Steinsaltz on Eruvin Daf 33a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ונתכוין לשבות בעיקרו (במקום שורשו) ומאי [ומה פירוש] למעלה ומאי [ומה פירוש] למטה, הרי אמרנו שאילן זה נוטה לצדדים ובדרך כלל גובה הנוף אחיד — יש לומר דהדר זקיף [שהוא חוזר ומזדקף] בסוף נטייתו כלפי מעלה, ושייך אם כן הלשון למעלה ולמטה.
ושואלים: והא אי בעי מייתי לה [והרי אם הוא רוצה יכול להביא אותו] **דרך עליו (**מעליו), שיטול את העירוב ממקומו, שהרי אף למעלה מעשרה טפחים רשות היחיד הוא, ויביאנו אל מקום שביתתו, ונמצא שאף אם הניח עירוב למעלה מעשרה יש לכך תקנה!
ומשיבים: כאן מדובר במקרה מיוחד, כשאותו חלק אילן הנוטה לצדדים רבים מכתפין עליו משתמשים בו לשים עליו משאותיהם לפי שעה, ולהגביהם משם בנוחיות, ובענין זה ההלכה היא כעולא שכן אמר עולא: עמוד שגובהו תשעה טפחים העומד ברשות הרבים, ורבים מכתפין עליו, וזרק חפץ מרשות היחיד למרחק ארבע אמות ונח על גביו — חייב. שעמוד זה שרבים משתמשים בו דינו כרשות הרבים עצמה. ומשום כך אינו יכול להעביר את העירוב דרך האילן, שהרי המקום הנטוי באילן דינו כרשות הרבים והטלטול בו אסור.
א הוזכרה קודם שיטת רבי שלא גזרו בבין השמשות בכל דבר שאינו אלא משום איסור שבות. ורוצים לברר מאי [מהו] כלומר מהו המקור בו מובאת שיטת רבי, ומאי רבנן [ומהו המקור לשיטת חכמים] ומביאים את המקור
דתניא [שהרי שנינו בברייתא]: נתנו את העירוב באילן, למעלה מעשרה טפחים — אין עירובו עירוב, למטה מעשרה טפחים — עירובו עירוב, ואולם אסור ליטלו בשבת כדי לאוכלו, משום שמשתמש באילן. ואם נתנו אפילו על גבי האילן בתוך שלשה טפחים לקרקע — מותר ליטלו, שתוך שלושה טפחים לקרקע נחשב כקרקע. ואם נתנו את העירוב בכלכלה (סל) ותלאו באילן, אפילו למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב, דברי רבי. ואילו חכמים אומרים: כל דבר שמונח במקום שאסור ליטלו — אין עירובו עירוב.
ומבררים, וחכמים אומרים אהייא [על מה], לאיזה דבר מתייחסים הם? אילימא אסיפא [אם תאמר על הסוף] לענין כלכלה התלויה באילן — לימא קסברי רבנן [האם לומר שסבורים חכמים] כי השימוש בכלכלה שאינה נחשבת אלא כצידי האילן אסור, שכן לדעתם השימוש בצדדין של האילן אסורין?! אלא בודאי מדובר כאן ארישא [על הקטע שבתחילה, הראשון] שאמר רבי שאם הניחו למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב אבל אסור ליטלו.
ומעתה נברר האי [זה] האילן היכי דמי [כיצד היה בדיוק]? אי דלית ביה [אם מדובר שאין בו] ארבעה טפחים ברוחבו — מקום פטור הוא לגמרי, ומותר אם כן לטלטל ממנו את העירוב לכל רשות שהיא. ואי דאית ביה [ואם שיש בו] ארבעה טפחים, כי [כאשר] נתנו לעירוב בכלכלה מאי הוי [מה נהיה] בכך שינוי להלכה? הרי סוף סוף רשות היחיד הוא.
אמר רבינא: רישא [בתחילה מדובר במקרה] דאית ביה [שיש בו] ארבעה, ואילו סיפא דלית ביה [בסוף מדובר במקרה שאין בו] ארבעה טפחים אלא כלכלה משלימתו את רחבו של האילן באותו מקום לארבעה.