Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 60a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואידך שרי [והשאר מותר]. ואיכא דאמרי [ויש אומרים], אמר רב פפא: מלמעלה עד לגובה הברזא [הברז] — חמרא אסיר [היין אסור], ואידך [והשאר] שמתחת לברז — שרי [מותר].
אמר רב יימר: דבריו של רב פפא שנויים במחלוקת, כתנאי [כמחלוקת התנאים] ששנינו בברייתא: חבית שנקבה, בין מפיה (מלמעלה), בין משוליה (בתחתיתה) ובין מצידיה, ונגע בו טבול יום — טמאה. ר' יהודה אומר: אם מפיה ומשוליה ניקבה — טמאה, אם מצידיה — טהורה מכאן ומכאן (ולא נטמא אלא מה שנגע בו), וכדברי רב פפא ללשון הראשונה.
א אמר רב פפא: גוי שהיה מחזיק אדנא [בחבית] וישראל מחזיק אכובא [בכלי של יין] והגוי שופך מן החבית לכלי — חמרא אסיר [היין אסור], מאי טעמא [מה הטעם]? כי קאתי [כאשר בא] — מכח גוי קאתי [הוא בא]. ואם להיפך, ישראל מחזיק אדנא [את החבית] וגוי אכובא [מחזיק את הכלי הקטן] והישראל שופך לכלי שמחזיק הגוי — חמרא שרי [היין מותר]. ואי מצדד צדודי [ואולם אם הגוי מצדד] את הכובא, שמטה אותו — היין שבכלי אסיר [נאסר].
אמר רב פפא: האי גוי דדרי זיקא [גוי זה שנושא על גבו נאד יין סגור] וקאזיל [והולך] ישראל אחוריה [אחריו], ומשגיח שלא יגע ביין עצמו, אם הנאד מליא [מלא] יין — הרי זה שרי [מותר], דלא מקרקש [שאין היין מתנועע בתוכו], ולכן אין בזה כל איסור. אם הנאד חסירא [חסר] — אסיר [אסור], דלמא מקרקש [שמא מתנועע בתוכו] היין, והרי זה כעין ניסוך. לעומת זאת כובא (מין כלי של יין) שהוא פתוח מלמעלה, מליא [מלא] — אסיר [אסור] דלמא נגע [שמא נוגע] בו ביין שמגיע לשפת הכלי, אם הוא חסירא [חסר, שאינו מלא] — שרי [מותר] ואין לחשוש בו, דלא נגע [מפני שאינו נוגע] ביין.
רב אשי אמר: זיקא, בין מליא ובין חסירא [נאד, בין מלא ובין חסר] — שרי [מותר], מאי טעמא [מה טעם הדבר]? אין דרך ניסוך בכך שאין דרך ניסוך בנענוע יין בתוך כלי סגור.
ב מעצרא זיירא [גת של מכבש] שאין דורכים בה את הענבים ברגל, אלא כובשים את הענבים על ידי לוחות או מכבש — רב פפי שרי [התיר] את היין אם הגוי כובש את הקורה, שהרי הוא עצמו אינו נוגע ביין, ואילו רב אשי ואיתימא [ויש אומרים] רב שימי בר אשי אסר.
ומעירים: בכחו, אם הכבישה היא במישרין מכוחו של הגוי, כולי עלמא לא פליגי דאסיר [הכל אינם חלוקים שאסור], כי פליגי [כאשר נחלקו] — הרי זה בכח כחו. איכא דאמרי [יש שאומרים] בלשון אחרת: בכח כחו כולי עלמא לא פליגי דשרי [הכל אינם חלוקים שמותר], כי פליגי [כאשר נחלקו] כשעושה בכחו. מסופר, הוה עובדא [היה מעשה] שנכבש יין בכח כחו של גוי, ואסר רב יעקב מנהר פקוד.
ג מסופר, ההוא חביתא