Steinsaltz on Menachot Daf 37a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר' יוסי החורם אומר: אין מכאן ראיה, כי מצינו גם ימין שנקרא יד, שנאמר: "וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו" (בראשית מח, יז). ואידך [והתנא האחר] מה הוא משיב לכך? "יד ימינו" איקרי [נקרא], אבל יד סתמא [סתם] לא איקרי [לא נקרא].
ר' נתן אומר: אינו צריך לראיה זו, אלא הרי הוא אומר: "וקשרתם לאות על ידך..." (דברים ו, ח) וסמוך לו: "וכתבתם על מזוזות ביתך" (שם ט), ללמד: מה כתיבה בימין, שדרך בני אדם לכתוב בימין — אף קשירה של התפילין צריך שתיעשה בימין, וכיון שקשירה נעשית בימין — ממילא הנחה בשמאל היא, שאינו יכול לקשור את התפילין ביד שעליה הוא מניח אותן. ושואלים: ור' יוסי החורם, הסבור שגם ימין קרויה יד, הנחה של תפילין ביד שמאל מנא ליה [מנין לו]? ומשיבים: נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה [יוצאת לו מהיכן שיוצאת לו] לר' נתן, מ"וקשרתם... וכתבתם".
רב אשי אמר: הנחה על יד שמאל נלמדת ממה ש**"ידכה"** כתיב [נאמר] (שמות יג, טז), בה"י, ויש לדורשו: יד כהה, כלומר, היד החלשה. אמר ליה [לו] ר' אבא לרב אשי, ואימא [ואמור] ודרוש "ידכה" כמו "ידכח", כלומר: ידך שבכח, יד ימין! אמר ליה [לו]: מי כתיב [האם נאמר] "ידכח" בחי"ת? הלא בה' הוא כתוב.
ומעירים: מה שדרש רב אשי הנחה על יד שמאל מ"ידכה", שנוי כתנאי [כמחלוקת תנאים], ששנינו בברייתא: "ידכה" בה"י — זו שמאל, אחרים אומרים: מה שנאמר "ידך" (כלומר, "ידכה") בא לרבות את הגידם, שנכרתה אמת ידו, שמכל מקום מניח תפילין. ומעירים, תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: מי שאין לו זרוע שמאל — פטור מן התפילין. אחרים אומרים: מה שנאמר "ידכה" — הרי זה לרבות את הגידם, שמניח בימין.
א תנו רבנן [שנו חכמים]: אטר מניח תפילין בימינו, שהוא שמאלו, היד החלשה שלו. ומקשים: והתניא [והרי שנויה ברייתא]: אטר מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם! אמר אביי: כי תניא ההיא [כאשר שנויה הברייתא ההיא] שמניח בשמאלו, הרי זה בשולט בשתי ידיו, שכיון שמשתמש גם בימינו כשאר כל אדם — יניח כמו השאר.
ב ביחס למקום הנחת התפילין תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של מנשה: "על ידך" (שמות יג, ט) — זו קיבורת, הבשר התפוח, השריר שבזרוע; מה שנאמר "בין עיניך" (שמות יג, ט) — זו קדקד. ושואלים: היכא [היכן] בדיוק הקדקוד? אמרי דבי [אומרים בבית מדרשו] של ר' ינאי: אותו מקום שמוחו של תינוק רופס, רך, שאינו מכוסה בעצם.
בעא מיניה [שאל אותו] החכם פלימו מרבי: מי שיש לו שני ראשים באיזה מהן מניח תפילין? כעס רבי על שאלה מוזרה זו, שנראה היה כאילו פלימו שואל רק לשם בדיחה, ואמר ליה [לו]: או קום גלי [עמוד וגלה] מכאן, או קבל עלך שמתא [עליך חרם]! אדהכי אתא ההוא גברא [בינתיים בא אדם אחד**],** אמר ליה [לו] לרבי: איתיליד לי ינוקא דאית ליה תרי רישי [נולד לי תינוק בכור שיש לו שני ראשים], כמה בעינן למיתב [צריך אני לתת] לכהן? אתא ההוא סבא תנא ליה [בא זקן אחד ושנה לו]: חייב ליתן לו עשרה סלעים, אחד לכל ראש.
ושואלים: איני [כן הוא]? וכי ולד כזה טעון פדיון? והתני [והרי שנה] רמי בר חמא, מתוך שנאמר: "פדה תפדה את בכור האדם" (במדבר יח, טו), שומע אני אפילו נטרף, כלומר, נהרג בתוך שלשים יום גם כן צריך לפדות אותו? תלמוד לומר: