בן פורת יוסף: המאמר משנת תקס"ג. נמצא בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר האמצעי בבוך 1195 כז, א. הנחת הר"מ בן אדה"ז במאמרי אדה"ז תקס"ג ע' צה. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. קיצורים והגהות באוה"ת כרך ה תתריב, ב. המאמר עם הגהות נעתק בתוך ד"ה ויוסף הורד, באוה"ת בראשית כרך ו תתרפז, ב. תתשמה, א. ונדפס שם מגוכתי"ק הצ"צ בשינוים. ד"ה כמה מעלות טובות תרל"ג ע' קצז מיוסד על מאמר זה. ובסה"מ תרמ"ב ע' רמט. וראה גם ד"ה כמה מעלות ליל ב' דחה"פ תשח"י.

בן פורת יוסף: בראשית מט, כב.

ויוסף הורד מצרימה: בראשית לט, א.

בכוונת דפסח עבדים היינו: באוה"ת בראשית כרך ו תתרפז, ב: בפע"ח בפי' עבדים היינו. בסה"מ תרל"ג נוסף: ”ובמ"ח" = ובמשנת חסידים. באוה"ת בראשית כרך ו תתשמה, א: ”בני ז"א היינו עבדים לפרעה העומד במצר דא"א, ויוציאנו".

בכוונת — היינו . . ים: בגוכתי"ק אדה"א: היינו במצר דאו"א כו'.

כו' ע"ש — עלינו: בגוכתי"ק אדה"א: ליתא.

דט"ו יסודות: באוה"ת שם תתרפח, א נוסף: שבחמשה פרצופים דאצי' והשפע בא מכולם ע"ש. בענין ט"ו מעלות דט"ו יסודות כ"ה גם בלקו"ת תצא מא, ב ובסה"מ תקס"ד ע' קא (וראה במ"מ לשם. וראה בהגדה של פסח לכ"ק אדמו"ר בענין חמשה עשר דיינו, שכתב שלפי נוסח שלנו יש רק י"ד ע"ש).

בס' מגן דוד . . והוא חלק עליו: ראה באוה"ת תתרפח, א ”כי המקובלים נחלקו אם הכתר נמנה בי"ס או אינו נמנה, ובס' מגן דוד להרדב"ז נסתפק אם הכתר הוא אור א"ס (א"ה נ"ל שהוא ט"ס שהרי בהקדמת ס' מג"ד הנ"ל מבואר להדיא דס"ל שהכתר הוא מכלל הספי', אלא שהביא שם שראה במגלה א' נק' מגלת סתרים ואגרת חמודות וכ' בה שהכת"ר הוא האי"ן סו"ף כו' והמחבר המג"ד כ' עליו שכתב הפך האמת, וע' בפרדס ריש שער ג' שהביא ג"כ דיעה זו ודחאה וע"ש פ"ג)". וראה באוה"ת יתרו ע' תתלט ואילך.

שו"ה כו' כי בס' מגן דוד להרדב"ז . . ובע"ח היכל הז': בגוכתי"ק אדה"א: כי בס' מגן דוד להרדב"ז נסתפק אם הכתר הוא אור א"ס כו': ובע"ח היכל הז'. בסה"מ תקס"ג ח"א ע' צה אינו מציין לספר מגן דוד, ושם: רבו הפירושים בזה אם הכתר הוא נמנה בי"ס או אינו נמנע (כ"א הוא מבחי' א"ס בחי' המאציל כו'), והכריע האריז"ל בזה שהכתר הוא ממוצע. באוה"ת וישב כרך ו תתרפה, א (שנדפס מגוכתי"ק אדמו"ר הצ"צ שנכתב בצעירותו, ושם המאמר כמו שהוא בגוכתי"ק אדה"א ומציין על זה: [א"ה [= אמר המגיה — כ"ק הצ"צ על עצמו] נ"ל שהוא ט"ס שהרי בהקדמת ס' מג"ד הנ"ל מבואר להדיא דס"ל שהכתר הוא מכלל הספי' אלא שהביא שם שראה במגלת א' נק' מגלת סתרים ואגרות חמודות וכ' בה שהכת"ר הוא האי"ן סוף כו' והמחבר המג"ד כ' עליו שכתב היפך האמת, וע' בפרדס ריש שער ג' שהביא ג"כ דעה זו ודחאה ודחאה וע"ש פ"ג). ע"כ. לאחרונה ביררו שזה ספר אחר שנק' ג"כ ”מגן דוד" שעדיין בכת"י.

הביא דיעה שהכתר: בגוכתי"ק אדה"א: נסתפק אם הכתר.

אור — והוא חלק עליו: בגוכתי"ק אדה"א: ליתא.

וגם יש בו משורש הנאצלים: קטע זה באוה"ת שם בשינוים.

אין הכוונה על הספירה עצמה כ"א על מקור שם זה: ראה לעיל ס, א. בלקו"ת בהר מג, ב. שם נא, ג.

אין מקרא יוצא מידי פשוטו: שבת סג, א.

אליו ולא למדותיו: באוה"ת ואתחנן ע' שעו: כ"כ הפרדס של"ב פ"ב בשם הספרי.

אחוריים — פרעה כידוע: כ"ה גם בגוכתי"ק אדה"א ושם: פרע"ה כידוע.

שמטבע הטוב להטיב: ראה בסה"מ תרל"ט ח"א ע' קעז בשם הע"ח. וראה בלקו"ש חכ"ד ע' 334.

הפנימי' — נשתעבדו: בגוכתי"ק אדה"א: עבדו.

התועלת — (בהנמשל אינו עד"ז): בגוכתי"ק אדה"א ליתא.

חו"ב תרין ריעין: זח"ג ד, א. וראה לעיל י, ב.

שו"ה מוחין — מוחין לז"א וזהו הוי': בגוכתי"ק אדה"א שם: מוחין להוי' אחד.

שמע שם ע': ראה לעיל א, א. זח"ג רלו, ב. בסידור עז, ב. אמרי בינה שער הק"ש פ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא כרך ב ע' תשמא. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרלד.

לפני מלך מלך: בראשית לו, לא.

שו"ה אל — כו' וזהו: בגוכתי"ק אדה"א: כו' והוא בחי' מוחי' דא"ק וזהו.

שו"ה העלאה — (שנא'): בגוכתי"ק אדה"א ליתא.

שו"ה הנה — על המטה: בגוכתי"ק אדה"א: על ראש המטה.

הנה בנך יוסף בא: בראשית מח, ב.

דאין קישוי אלא לדעת: יבמות נג, ב. ראה גם אוה"ת ויחי שצח, ב.

שו"ה כנ"ל — (כוונת ה): בגוכתי"ק אדה"א ליתא.

ויאסור יוסף מרכבתו: בראשית מו, כט.

שו"ה טפה — ומלאכים כידוע: בגוכתי"ק אדה"א: ומלאכים לאין קץ כידוע.

ריב"ז עם רחב"ד . . כעבד . . כשר: ברכות לד, ב.