Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בפרוס העצרת. כתב הרב"י סי' תקע"ה וז"ל כי היכי דלא ליפלוג אתלמודא דידן דקאמר בפרוס החג נ"ל דעצרת דקאמר היינו שמיני עצרת ואתי' כדתנן בגמרא דידן מתריעין על הבורות שיחין ומערות בפרוס החג ומיהו הא דקאמר יותר מכאן מעשה נסים קשה לפ"ז דעיקר גשמים אחר החג הם ושמא י"ל דיותר מכאן מעשה נסים דקאמר לא קאי אלא אמאי דקתני מתריעין על האילן בפרוס הפסח ע"כ אבל הריטב"א זו"ל מקיים הגי' וז"ל בחידו' ועל הבורו' שיחין מערות בפרוס החג פי' הרמב"ם ז"ל וגם רש"י ז"ל ומפרשי' אחרים דהיינו סוכות וזה תמיה גדול שהרי צורך שלהם בימות החמה והאיך לא התריעו עליהן כשהיו צריכים ויתריעו עליהן עכשיו שבאו הגשמים ונתמלאו והלא אין ראי' לגזירה מן השמים בגשמים אלא כשלא ירדו בימות הגשמים דאילו בימות החמה סי' קללה הם שנא' הלא קציר חטים היו' ובירושלמי אמרו בפי' בפרוס העצרת ואשכחן במס' ר"ה דתניא ואכלנו ולדה שלמים בחג ופירשה רב אשי דהיינו עצרת וכו' ויש לדחוק ולומר כי בודאי הצורך שלהם היה יותר גדול בימות החמה אבל לפי שאינו זמן הגשמים לא התריעו עליו שאין מתריעין על מעש' נסים וכשהגיע זמן הגשמים התחילו להתריע כמו שכבר הגיע להם צרה מקודם לכן אבל על צרה שלא הגיע עדיין כגון הגשם הצריך לתבואות הא ודאי אין מתענין על רביעה אפילה וכיוצא בזה אמרו בירושלמי לפי שיטתם בפרוס העצרת מעתה אפי' יותר כן כלומר למה לא יתריעו ג"כ אף אחרי כן שצריכין לגשם יותר וכו' עכ"ל נ"ל דאין לשנות גירסתינו ואם נגיה מוטב להגיה בבבלי שגירסתו דחוק:
שיהיו הכל וכו' כתב הר"ש בס' י"מ וז"ל שלא יבטחו במי נהר מהרעב כענין פרעה שאמר לי יאורי ואני עשיתני וקשה הלא אף אם היו באין מלמט' היה אפשר ויכולת ביד ה' להשקות חלק' אחת ולא את השני' ויש ליישב:
פורין דשמש כתיב בי"מ בואו וראו פירות השמש אע"פ שלא ירדו הגשמים הצליחו ממגד תבואות שמש ע"כ וקשה א"כ ה"ל למימר הכי קודם שמספר ממיתת הכותי ועוד דוחק לפרש פורין כמו פורין ומה שפירשתי בקונטרס נראה עיקר:
אסכרה כל שהוא. כ' הריטב"א וז"ל כ' הרמב"ם שאם נפל חולי אחד לאנשים הרבה מבני העיר כגון אסכרה וכיוצא בהן ומתים מאותו חולי מתריעין ומתעני' עליהם ונפקא ליה להרב ז"ל מהא דתניא ואסכרה בזמן שיש בה מיתה מתריעין עליה ולא נתפרש בש"ס גם בדברי הרב ז"ל כמה מתי' ימותו ובכמה ימים אם הוא כעין דבר אם לאו ונר' שבענין זה שהחולי נתפשט בעיר כבר מכיון שמתים מחמת חולי זה עצמו ג' אנשים בין ביום א' או יותר מתענים ומתריעי' עליו ולא אמרו בדבר אותו שיעור אלא כשאין חולי שלהם שוה ע"כ ותימא הרי מפורש כאן דאסכרה כל שהוא ואפי' מת אחד מתריעין עליו וכ"מ לשון הבריי' השנוייה בבבלי וי"ל וצ"ע:
על פרגיא של פשתן. בקונטרס פירשתי כפי הגירסא שלפנינו ויותר נ"ל דה"ג על פרקמטיא של פשתן וכ"ה בבבני פ' המוכר את הספינה ת"ר מתריעין על פרקמטיא אפי' בשבת אר"י כגון כלי פשתן בבבל ע"כ ויליף מקרא דשמה ושערורה נהייתה בארץ דבזמן שהמעות ביוקר שאין שם משא ומתן שמה ושערורה בארץ:
