Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 34a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
להו [להם]: אנא חזינא להו דמדייתי [אני רואה אותם שהם מזיעים], כלומר פעמים שיוצא מהם נוזל מדפנותיהם החיצונות, וכיון דמדייתי [שהם מזיעים] ודאי בלעי ואסירי [בולעים מן החמץ שבתוכם והם אסורים], מאי טעמא [מה טעם הדבר]? התורה העידה על כלי חרס כי מה שבלוע בו אינו יוצא מידי דופנו של הכלי לעולם.
ושואלים: אם כן, מאי שנא [במה שונה] הדבר מיין נסך, שדרש להו [להם] מרימר: כולהו מאני דקוניא שרי [כל כלי קוניא מותרים]?
וכי תימא [ואם תאמר] שחמץ איסורו דאורייתא [מן התורה], יין נסך אסור בהנאה דרבנן [מדברי סופרים] ולכן הקלו בו — והא כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון [והרי כל שתיקנו חכמים כעין של תורה תיקנו], ולכן אם אסרו — היה צריך להיות אסור גם בזה! ומשיבים: זה הכלי שמכניסים לתוכו חמץ תשמישו (דרך שימושו) בחמין והוא בולע הרבה, וזה המשמש ליין תשמישו בצונן בלבד.
מסופר, ר' עקיבא איקלע [הזדמן] למקום גינזק, בעו מיניה [שאלו אותו] שאלות אלה: האם מתענין לשעות, המקבל על עצמו תענית לא ליום שלם אלא לשעות אחדות, האם זה נחשב לתענית, או אין מתענין לשעות? לא הוה בידיה [היתה בידו תשובה]. עוד שאלוהו: קנקנים של גוים אסורין או מותרין? לא הוה בידיה [היתה בידו תשובה] אף לזה. ועוד שאלו אותו: במה באלו בגדים שימש משה רבינו במשכן במשך כל שבעת ימי המלואים? שהרי הוא שהקריב את הקרבנות, והוא לא היה כהן. לא הוה בידיה [היתה בידו תשובה] אף לכך.
אתא שאל בי מדרשא [הלך ושאל בבית המדרש] את שלוש השאלות הללו, אמרי [אמרו] לו: הלכתא [הלכה היא] שמתענין לשעות, ואם השלים את תעניתו — **מתפלל תפלת תענית.
והלכתא** [והלכה היא] שקנקנים של גוים לאחר שנים עשר חדש — מותרין, שאנו מניחים שכל האיסור שהיה בהם בטל. ובאשר לשאלה במה שימש משה שבעת ימי המלואים? התשובה היא: בחלוק לבן. רב כהנא מתני [היה שונה]: בחלוק לבן שאין בו אימרא (כפל) בשוליו.
א שנינו במשנה: החרצנים והזגים של גוים אסורים, ואיסורם איסור הנאה לדעת ר' מאיר, ולדעת חכמים — לחים אסורים בהנאה ויבשים מותרים. תנו רבנן [שנו חכמים]: החרצנים והזגים של גוים, אם הם לחין — אסורין, אם יבשים — מותרים. ושואלים: הי נינהו [מה הם הקרויים] לחין והי נינהו [ומה הם הקרויים] יבשין? אמר רב יהודה אמר שמואל: לחין — כוונתו כל שנים עשר חדש, יבשים — הוא לאחר שנים עשר חדש.
אתמר [נאמר] שאמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כשהן אסורין — אסורין אפילו בהנאה, כשהן מותרין — מותרין אפילו באכילה.
וכן אמר רב זביד: האי דורדיא דחמרא דארמאי [אותם שמרי יין של גוים], בתר תריסר ירחי שתא שרי [אחרי שנים עשר חדשי שנה מותרים]. וכן אמר רב חביבא בריה [בנו] של רבא: הני גולפי, בתר תריסר ירחי שתא שרי [אותם קנקנים של יין של גוים, אחרי שנים עשר חדשי שנה מותרים]. וכן אמר רב חביבא: הני [אותם]