Steinsaltz on Bekhorot Daf 4a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א גמרא מלשון המשנה "אם פטרו את של ישראל במדבר", משמע שהכהנים והלויים עצמם באו תחת פטרי חמוריהם של ישראל. ותמהים: אינהו פטרי [וכי הם עצמם פטרו]? הלוא אדם — אדם פטר, בהמה — בהמה פטרה, דכתיב [שנאמר]: "קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם" (במדבר ג, מה)!
אמר אביי, הכי קאמר [כך הוא, התנא אומר]: כהנים ולוים — פטורין בהמתם מן הבכורה מקל וחומר: אם הפקיעה (הוציאה, פטרה) בהמתם של לוים (בני לוי, כהנים ולויים) בהמה של ישראל במדבר מן הבכורה — דין הוא שתפקיע את בהמתם של עצמן מן הבכורה.
אמר ליה [לו] רבא: כיצד יכול אתה לפרש את הקל וחומר שבמשנה על בהמתם של הכהנים והלויים? והא "פטרו" אינהו קתני [והרי פטרו הם, הכהנים והלויים, הוא שונה], ולא בהמתם פטרה!
ועוד, אם איתא [אם כן הוא], שבהמתם פטורה מקל וחומר — אפילו מבכור בהמה טהורה נפטרו [ייפטרו] הכהנים והלויים, שהרי גם בהמה טהורה שלהם פטרה בהמה טהורה של ישראל במדבר. אלמה תנן [מדוע שנינו] להלן: לא נפטרו הכהנים והלויים מבכור בהמה טהורה, אלא מפדיון הבן ופטר חמור?
אלא אמר רבא, הכי קתני [כך הוא שונה] במשנה: כהנים ולוים פטרו הן עצמן מקל וחומר, אם הפקיעה קדושתן של לוים קדושה של בכורי ישראל במדבר, לא יפקיע את קדושת הבכורה של בכורי הלויים עצמן?
ויש לשאול: אשכחן [מצאנו איפוא] מקור לפטור את הלויים מדין בכור אדם, בהמה טמאה (כלומר, פטר חמור) שלהם, מנלן [מנין לנו]? על כך יש להשיב, אמר קרא [הכתוב]: "אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה" (במדבר יח, טו), כדי להקישם זה לזה: כל שישנו בבכור אדם — ישנו בבכור בהמה טמאה, וכל שאינו בבכור אדם — אינו בבכור בהמה טמאה.
בעקבות דיון זה אמר ליה [לו] רב ספרא לאביי בתמיהה: לדידך דאמרת [לשיטתך שאתה אומר] שבהמתם של הלויים נפטרה מן הבכורה בקל וחומר, שהרי הפקיעה את בהמתם של ישראל מן הבכורה, צריכים אנו לומר: בן שבט לוי דהוה ליה [שהיה לו] שה דאפקע [שהפקיע] פטרי חמורי ישראל במדבר מן הבכורה — ליפקע [שיפקע] דין בכורה מבהמותיו, אבל זה דלא הוה ליה שה דליפקע [שלא היה לו שה שיפקיע] — לא ליפקע [שלא יפקע].
וכן יש להקשות: בין לדידך [לשיטתך] ובין לשיטת רבא, שלדעת שניכם נפטרו הלויים עצמם מתוך שהפקיעו את קדושת בכורות ישראל, יש להסיק: דווקא לוי בן חדש, שנמנה במנין הלויים שבאו תחת בכורות ישראל, דאפקע [שיכול היה להפקיע] — ליפקע [שיפקע] דין הבכורה ממנו, פחות מבן חדש דלא אפקע [שלא יכול היה להפקיע] בכורה במדבר — לא ליפקע [שלא יפקע] דין הבכורה ממנו!
ועוד, אשה לויה שילדה בן ואביו ישראל — לא תיפקע [תפקע] קדושת הבכורה ממנה, שהרי הנשים לא נמנו במנין הלויים שבאו תחת בכורות ישראל, אלמה [מדוע] אמר רב אדא בר אהבה: לויה שילדה — בנה פטור מחמש סלעים של פדיון הבן?
ודוחים: הא לא קשיא [זו אינה קשה], כמו שאמר מר בריה [בנו] של רב יוסף משמיה [משמו] של רבא, שאמר: ממה שנאמר בענין קדושת הבכור "פטר רחם" (שמות יג, יב ועוד) יש ללמוד כי בפטר רחם תלה רחמנא [תלתה התורה] את דין הבכורה, כלומר, באם היולדת. וכיון שכן — כל שנולד ללויה הריהו פטור מן הבכורה.
וחוזר ומקשה רב ספרא על שיטת אביי ורבא: ואהרן שלא היה מנוי באותו מנין של הלויים, ואם כן לא הפקיע את הקדושה מבכור ישראל — לא ליפקע [יפקע] דין בכורה ממנו, דתניא [ששנויה ברייתא]: למה נקוד (רשומות נקודות) על המלה "אהרן" שבחומש הפקודים, בפסוק "כל פקודי הלויים אשר פקד משה ואהרן" (במדבר ג, לט) — כדי ללמד שלא היה באותו מנין של הלויים!
ומשיבים, אמר קרא [המקרא] בענין זה: "הלוים" (במדבר ג, מה), לומר: הוקשו כל הלוים זה לזה, ואף לוי שלא הפקיע בעצמו את בכורות ישראל פוקע ממנו דין בכורה.
ומוסיפים: כהנים ובכללם אהרן, מנלן [מנין לנו] שגם הם בכלל זה — כדברי ר' יהושע בן לוי, שאמר ר' יהושע בן לוי: בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים "לוים", וזה אחד מהן: "והכהנים הלוים בני צדוק" (יחזקאל מד,טו), ומשם יש ללמוד כי גם במקום שלא נזכרו במפורש — הריהם בכלל הלויים.