Steinsaltz on Ketubot Daf 96b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נכסי [הנכסים] בחזקת יתמי קיימי [היתומים עומדים] ועל אלמנה להביא ראיה משום שהיא מוציאה מידם, והמוציא מחבירו עליו חובת הראיה, או דלמא [שמא] נכסי [הנכסים] בחזקת האלמנה קיימי [עומדים], שהרי הם משועבדים לכל מה שהתחייב בכתובתה, ועל היתומים להביא ראיה כאשר מוציאים ממנה.
תא שמע [בוא ושמע] ממה דתני [ששנה] לוי ברייתא זו: אלמנה, כל זמן שלא ניסת (נישאה) — על היתומים להביא ראיה שנתנו לה. ניסת, ובאה לתבוע מזונות שהיתה צריכה לקבל בעבר — עליה להביא ראיה.
אמר רב שימי בר אשי: שאלת ר' יוחנן היא כתנאי [כדברי תנאים] שנחלקו בבעיה זו, ששנינו: מוכרת אלמנה מנכסי הנפטר, וכותבת: "נכסים אלו לצורך מזונות מכרתי, ואלו לצורך הכתובה מכרתי", אלו דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר: מוכרת וכותבת סתם, כמה מכרה, וכן כחה יפה (טוב לה), שלפי מצב התביעות האחרות מנכסי הבעל תוכל להחליט אם מה שנטלה ייחשב לכתובתה או למזונותיה.
מאי לאו בהא קמיפלגי [האם לא בבעיה זו חלוקים הם], שלר' יהודה שאמר כי בעי לפרושי [צריכה היא לפרש], משמע שסבר כי נכסי [הנכסים] בחזקת יתמי קיימי [היתומים עומדים], ולכן על האלמנה להביא ראיה, ולכן צריכה לכתוב על מה הוציאה כל דבר. ואילו ר' יוסי סבר שלא בעי לפרושי [צריכה לפרש], כי לדעתו נכסי [הנכסים] בחזקת האלמנה קיימי [עומדים], ולכן על היתומים להביא ראיה.
ודוחים: ממאי [ממה] מסיק אתה מסקנה זו? דלמא דכולי עלמא [שמא לדעת הכל] נכסי [הנכסים] בחזקת האלמנה קיימי [עומדים] ועל היתומים להביא ראיה, ואולם ר' יהודה עצה טובה קא משמע לן [השמיע לנו] — שלא ליקרו [יקראו] לה רעבתנותא [רעבתנית], שמוציאה הרבה כל כך, למזונותיה. ולכן מייעץ לה שתפרט מה הוציאה למזונות ומה מכרה לצורך אחר.
דאי [שאם] לא תימא הכי [תאמר כך] שמדובר רק בעצה טובה, הא דבעי [שאלה זו ששאל] ר' יוחנן על מי להביא ראיה, תפשוט ליה ממתניתין [תפתור אותה ממשנתנו] ששנינו: מוכרת האשה למזונות שלא בבית דין, וכותבת: "אלו למזונות מכרתי" ולפי הדרך שאמרנו אפשר היה לפתור מכאן שהנכסים בחזקת היתומים ועליה להביא ראיה! אלא צריך לומר כי ממתניתין ליכא למשמע מינה [ממשנתנו אין לשמוע ממנה] הלכה בענין זה כי עצה טובה קא משמע לן [השמיע לנו] שלא יבואו להתרעם עליה, הכי נמי [כאן גם כן] בברייתא עצה טובה בלבד קא משמע לן [השמיע לנו].
אי נמי [או גם כן] אפשר לומר להיפך: דכולי עלמא נכסי [שלדעת הכל הנכסים] בחזקת יתמי קיימי [היתומים עומדים] והיינו טעמא [וזה הטעם] של ר' יוסי — שהוא סובר כדברי אביי קשישא [הזקן], שאמר אביי קשישא [הזקן], משל של ר' יוסי: למה הדבר דומה? לשכיב מרע שאמר "תנו (שהוא לשון מתנה) מאתים זוז לפלוני בעל חובי", שאז הרשות ביד אותו בעל חוב להחליט, אם רצה — בחובו נוטלן לסכום זה, והרויח על ידי כך שאם מכר השכיב מרע נכסיו לפני מותו, יוכל לטרוף מן הלקוחות, כדין בעל חוב שטורף ממשועבדים. ואם רצה — במתנה נוטלן.