ואמר רבא: הני תרתי בועי דסמיכי להדדי [שתי בועות מלאות נוזל הסמוכות זו לזו] על גבי הריאה — לית להו בדיקותא [אין מועילה להן בדיקה], שטריפה היא, שמורה הדבר על נקב בריאה שהעלה בועות אלו סביביו. אבל אם היתה חדא ומתחזיא כתרתי [בועה אחת שנראית כשתים], שיש שקע באמצעה — מייתינן סילוא ובזעינן לה [מביאים אנו קוץ ומנקבים אותה] כדי שיצא הנוזל שבתוכה, אי שפכן להדדי [אם הן שופכות נוזל מזו לזו], שהנוזל שבשתיהן יוצא דרך אותו נקב — חדא [אחת] היא הבועה, וכשרה, ואי [ואם] לא שופכות מזו לזו — תרתי נינהו [שתים הן] וטרפה.

א ואמר רבא: חמש אוני אית לה [חמש אונות יש לה] לריאה, וכשתולים אותה ברגליה לאחר שחיטה כאשר אפה כלפי גברא [פניה כלפי האדם] הבודק — הריהן תלתא מימינא ותרתי משמאלא [שלוש מימין הבודק ושתים משמאל]. אם היה חסיר [חסר] אונא, או יתיר [יתר], או חליף [מוחלף בסדר] שתים מימין ושלוש משמאל — הרי זו טרפה.

מסופר, ההוא יתירתא דאתאי לקמיה [אותה ריאה שהיתה בה אונה יתירה שבאה לפני] מרימר, הוה יתיב [היה יושב] רב אחא אבבא [על פתח] בית מרימר. כשיצא השואל, אמר ליה [לו] רב אחא: מאי [מה] אמר לך מרימר? אמר ליה [לו]: אכשרה ניהלה [הכשיר אותה לי]. תמה על כך רב אחא, שהרי רבא אמר שהיא טריפה, ואמר ליה [לו] לאותו איש: הדר עיילה קמיה [חזור והכנס אותה לפניו]! ועשה כן. אמר ליה [לו] מרימר, שידע מדוע הוא חוזר ומביא לפניו אותה שאלה: זיל אימא ליה למאן דיתיב אבבא [לך אמור לו למי שיושב על הפתח]: לית הלכתא כוותיה [אין הלכה כשיטתו] של רבא ביתרת, באונה יתירה.

ומעירים: והני מילי [ודברים אלה] שאין היתרת טריפה במקרה דקיימא בדרא דאוני [שעומדת, נמצאת בשורה של שאר האונות], מימין או משמאל, אבל אם היתה נמצאת ביני ביני [בין לבין, באמצע] — טרפה היא.

מסופר, ההוא ביני ביני [אותה ריאה שהיתה בה אונה נוספת בין לבין] דאתא לקמיה [שבאה לפני] רב אשי, סבר רב אשי למיטרפה [להטריף אותה] כפי שאמרנו. אמר ליה [לו] רב הונא מר בר אויא: כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו [אותן חיות, בהמות, הרועות בשדה כך יש להן], אונה יתירה כזו, וקרו לה טבחי [וקוראים לה הטבחים] לאונה היתירה הזו "עינוניתא דוורדא" [אונת הוורד הקטנה]. ומוסיפים, והני מילי מגואי [ודברים אלה אמורים מבפנים], בצד הפנימי של הריאה, הפונה לכיוון הלב.