המשתתפין במבוי צריכים לערב בחצירו' כדי שלא ישכחו התינוקות תורת עירוב שהרי אין התינוקות מכירים מה נעשה במבוי לפיכך אם נשתתפו במבוי בפת סומכין עליו ואין צריכין לערב בחצירו' שהרי התינוקו' מכירים בפת וי"א שאם לא עירבה כל חצר לעצמה אין סומכין על השיתוף אבל כשכל חצר עירבה לעצמה ואח"כ נשתתפו במבוי ולא עירבו דרך פתחים שביניהם מותרים להשתמש בחצירו' שבמבוי דרך פתחים שביניהם שסומכים על שיתוף במקום עירוב ואם עירבו דרך פתחים שביניהם ולא נשתתפו במבוי מותר להשתמש החצרות במבוי שסומכים על עירוב שעירבו החצרו' דרך פתחים במקום שיתוף: הגה ויש אומרים דסומכין אשיתוף במקום עירוב אפי' לא נשתתפו אלא ביין וכן סומכין אעירוב במקום שיתוף (הרא"ש ומרדכי פ' הדר וטור) ולעיל סי' שס"ו ס"ו בהגהה כתבתי דאנו נוהגין לכתחילה שלא לעשות רק שתוף א' בקמח ונ"ל הטעם כי עירוב שלנו שכל א' מבני החצר נותן לשיתוף הוי כעירוב ושיתוף ביחד ולכתחילה אין לעשות יותר והא שהצריכו שיתוף ועירוב היינו בזמן הגמרא שבני החצר לא נתנו לשתוף רק החצר עירבו ביחד וא' מיני החצר נתן לשתוף אבל בכה"ג לכ"ע אין עושין רק שתוף א' ואי עביד יותר ובירך עליו הוי ברכה לבטלה (ד"ע ותשובת מהר"ם שהביא הב"י):

Those who partner in an alley must make an eruv in their courtyards, so that children will not forget the law of eruv—since children are not aware of what is done in the alley. Therefore, if they partnered in the alley with bread, one may rely on it and they need not make an eruv in the courtyards, since children recognize bread. Some say that if each courtyard did not make an eruv for itself, one may not rely on the partnership. However, when each courtyard made an eruv for itself and afterward they partnered in the alley but did not make an eruv through the openings between them, they are permitted to use the courtyards in the alley through the openings between them, for one may rely on the partnership in place of an eruv. And if they made an eruv through the openings between them but did not partner in the alley, the courtyards are permitted to use the alley, for one may rely on the eruv that the courtyards made through the openings in place of partnership. Rama: Some say one may rely on partnership in place of eruv even if they only partnered with wine, and similarly one may rely on eruv in place of partnership. Above in siman 366 section 6 I wrote that our practice is initially to make only one partnership with flour. The reason is that our eruv, where each resident of the courtyard contributes to the partnership, constitutes both eruv and partnership together, and initially one should not do more. The requirement for both partnership and eruv was in Talmudic times, when courtyard residents did not contribute to the partnership; rather, the courtyard made an eruv together and one member contributed to the partnership. But in such a case everyone agrees that one only makes one partnership, and if one does more and recites a blessing on it, it is a blessing in vain.