Sheilat Shalom on Sheiltot d'Rav Achai Gaon Comment 99
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**השתא דכתיב וביום ואפי' בשבת:**הנה בסוגיא דשבת (קלג.) מסיק ר' יוחנן א"ק ביום אפי' בשבת ופרש"י מדלא כתיב בשמיני ימול וכו' וכן עוד תניא כוותיה דר"י וכו' ת"ל ביום אפי' בשבת. וכן בסנה' (נט:) ביום אפי' בשבת מוכח כפרש"י מדלא כתיב בשמיני דרשי' הכי ואילו לפי' גאון הל"ל בג' מקומות הללו וביום אפי' בשבת. והנה הוי"ו של וביום איצטריך דאפי' שלא בזמנו אין מלין אלא ביום כדאיתא יבמות (עב.) והביאו גאון בפ' וירא סי' יו"ד בד"ה ברם צריך מהו לומר לא"י וכו' ע"ש. ומצוה ליישב:
**שם ומנלן דפריעת מילה דחייא שבת שנאמר בעת ההיא אמר ה' אל יהושע גו':**מלת' דמתאמרא בי מדרשי זה רבות בשנים לפי גרסא הראשונה שכתב רש"י ביבמות (עא.) ד"ה ומאי שנית השתא דדרשת שוב שנית מאי תדרוש בי' ע"ש גם בתו'. וא"כ נשאר מימרא דלא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו במסקנא. ומעתה קרא דבן שמנת ימים ימול וכן ביום השמיני ימול היינו מילה גופה אבל פריעה לא ידענא אלא מכח הלמ"מ כמ"ש תוס' שם ביבמות ד"ה לא ניתנה וכו' וי"ל דהלכה למ"מ הוא ויהושע אסמכי' אקרא. וא"כ הא דקי"ל מילה דוחה שבת מקרא דכתיב וביום השמיני ימול [ע' שבת קלב.] לא ידענא אלא מילה עצמה אבל שיהיה הפריעה דוחה שבת לא ידענא. ויש מבעלי תריסין בקשו להשיב אחרי דקי"ל מל ולא פרע כאילו לא מל א"כ כשלא פרע בשבת הוי כאילו לא מל ומילה עצמה ודאי דחי שבת והשבתי להם הגע בעצמך הרי מילה גופא אי לאו דאורי רחמנא דדחי שבת ה"א אע"פ דחייב ודאי במילה מ"מ אפשר לקיימו ביום שלאחריו ולא ימול בשבת. וכמו כן ברור נהי דפריעה מעכב שאינו נקרא מהול עד שפרע מ"מ אפשר לקיים הפריעה ביום שלאחריו ומה דגלי גלי דמילה גופה גלי רחמנא ביום אפילו בשבת. אבל פריעה דלא גלי אע"ג דמעכב אפשר לקיימו למחרתו. ודע תו אהא שכתבו תוס' בשבת במשנה (קלז.) ד"ה מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל תימא אמאי איצטריך האי כיון דכבר תנא דבשר החופה את רוב העטרה מעכב המילה וכי לא פרע עדיין רוב עטרה מכוסה עכ"ל. כתב מרן דודי זקני הגאון תי"ט דלגרס' קמייתא שכתב רש"י ביבמות וכו' שלא נתנה פריעה לאברהם והשתא מתני' טובא קמ"ל במה שחזר ושנה מל ולא פרע דלא תימא כיון דאברהם אבינו נצטווה במילה לבדה אף שאנחנו בהל"מ נצטוינו אף בפריעה מ"מ כי מל ולא פרע לא להוי כאילו לא מל לגמרי מכיון שאברהם מל ולא פרע עד שנתחדשה הל"מ קמ"ל דמכיון שנתחדשה ההלכה לפרוע כך היתה ההלכה דאם לא פרע שהוא כאילו לא מל לגמרי עכ"ל צא ולמד דע"כ לא אתי הל"מ שהפריע' תדחה השבת דא"כ קרא דביום השמיני ל"ל [וע' שבת (קלב.) דלא ילפינן דמילה דוחה את השבת אלא מדכתיב ביום השמיני אפילו בשבת כדאמר ר' יוחנן שם ותניא כוותיה] א"ו דהל"מ היתה כמ"ש התוי"ט דאם לא פרע הוי כאלו לא מל כלומר דהפריעה מעכב וא"כ מילה גופה דאיירי ביה קרא דכתיב וביום השמיני ימול גלי רחמנא דאפילו בשבת. אבל הפריעה שפיר מצינו למימר דפורע למחר. כהיום הזה אשמחה בראותי כי כוונתי לגדול ושאלת ראשונים שאלתי שעמד עליו גאון דפריך רב אחאי מנ"ל דפריעת מילה דוחה שבת ומתרץ שנאמר בעת ההיא אמר ה' אל יהושע [עשה לך חרבות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית] מקיש סוף מילה [כלומר פריעה שהוא סוף המצוה של מילה] לתחלת מילה מה תחלת מילה דחייא שבת [דכתי' וביום השמיני ימול אפי' בשבת] אף סוף מילה דחייא שבת. והנה אע"ג דבסוגיא אמרינן לאקושי סוף מילה לתחלת מילה מה תחלת מילה מעכבת אף סוף מילה מעכבת דתנן אלו הן ציצין המעכבין וכו'. מ"מ אין היקש למחצה ודרשינן נמי לאקושי לענין דחייא דשבת ויש עוד לדבר בזה אלא שהשעה נחוצה:
ודברי תוס' דאתא לידן מה שהניחו בתימ' דמל ולא פרע כאילו לא מל דתנן היא משנה יתירה. ודברי התי"ט שמיישב תמיהתם. נעלם ממני בתחילה צדיק מה פעל ה"ה התי"ט בהא שכתב מתני' טובא קמ"ל וכו' דלא תימא כיון דא"א נצטווה וכו' מ"מ כי מל ולא פרע לא להוי כאלו לא מל לגמרי וכו'. והיאך אפשר לטעות בזה אחרי שכבר תנא דבשר החופה את רוב העטרה מעכב. והיינו התמי' שכתבו תוס'. ואם כה נאמר דבהא דתנא מתני' מל ולא פרע היינו קרום הרך וכמו שנתבאר בטוש"ע י"ד סי' רס"ד סעיף ג' וכן בהרמב"ם פ"ב מה' מילה בזה"ל כיצד מלין חותכין את הערלה כל העור החופה העטרה עד שתתגלה העטרה ואח"כ פורעין את הקרום הרך שלמטה מעור בצפורן ומחזירו לכאן ולכאן עד שיראה בשר העטרה וכו'. וא"כ תרי עניינים אינהו רישא דמתני' תנא דבשר החופה את רוב העטרה והיינו הערלה ערלת בשר כשחופה רוב העטרה מעכב. וסיפא דתנא מל ולא פרע איירי בקרום הרך והורה דאפילו אותו קרום רך שדבוק על בשר הגיד אם לא פרע מעכב. והשתא יתיישב ודאי תמיהת תוס' [וע' לעיל במשנה קלג] מוהלין [חותך את הערלה. רש"י] ופורעין [את העור המכסה ראש הגיד רש"י]. אכן אם היה זה כונת התי"ט חסר העיקר מן הספר ואין דרכו לקצר הרבה כל כך. ותו דאופן זה ה"מ לתרץ תמיהות תוס' גם לגרסא בתרא של רש"י ולומר דמתני' טובא קמ"ל דאפילו הקרום הרך מעכב. וזה לא נשמע בשום מקום כי אם בהא דתנא מל ולא פרע כאילו לא מל. ודאתן עליה אמרתי מצוה להציל במקום שיש מצילין. דודאי תימא על תמיהתם כדכתיבנא דאיצטריך סיפא דמתניתין מל ולא פרע וכו' משום קרום הרך וכדאמרן. אמנם שפיר נוכל לומר דכוונת תוס' לתמוה הכי לפי פירושו של רש"י שפירש פרע גילה. כלומר מל ולא פרע שלא גילה אלא חתך מועט ומשהו מהערלה. והילכך שפיר תמהו אמאי איצטריך למיתני כו'. ואסיים כעת הגורם לקצר: