Steinsaltz on Megillah Daf 4a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לוד ואונו וגיא החרשים ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו [היו].
ושואלים: והני [וכי את הערים הללו] יהושע בננהי [בנאן]? והא [והרי] אלפעל בננהי [הוא שבנאן] מאוחר יותר, דכתיב [שהרי נאמר]: "ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה" (דברי הימים א' ח, יב)! על שאלה זו עצמה, תמהים: אם כן ולטעמיך [ולטעמך, לשיטתך], שאתה מוכיח שבנו ערים אלה אחר כך, תוכל לומר כי אסא מלך יהודה בננהי [בנאן], דכתיב [שכן נאמר]: "ויבן אסא את ערי הבצורות אשר ליהודה" (דברי הימים ב' יד, ה), ואם כן, ברור שנבנו יותר מפעם אחת.
אמר ר' אלעזר: הני [ערים אלה] מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו [היו], חרוב [נחרבו] בימי פילגש בגבעה שהרי הן מנחלת בנימין, ובאותה מלחמה נהרסו כל ערי בנימין, ואתא [ובא] אלפעל בננהי [ובנה אותן] הדור אינפול [חזרו ונפלו] במלחמות יהודה וישראל, ואז אתא [בא] אסא שפצינהו [ושיפץ אותן] שוב.
ומעירים: דיקא נמי [מדוייק גם כן הדבר] בלשון הכתוב, דכתיב [שנאמר] באסא: "ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה" (דברי הימים ב' יד, ו) מכלל הדברים אתה למד שערים הוו מעיקרא [היו אלה מתחילה] ולא שבנה ערים חדשות. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד ממנה] שכן הוא.
א ואמר ר' יהושע בן לוי עוד בענין פורים: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו שותפות חשובות באותו הנס. ואמר ר' יהושע בן לוי: פורים שחל להיות בשבת, שואלין ודורשין בשבת בענינו של יום.
על ההלכה האחרונה שואלים: מאי אריא [מה שייך], מדוע נאמר דבר זה דווקא בפורים? אפילו יום טוב נמי [גם כן] שואלים ודורשים בענין החג! דתניא [שכן שנינו בברייתא]: משה תיקן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, ועוסקים בהלכות פסח בפסח, בהלכות עצרת (שבועות) בעצרת ובהלכות חג הסוכות בחג!
ומשיבים: אף על פי כן פורים איצטריכא ליה [הוצרכה לו לומר במיוחד], כי מהו דתימא [שתאמר]: נגזור בפורים שחל בשבת שלא לשאול ולדרוש בענין פורים משום גזירה של רבה שהסביר שאין קוראים מגילה בפורים שחל בשבת שמא יבואו לטלטלה ברשות הרבים, ועל כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין גוזרים דרשה משום קריאה.
ועוד אמר ר' יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום. ורמז לדבר — שנאמר: "אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי" (תהלים כב, ג), הרי קריאה ביום ובלילה.
סבור מינה [סבורים היו השומעים ללמוד מכאן] שהכוונה היא למקרייה בליליא [לקרוא אותה, את המגילה עצמה בלילה] ולמיתנא מתניתין דידה ביממא [ולשנות את המשניות שלה ביום], שכך הבינו "לשנותה ביום". אמר להו [להם] ר' ירמיה: לדידי מיפרשא לי מיניה [לי עצמי נתפרש לי הדבר ממנו] מדברי ר' חייא בר אבא שאין הכוונה "לשנותה" במובן זה, אלא כגון מטבע הלשון דאמרי אינשי [שאומרים אנשים]: אעבור פרשתא דא [פרשה זו] ואתנייה [ואשנה אותה], כלומר, אלמדנה פעם שניה, שההלכה היא שקוראים את המגילה בלילה וחוזרים וקוראים אותה ביום.
איתמר נמי [נאמר גם כן אותו דבר] בשם אמורא אחר, אמר ר' חלבו אמר עולא ביראה [מבירי]: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר רמז לדבר בפרק הנדרש (בפסיקתא דרב כהנא) בענין מרדכי אסתר, המן ואחשורוש: "למען יזמרך כבוד ולא ידם ה' אלהי לעולם אודך" (תהלים ל, יג).
ב עתה חוזרים לפירוש המשנה. נאמר במשנה: אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה ולכן אינם קוראים בתאריך קבוע, אלא בתאריכים שונים. אמר ר' חנינא: חכמים הם שהקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין, שאם הכל יעסקו בקריאת המגילה לא יהיה לבני הכרכים מה לאכול.