Sources and References on Torah Ohr, Supplements, Vayechi
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רמ"ח תיבין דק"ש . . רומחא: זח"ג רעב, א. ראה לקו"ת תצא לח, א.
רבות מחשבות בלב איש: משלי יט, כא.
כי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.
להבין שורש כל הדברים: הנחת הר"מ בן אדה"ז במאמרי אדה"ז תקס"ג ע' פה. באוה"ת ויחי תכו, ב בשינויים ועם הגהות בכרך ו ע' תתרפו, א. והוספות בכרך ז תתסו, ב. סעי' א נמצא בד"ה ויקהל תרל"ד ע' קמה. סה"מ תרנ"ז ע' קלג. לסעיף א ראה גם אוה"ת פ' במדבר ע' מ ושם יש הגהות לכאן. (אוה"ת הנ"ל מיוסד על הנחה בסה"מ תקס"ג ע' פה).
בכתבי האריז"ל: באוה"ת תכו, ב מציין לספר הגלגולים פרק כ.
מבחי' האצי' שמאיר בבריאה: בסה"מ תקס"ג ע' פה ”(או בריא' שבאצילות)".
והוא מ"ש בזהר: ראה זח"א רמא, א. רנט, ב. ולעיל כח, א. לקו"ת בהעלותך לב, א.
י"ב בקר שהים עומד עליהם: ע"פ מלכים-א ז, כה.
שו"ה המדות — אמר התחת אלקים כו': באוה"ת בראשית כרך ו תתרפו, א יש כאן הג"ה ”(פי' שאינו מרכבה לבחי' מל' הנק' אלקים כשאר אחיו אלא אדרבה הוא בחי' יסוד שלמעלה מהמל')".
השבטים הוא מלשון המשכה: ראה אוה"ת בשלח ע' תטז.
כוכבא דשביט: ברכות נח, ב. קטע מכאן נמצא גם בד"ה מצה זו תרע"ג (בסה"מ תער"ב-עו ע' פ).
שו"ה הנמשכים — להאיר בבריא': באוה"ת בראשית כרך ו תתרפו, ב יש הגהה לכאן: שזהו כענין היכל קד"ק דבריאה שהארתו מן האצי' ע"ש.
וזהו ענין י"ב בקר . . וזהו ששם עלו: באוה"ת שם תתרפו, ב קטע זה בשינויים.
פי' הארות האצי' בחיבורם עם הבריאה: ראה יהל אור ע' קעו.
שילוב אד' בהוי"ה: ראה מבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ה. לקו"ת שבת שובה סה, ד. ראה לעיל מג, א. סה"מ תרס"ו ע' שנד. תער"ב ח"ב ע' תתקלא. תרמ"ג ע' לב. ד"ה מצה זו תרע"ג שם.
שו"ה הבריאה — בחי' מרכבה: בסה"מ תרל"ד נוסף ”בבחי' דביקות וחיבור".
והיינו הארת האצי' בהיכל ק"ק: באוה"ת שם תתרפו, ב: (כידוע בענין סמיכת גאולה לתפלה ע' בפע"ח).
יוסיף ה' שנית ידו: ישעי' יא, יא.
וימלך בלע: בראשית לו, לב.
א"כ שורשם מבחי' מלכות: ראה סידור ע' קלט, ד ואילך.
משם מ"ה החדש דממצחא דא"ק: ראה ע"ח שער י שער התיקון פ"ב. בסידור שער המילה קלט, ד. אוה"ת פ' ויחי כרך ב שצב, א. כמצויין באוה"ת בראשית כרך ו תתרפו, ב. המשך תרע"ב ח"א פרק רסג ע' תקלג. באוה"ת וישב כרך ו תתרפו, ב נוסף: ועמ"ש בסידור בדרוש המילה ע"פ למנצח על השמינית כו' [דף קלט, ד] וע' ג"כ ע"פ בן פורת יוסף משנת תקס"ה [קה"ת, תש"פ].
כי היה יפ"ת כידוע: באוה"ת וישב כרך ו תתרפו, ב מציין: ”(וע' בסידור ע"פ הדר הוא לכל חסידיו כו')".
צריך להקדים . . למעלה ענין י"ס הגנוזות כו' וד"ל: מובא באוה"ת ענינים ע' רפ בשם ”ונוסחא אחרינא מצאתי". ושם בע' רפא ”ולכאורה י"ל פי' זה ע"ד שיטה שני' דלעיל שהוא שיטת המגן דוד שהספירות הם כשתבחון אל פעולותיהם" ע"ש בארוכה בג' שיטות בענין הספירות.
שאנו מוצאי' בפרדס: שער הצחצחות. שער סדר האצילות פ"ד. ראה לקו"ת בהעלותך לו, א.
