כָּל מִינֵי טִבּוּלִים שֶׁמְּטַבְּלִים בָּהֶם הַבָּשָׂר וְיֵשׁ בָּהֶם חֹמֶץ וּשְׁאָר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִיּוּהָא וּרְגִילִין לִתֵּן בְּתוֹכָם קֶמַח, שֶׁהַקֶּמַח מִתְחַמֵּץ גַּם כֵּן עַל יְדֵי קִיּוּהָא, אִם נִתְעָרֵב שָׁם מְעַט מַיִם — אָסוּר לִתֵּן בְּתוֹכָם קֶמַח, שֶׁהֲרֵי הֵם כְּמֵי פֵּרוֹת עִם מַיִם שֶׁמְּמַהֲרִים לְהַחְמִיץ. וְאִם עָבַר וְנָתַן שָׁם קֶמַח בְּפֶסַח — אֵין לוֹ תַּקָּנָה לְאָכְלָהּ מִיָּד כְּמוֹ שֶׁהִתִּירוּ בְּעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵּרוֹת לֶאֱפוֹתָהּ מִיָּד, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא אוֹפֶה אוֹתָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד — אִי אֶפְשָׁר לָהּ לָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ. אֲבָל מִינֵי טִבּוּלִים שֶׁמְּטַבֵּל בָּהֶם בָּשָׂר, עַל כָּרְחָךְ הוּא מִשְׁתַּהֶא מְעַט בַּאֲכִילָתָם, וְכֵיוָן שֶׁמֵּי פֵּרוֹת עִם מַיִם מְמַהֲרִים לְהַחְמִיץ — יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא כְּבָר הֶחְמִיצוּ מִיָּד שֶׁהִתְחִיל לְאָכְלָם, לְפִיכָךְ אֵין לָהֶם תַּקָּנָה אֶלָּא לְשָׂרְפָם מִיָּד שֶׁנָּתַן הַקֶּמַח לְתוֹכָם, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר כָּל מִינֵי טִבּוּלִים, חוּץ מִן הַחַרְדָּל, שֶׁאִם עָבַר וְנָתַן קֶמַח לְתוֹךְ הַחַרְדָּל — יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה לְאָכְלָהּ מִיָּד. וְאֵין לָחֹשׁ שֶׁמָּא כְּבָר הֶחְמִיץ הַקֶּמַח מִיָּד שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל, לְפִי שֶׁהַחַרְדָּל הוּא חַד (יוֹתֵר מִפִּלְפְּלִין, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהֵן חַדִּין הֵן מְמַהֲרִין אֶת הָעִסָּה לְהַחְמִיץ, אֲבָל הַחַרְדָּל הוּא חַד) יוֹתֵר מִדַּאי, וְעַל יְדֵי כֵּן אֵינוֹ מֵנִיחַ אֶת הַקֶּמַח שֶׁבְּתוֹכוֹ שֶׁיְּמַהֵר לְהַחְמִיץ: