מאי טעמא [מה הטעם] של ר' מאיר באילן אחד שמביא ביכורים ואינו קורא, ומאי טעמא דרבנן [ומה הטעם של חכמים] בשני אילנות שמביא ואינו קורא? אם אין לו קרקע ואינו חייב משום כך בקריאה — משום מה מביא? ואם יש לו חיוב להביא — מפני מה אינו קורא? אמר לו ר' אלעזר: דבר שהראשונים לא אמרו בו טעם, תשאלני בבית המדרש בפומבי כדי לביישני? כלומר, איני יודע, ודבר זה אף ראשונים לא נתנו בו טעם.

אמר רבה: מאי קושיא [מה הקושי בדבר]? דלמא [שמא] ר' מאיר באילן אחד ספוקי מספקא ליה [מסתפק הוא] אם יש לו קרקע, ורבנן [וחכמים] בשני אילנות ספוקי מספקא להו [מסופק להם], ומשום הספק הם אומרים שאינו יכול להפקיע את עצמו מן החיוב להביא, אבל אינו קורא כאשר אין ברור שהוא חייב בכך!

ומקשים: ומי מספקא ליה [והאם מסופק לו] דבר זה לר' מאיר? והא קתני [והרי שנה]: לפי שלא קנה קרקע, אלו דברי ר' מאיר, משמע שברור לו שלא קנה קרקע! ומשיבים: אימא [אמור] ותקן: שמא לא קנה קרקע.

ומקשים: אם כן, שמשום ספק הוא שמביא ביכורים, וליחוש דדלמא לאו [ונחשוש שמא לא] ביכורים נינהו [הם], וקא מעייל [והוא מכניס] חולין לעזרה ואסור לעשות כן! ומשיבים: מדובר כאן באופן שמקדיש להו [אותם] ואם כן שוב אינם חולין. ומקשים: והא בעי מיכלינהו [והרי צריך הכהן לאכול אותם] כי הם ביכורים, ואם מוקדשים הם אינו יכול לאוכלם! ומשיבים: דפריק להו [שפודה אותם]. ומקשים עוד: ודלמא לאו [ושמא לא] בכורים נינהו [הם], וקא מפקע להו [והוא מפקיע אותם] על ידי כך מתרומה ומעשר, שהרי אין מפרישים תרומה ומעשר מפירות הביכורים! ומשיבים: מדובר כאן באופן שמפריש להו [להם, מהם] תרומה ומעשר מפני הספק.

ושואלים: בשלמא [נניח] תרומה גדולה שמפריש מהם יהיב לה [נותן אותה] לכהן, וממה נפשך יכול הוא לתת, שאם תרומה היא — הרי היא לכהן, ואם ביכורים הם הפירות — גם הם לכהן. מעשר שני נמי יהיב ליה [גם כן נותן לו] לכהן, והכהן אוכל בירושלים, אם מדין מעשר ואם מדין ביכורים. וכיוצא בזה אם היה זה בשנה שלישית או שישית לשנות השמיטה, שצריך לתת מעשר עני במקום מעשר שני — נמי יהיב ליה [גם כן נותן אותו] לכהן עני, שאוכל את הפירות אם בתורת עני ואם בתורת ביכורים, אלא מעשר ראשון הלא של לוי הוא, למאן יהיב ליה [למי נותן אותו]?

ומשיבים: דיהיב ליה [שנותן אותו] לכהן, כדעת ר' אלעזר בן עזריה. דתניא [שכן שנינו בברייתא]: תרומה גדולה ניתנת לכהן, מעשר ראשון ניתן ללוי, ודווקא לאלו, אלו דברי ר' עקיבא. ר' אלעזר בן עזריה אומר: מעשר ראשון ניתן אף לכהן. ועוד שואלים: ודלמא [ושמא] בכורים נינהו [הם] ובעו קרייה [והם צריכים קריאה] והוא לא קרא! ומשיבים: קרייה לא מעכבת את מצוות הבאת הביכורים.

ומקשים: והאם לא? והאמר [והרי אמר] ר' זירא לענין אחר: כל הראוי לבילה (בלילה), אם הקדיש מנחה שכמות הסולת שבתוכה היא כזו שאפשר לבלול אותה בכמות השמן המיועדת למנחה אחת — אין בילה מעכבת בו, שאף על פי שמצוה לכתחילה לבלול את כולה בשמן, אם לא בלל — אינו מעכב. ואולם כל שאינו ראוי לבילה שאם הסולת שבמנחה מרובה כל כך, עד שאי אפשר לבלול אותה — בילה מעכבת בו. ואם כן, אף ביכורים אלה שאינם ראויים לקריאה — קריאה תהא מעכבת בהם, ולא יביאם כלל!

ומשיבים: דעביד להו [שעושה בהם] שייפטרו לגמרי מחובת הקריאה, כדברי ר' יוסי בר חנינא, שאמר: אם בצרן את הביכורים ושגרן (שלח אותן) ביד שליח, ומת השליח בדרך — מביא הבעלים או אדם אחר את הביכורים ואולם אינו קורא עליהם, מאי טעמא [מה טעם] הדבר? — דכתיב [שנאמר]: "ולקחת... והבאת" (ראה דברים כו, ב–ג),