ענין י"ס הגנוזות . . עד"מ קריאת שם לבד: ראה בדרך מצותיך מצות הלל קמט, א. אוה"ת פ' בהעלותך ע' תכא. אוה"ת סידור ע' רכ שמציין לכאן וכתב שזהו כפי' העה"ק בענין עד שלא נבה"ע היה הוא ושמו בלבד. וראה בספה"מ ה'תש"ח ע' 243 דשם מבאר דע"ס הגנוזות מכוון הוא להמשל דאבן החלמיש שמוציאין ממנו אש, שלא יש בו מציאות האש כלל, ובהערה שם כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע וז"ל: והנה בהוספות לתו"א ביאור לד"ה ואני נתתי פ"ב ובדרוש הלל שבס' טעהמ"צ להצ"צ מבאר דע"ס הגנוזות הם כמשל קריאת שם בלבד ולא כמשלים דשלהבת וחלמיש. אבל זה אינו ע"ד הנ"ל, כי, כמו דמוכח למעיין, שם מדבר במדרי' גבוהה יותר דע"ס הגנוזות, וכידוע דע"ס אלו הם ע"ס דע"י, ע"ס דעקודים ולמעלה מעלה עד אוא"ס ממש (עיין ביאור ואולם הנ"ל, דרוש ג' שיטות בסופו וד"ה כי עמך מקור תרס"ו בפרטיות. — בהמשך מים רבים שם [תרל"ו פרק סד] מונה גם ע"ס דא"א, וצ"ע). — ואף דהפרדס מבאר ע"ס הגנוזות באוא"ס ממש ובכ"ז מבארם במשל דאבן החלמיש — חולקין עליו בזה ועל פי מ"ש בע"ח, וכמשנ"ת בהוספות לתו"א דרוש ג' שיטות וד"ה כי עמך מקו"ח הנ"ל, עכ"ל. וראה שם גם מה שבכ"מ בדא"ח מביאין משל לאיזה ענין ואח"כ מבארין דאין המשל מכוון ומביאין משל אחר. בענין אם שייך לקרוא בשם ספירה, ראה בסה"מ תרל"ה ע' מט מה שמביא מלשון הלקו"ת בהעלותך לו, א ומהנחת הר"פ ע' קסט. באוה"ת ואתחנן ע' שעז מציין לד"ה זה: בביאור ע"פ ואני נתתי לך שכם א' בענין ע"ס הגנוזות והמשכתן מההעלם אל הגילוי בע"ס דאצילות זהו ע"י השבחים והברכות.
עד"מ קריאת שם לבד: ע' בלקו"ת פ' בהר סד"ה את שבתותי תשמרו מענין זה.
שו"ה לבד — וזהו שאמר: בבוך 24 נוסף: לבד (וביאור הדברים איך יקראו לאוא"ס העצמי בשם חכם הנה יובן עד"מ מקריאת שם חכם באדה"ת): וזהו שאמר.
שהאדם חכם בהעלם: ראה ד"ה כי עמך מקור חיים תרס"ו ע' קפד ואילך.
לעורר את כח העלם חכמה שבו אל הגילוי: ראה בארוכה בסה"מ תרס"ו ע' קפד. סה"מ תרס"ד ע' קנט.
גם ההעלם נעשה באותו הפעם: בסה"מ תש"ט ד"ה מן המצר ע' יט וז"ל: ”וגם לא כדעת הפרדס שישנם בדקות כו' . . מן עצמות הפשוט דהכוונה דקודם הקריאה אינו גם בהעלם, וע"י הקריאה נעשה ההעלם כו'. וה"ז דומה . . קודם שיקראוהו (הכוונה דאי"ז רק שקודם שקוראין אותו בשמו (כלומר בפעם הראשון בעת שנותנים לו השם) הנה השם הוא רק בהעלם וע"י נתינת השם מגלים אותו מהעלם אל הגילוי, אין הענין כן, אלא שהוא בהעלם ובעומק כו'), משא"כ הרצון והחכמה כו' (דהכוונה דרצון וחכמה שהם כחות הנפש הרי קודם התגלותן ה"ה נמצאים בהעלם, ומ"מ ה"ה בקירוב יותר מכמו השם שהוא בהעלם ובעומק יותר, דהשם הוא בהעלם ובעומק יותר והכחות הם בקירוב יותר הנה מ"מ), וכשיקראוהו יפנה לקוראו עכ"ל, הכוונה דאחר שכבר ניתן לו השם וקוראין אותו בשמו (או גם בפעם הראשון שנותנים לו השם), הנה בקריאה זו בלבד שמזכירין את שמו הוא נפנה לקוראיו, והיינו שביאר כאן ב' הענינים שנת"ל בענין השם מה שאותיות השם הם מחיים אותו, וכן מה שנפנה לקוראיו בשמו שהם רחוקים בתכלית, הא' מה שהאותיות השם מחיים אותו הוא עיקר מהותו ממש, ומה שנפנה לקוראיו בשמו הוא מדרי' היותר אחרונה, והראי' שהרי יכול להיות גם ענין הסכמי כנ"ל, אלא להיות השם נפלא מעלתו במאוד מאד לכן הוא כולל ב' ענינים שהם רחוקים בתכלית, והא בהא תליא לפי שהשם הוא צנור של החיות והאור לכן כאשר קוראין בשמו אפילו בקריאה בלבד הוא נפנה בכל עצמותו אל הקורא אותו" עכ"ל.
כי א"ק בעצמותו הוא קדמות המאציל בעצמות אור א"ס ב"ה: באוה"ת בראשית תתרפז, ב: כי א"ק בפנימיותו הוא גילוי המאציל א"ס ב"ה.
ומכללות ענין שמו נתהוו פרטי השמות: ראה בסה"מ תרס"ד ע' קסו בשולי העמוד.
מאריך אף לרשעים: באוה"ת בראשית תתריב, ב מציין לעירובין כב, א.
להודיע כמה ארך אפים לפניו: אבות רפ"ה.
כמ"ש בפרדס בערך אוי: מובא גם באוה"ת וילך ע' א'תנו.
וינצלו: שמות יב, לו.