Steinsaltz on Chullin Daf 110b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כי טלית שאולה — כל שלשים יום ראשונים לשאילתה הריהי פטורה מן הציצית.
אדהכי [בתוך כך, בעוד הם מדברים], אייתוה לההוא גברא דלא הוה מוקר אבוה ואמיה [הביאו לפני בית דינו של רב חסדא אדם אחד שלא היה מכבד אביו ואמו], כפתוהו [קשרו אותו] על העמוד על מנת להלקותו,
אמר להו [להם] רמי בר תמרי: שבקוהו [הניחו לו, אל תלקוהו], דתניא [שכן שנויה ברייתא] כי כל מצות עשה שמתן שכרה כתוב בצדה — אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה לכפות על ידי ענישה, כמלקות, ובמצות כיבוד אב נאמר "למען יאריכון ימיך". אמר ליה [לו] רב חסדא לרמי בר תמרי: חזינא לך דחריפת טובא [רואה אני בך שאתה חריף ביותר]! אמר ליה [לו] רמי בר תמרי לרב חסדא: אי הוית באתריה [אם היית נמצא במקומו] של רב יהודה, אחוינא [הייתי מראה] לך חורפאי [חריפותי] הרבה יותר מעכשיו.
א מתוך שנדונה בסוגיה הקודמת הנהגת מקומות שונים בדין הכחל, מביאים בדומה דברים בעניינו של הכבד. אמר ליה [לו] אביי לרב ספרא: כי סלקת להתם [כאשר אתה עולה לשם, לארץ ישראל], בעי מינייהו [שאל מהם, מחכמי ארץ ישראל] שאלה זו: כבדא [הכבד], מה, כיצד אתון [אתם] נוהגים ביה [בו]? ומסופר, כי סליק [כאשר עלה] רב ספרא לארץ ישראל, אשכחיה [מצא אותו] את רב זריקא, ושאלו באשר לכבד. אמר ליה [לו] רב זריקא בתשובה: אנא שלקי ליה [אני בישלתי אותו] לר' אמי, ואכל את הכבד.
כי [כאשר] חזר רב ספרא לבבל, אתא לגביה [בא אצל] אביי, ומסר לו את ששמע מפי רב זריקא. אמר ליה [לו] אביי: בכבד שהתבשל לעצמו, ולענין למיסר נפשה [לאסור את עצמו] בדם שנפלט ממנו בבישול — לא קא מיבעיא [היתה נשאלת] לי שאלתי, שכן ברור הוא לי שאין הדם הנפלט שב ונבלע בכבד בתוך הבישול. ואולם כי קמבעיא לי [כאשר נשאלה לי השאלה] היה זה בכבד שהתבשל עם חתיכת בשר אחרת באותה קדירה, ולמיסר [ולענין לאסור] את חבירתה, כלומר, אותה חתיכת בשר. ומעתה, במה שר' אמי אכל מהכבד שהתבשל כשלעצמו, אין איפוא פתרון לשאלתי. שאל רב ספרא את אביי:
מאי שנא למיסר נפשה [במה שונה לענין לאסור את עצמה, כשהתבשל הכבד לעצמו], דלא מיבעיא [שלא נשאלה] לך כל שאלה וברור לך שהריהו מותר — משום דתנן [ששנינו במשנה במסכת תרומות] כי הכבד אינה נאסרת בבישולה. מעתה, למיסר [לענין איסור] חבירתה נמי [גם כן] לא תבעי [לא תישאל] לך — דתנן [שכן שנינו במשנה זו] כי הכבד אוסרת את המתבשל עימה בקדירה, ואינה נאסרת, מפני שהיא אכן פולטת דם בשעת הבישול ואולם היא עצמה אינה בולעת דם זה, מתוך שהיא טרודה בפליטתו! אמר ליה [לו] אביי: אין ממשנה זו פתרון לשאלתי, שכן דילמא [שמא] מדובר התם [שם] דווקא בכבדא דאיסורא [בכבד של איסור, ככבד של בהמה טריפה],