Steinsaltz on Bava Batra Daf 149b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א שנינו במשנה שאם שייר השכיב מרע קרקע כל שהוא — מתנתו קיימת גם אם עמד מחוליו. ושואלים: וכמה הוא שיעור של "כל שהוא"? אמר רב יהודה אמר רב: קרקע כדי פרנסתו, שאז מוכח שרצה לתת את הנכסים בכל מקרה, גם אם יחיה, שהרי השאיר לעצמו לצורך חייו. ורב ירמיה בר אבא אמר: אפילו שייר מטלטלין כדי פרנסתו גם כן מתנתו קיימת.
אמר רבי זירא: כמה מכוונן [מכוונות] מתאימות זו לזו ונאות שמעתתא דסבי [ההלכות של הזקנים], רב יהודה ורב ירמיה בר אבא. שכן שייר קרקע טעמא מאי [מה הטעם] צריך שיהיה בה כדי פרנסתו? דאי קאי סמיך עליה [שאם הוא עומד מחוליו הריהו סומך עליה], מטלטלי נמי אי קאי סמיך עילויהו [מיטלטלים גם כן, אם הוא יעמוד מחוליו הריהו סומך עליהם].
מתקיף לה [מקשה על כך] רב יוסף: ומאי כוונתא [ומה מכוון בהן] באותן שמועות? הלא מאן דאמר [מי שאומר] שייר מטלטלין, יש להקשות עליו: הרי "קרקע" תנן [שנינו במשנה]! מאן דאמר [מי שאומר]: קרקע כדי פרנסתו, הלא "כל שהוא" תנן [שנינו במשנה]!
אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: וכל היכא דתני [מקום ששונה] "קרקע", כוונת הדברים היא קרקע דוקא? והא תנן [והרי שנינו במשנה]: הכותב כל נכסיו כמתנה לעבדו הכנעני — יצא העבד בן חורין, שהרי הוא בכלל הנכסים. אבל אם שייר קרקע כל שהוא מנכסיו, שלא כתב לו — לא יצא העבד בן חורין, משום שאנו אומרים שהשיור בקרקע כולל שיור גם בעבד עצמו. ר' שמעון אומר: לעולם בכל מקרה הוא בן חורין, עד שיאמר "כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחר מרבוא שבהן". שכיוון שלא פירש מה משייר — שמא כוונתו לעבד, שאת העבד עצמו לא שיחרר, ונמצא שאין כאן נתינה כלל.