Steinsaltz on Nedarim Daf 27a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והיו בה בנות שוח (מין תאנים משובחות) ואמר: "אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה לא הייתי נודר" — הכלכלה ושאר התאנים שבה אסורה, בנות שוח מותרות. עד שבא ר' עקיבא ולימד: נדר שהותר מקצתו הותר כולו וכולן מותרות. מאי לאו [האם לא] מדובר כאן שאמר ופירש כך: אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר "תאנים שחורות ולבנות אסורות, בנות שוח מותרות" וזו דעת ר' עקיבא היא, ופליגי רבנן [וחלוקים חכמים] עליו אף בזה? ולדעת רבא הרי כולם סבורים שהותר הכל במקרה כזה!
ודוחים: לא, אפשר לומר כי מדובר כאן באומר: אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר "כל הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות". וזו היא שיטת ר' עקיבא לדעת רבא.
ומעירים: לפי זה, מאן תנא להא דתנו רבנן [מי שנה את הברייתא הזו ששנו חכמים]: נדר מחמשה בני אדם כאחד, הותר לאחד מהם — הותרו כולן. אם חזר בו ואמר **"**כולם חוץ מאחד מהן" — הוא אותו אדם שהותר שאינו בכלל הנדר מותר, והן, השאר, אסורין.
אי [אם] לשיטת רבה רישא [בתחילה] מדובר כשחזר ואמר "זה וזה אסורים ואחד מותר", ושיטת ר' עקיבא היא, וסיפא [וסופה] דברי הכל. אי [אם] לשיטת רבא סיפא רבנן [סופה כדעת חכמים] ורישא [וראשה] כדברי הכל.
א משנה נדרי אונסין כיצד? הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא, או שחלה בנו ובגלל זה לא בא, או שעכבו נהר ואינו יכול לעבור — הרי אלו נדרי אונסין ואין זה נדר.
ב גמרא מסופר: ההוא גברא דאתפיס זכוותא בבי דינא [אדם אחד שהניח שטרי זכויות שלו בבית דין], שהיה לו דין עם חבירו ורצה לדחות את הדיון לזמן אחר כדי לחפש ולהביא ראיות נוספות. וכיון שלא האמין בעל הדין שלו שישוב, התנה ואמר: אי [אם] לא אתינא [אגיע] עד תלתין יומין [שלושים יום], ליבטלון הני זכוותאי [יתבטלו זכויותי אלה]. איתניס [נאנס, אירע לו אונס] ולא אתא [בא]. אמר רב הונא: בטיל זכוותיה [בטלו זכויותיו], שהרי לא בא למועד שקצב.
אמר ליה [לו] רבא: הלא אנוס הוא, וכלל הוא: אנוס רחמנא פטריה [התורה פטרה אותו] מאחריות למה שעושה מחמת אונס, דכתיב [שכן נאמר] בנערה האנוסה: "ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כב, כו).
וכי תימא קטלא שאני [ואם תאמר שלגבי עונש מיתה שונה] הדין, כי עונש מוות הוא חמור ביותר, ולענין זה מקילים עליה ואין ממיתים אותה, אבל לשאר דברים אונס נחשב כרצון, והתנן [והרי שנינו במשנתנו]: נדרי אונסין כיצד? הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר — הרי אלו נדרי אונסין שאינו מחוייב בהם כלל!
ושואלים: ולדעת רבא, מאי שנא מהא דתנן [במה שונה דבר זה מזו ששנינו במשנה]: האומר לאשתו "הרי זה גיטיך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש" ומת בתוך שנים עשר חדש — הרי זה גט מעכשיו. ואמאי [מדוע]? והא מינס איתניס [והרי נאנס] בכך, שאין אונס גדול ממיתה! ודוחים: אמרי [אומרים]: דלמא שאני התם [שמא שונה שם]