שתא ר"א ציים כל ערובת שובא. — פי' וכתיב במג"ת פי"א דאסור להתענות בע"ש ועיו"ט ולהשלים והא דאיתא למעלה דשבתות וי"ט מתענין לפניהן היינו בלא השלמה והא דאיתא למטה בסוף הפרק דהלכה מתענה ומשלים היינו משום דבטלה מג"ת.
כד שמע דתני לה ר"ח בשם ר"מ אמר יאות סבא ידע פרקי גרמיה. — פי' שהזקן יודע לתרץ את עצמו.
א"ל ולא רבי (פי' בתמיה דודאי הא דא"ר אלעזר ב"מ ששנה רבי מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם היינו שרבי עצמו שנה אותה המחלוקת) דילמא חורן (פי' דבאופן ששנה אחר המחלוקת לא אמר הלכה כסתם וכאן שנה ר' חייא המחלוקת ולא רבי, ואף שכאן שנה רבי דר' יוסי חולק על ת"ק אין זה קרוי מחלוקת אלא סתם אבל מחלוקת היינו שחולקין במקום אחר שלא במקום הסתם).
אבל אם יש מחלוקת אצל סתם לא בדא הלכה כסתם. — פי' והכא הרי חולק ר' יוסי מיד אחר הסתם וס"ל לר' אחא דבאופן זה אינה כסתם לבד.
ר' בא אמר אחת ר' יוסה אמר שתים. —ע' בבלי י"ח ב' הנוסח ר' אחא אמר שלש ר' יוסי אמר אחת ע"כ ובפירוש המיוחס לרש"י שם כתב אמוראי נינהו דלאו אורחא דתנאי לאשתעויי בגמרא כי האי גוונא ע"כ וכן הסכים בק"ע כאן; אבל בר"נ שם כתב ר' אחא ור' יוסי תנאי נינהו ע"כ וכן נראה. וקרוב בעיני שיש להגיה בירושלמי כאן "ר' אחא" במקום "ר' בא" ומ"ש בפי' המיוחס לרש"י "דלאו אורחא דתנאי לאשתעויי כי ה"ג" אין למדין מכלל זה שמצינו הרבה כיוצא בו כמו בשבת בבלי נ"ב ב' שאל תלמיד אחד מגליל העליון את ר' אליעזר כו' והוא בתוספתא כלים ב"מ פ"ב, עוד בבלי כתובות ע"ז א' ואלו הן מומין גדולים פירש רשב"ג כו', עוד בבלי נזיר נ"ג א' א"ר אלעזר זקנים הראשונים כו' והוא בתוספתא פ"ה שם וע' ירושלמי שם ה"ב, עוד בבלי ב"ב נ"ו א' אין שם לא מיצר ולא חצב מאי פירש ר' מרינוס כו' וע"ש בתוד"ה אין, ועוד בזבחים ס"ב ב' שאל ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא כו', עו"ש ק"ח א' השיב רבי תחת ר' יוסי הגלילי כו' והוא בתוספתא שם פי"ב, ועוד בבכורות נ"ח א' וכמה פרס פירש ר' יוסי ב"ר יהודה אין פרס פחות מט"ו יום, והוא בתוספתא שם פ"ז.
[השלמות: רביעין על מעיהון. — פי' שהיו משתחוים בפישוט ידים ורגלים ביום התענית כדאיתא בע"ז רפ"ד.]