הדא דאת אמר במכונס וכו'. כתב הה"מ פ"ב מהל' תענית דין י"א ברייתא בגמ' על השדפון ועל הירקון כל שהוא נ"ל דרבינו מפרש דהאי כל שהוא יש לו שיעור והיינו כמלא פי תנור וקרי ליה כל שהוא לפי שהוא דבר מועט אבל רש"י ז"ל פי' כיון שנראה כ"ש מתריעין מיד ומלא תנור דמתני' הוא להתענות א"נ מעשה שהי' כך היה ע"כ וללשון אחרון קשה כיון דלאו לדינא תנן במתני' מלא פי תנור א"כ מאי קמיבעיא ליה בש"ס האי פי תנור ה"ד אי הוה כמלא פי תנור פת או תבואה מאי איכפת לן מאי דהוה הוה וגם ללשון ראשון קשה דמשמע סתם התראה היינו תענית אלא ודאי דברי רבינו עיקר ע"כ ולי אף פי' תימא דאיך נפרש כל שהוא שיהיה לו שיעור דא"כ לא ה"ל לסתום אלא לפרש ולמה יקרא מלא פי תנור כל שהוא לכן נ"ל דכל שהוא ממש אלא דברייתא איירי במפוזר ואפי' בכל שהוא סגי ומתני' ואיבעי' דש"ס במכונס איירי וגם הא דקאמר הכא הדא דאת אמר במכונס וכו' אתי לשנויי דלא תיקשי מתני' וברייתא אהדדי:
צאו והכניסו תנורי פסחים וכו'. ראיתי במפרש למגילת תענית שכ' וז"ל ובירושלמי אמר ע"ז הדא אמרה ע"פ היה גם אמר שם עיקר התפלה הי' שירדו גשמים בעונתן וכן הוא שם בהדיא ונתפלל ולא ירדו גשמים אר"י בר' בון שלא בא בענוה ע"כ ודברי תימא הן פירושו מאי בעונתן שייך הא בע"פ היה ופירושו שבקונטרס עיקר והוי יודע שפי' המפרש הזה תמוה בהרבה מקומות:
לישן גימטריון. כ' הי"מ לשון גרמטין הוא שבלשון יוני הנקרא גרמטיקא תוגת אמו לשון בזיון שמבזין אמו ואומרי' עפר ואפר יכנס בעיני אמו ונמצא שקללת אם הכפיל בכפלים הא' צער שלה והב' שמתבזית מאחרים שמקללין אותה אבל האב אין לו אלא צער עכ"ל יקשה וכי בשביל שהם אומרים עפר ואפר כו' הוא אומר שהוא כפלים שהרי בקרא לא נמצא רמז לזה שאחרים מקללין אותה לכן נ"ל פי' שבקונטרס עיקר וכן שמעתי בשם מהרא"פ והיינו כפלים שבשתי לשונות יש לה קללות משא"כ להאב:
כבר עבר רוב היום בקדושה ורש"י פי דף כ"ה מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בזמן הסעוד' וקש' דלא משמע כן הכא אלא הטעם משום שעבר רוב היום:
כד הוה וכו' כתב הי"מ שהי' אומר לסופר קום עמיד לפני ההיכל להתפלל מפני שר' היה צריך להסופ' וכל שהי' עומד בתפל' לא עוש' שמושו לפני ר' ומיד היה המטר יורד כדי שיפסיק הכופר תפלתו ויבא לפני ר' ולא יצטער עכ"ל ופי' דחוק מה לי לשלוח הסופר שיעמוד לפני ההיכל טוב היה שיכנס לתוך ההיכל ועוד לשון מספרא אין לו הבנה ועוד מה לו לשלחו אל המקדש ועוד לשון בגין דר' דקאמר הש"ס אינו מדוקדק לכן פי' שבקונטרס עיקר:
והוה רב מותיב וכו' כתב הי"מ וז"ל ויש להקשות דהא אמר בפ"ב דשבת אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עישין לו ואם עושין לו נס מנכיו לו מזכיותיו ושמא היו בבית ספרים ותפילין כדי להצילו א"נ לקדש את השם עבד וכההיא דר' חנינא בן דוסא שהלך והניח עקבו על חורו של ערוד כדאי' בפ' אין עומדין עכ"ל ותימא דהא רב אדא בר אהבה לא ידע שהבית רעוע ורב אזכותי' סמך כמפורש בבבלי בפירקין דף ך' אהך עובדתא ארגיש רב אדא בר אהבה איקפיד ס"ל כי הא דאמר ר"י לעולם אל יעמוד וכו' וא"ל דקשי' לי' ארב דעביד הכי די"ל דרב לא ס"ל להא דרבי ינאי א"נ דסובר רב משום הפסד ממון איכא לסמוך אזכו' הצדיק ומצינו מעשה כיוצא בזה בנחום איש גם זו בבבלי:
הדרן עלך פרק סדר תעניות האלו