Steinsaltz on Nedarim Daf 76b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין [כן], בעלמא דרשי [בכלל דורשים] הם קל וחומר בדרך זו, ושאני הכא [ושונה כאן] שאמר קרא [הכתוב] כגזירה "אישה יקימנו ואישה יפרנו" (במדבר ל, יד), לומר: את שבא לכלל הקם — בא לכלל הפר, את שלא בא לכלל הקם — לא בא לכלל הפר.
א משנה הפרת נדרים יכולה להיעשות על ידי האב או הבעל כל אותו היום שבו נדרה, עד סופו. יש בדבר להקל (להאריך את זמן אפשרות ההפרה) ולהחמיר (לקצר את הזמן);
כיצד? אם נדרה בלילי שבת הרי כל יום השבת הוא זמן להפרת נדר זה, ואם רוצה יפר בלילי שבת, וביום השבת, עד שתחשך. ומצד שני, אם נדרה עם חשכה, כלומר, סמוך לחשיכה — מפר עד שלא תחשך, שאם חשכה ולא הפר — שוב אינו יכול להפר, שהרי זה נחשב כיום המחרת .
ב גמרא תניא [שנויה ברייתא] : הפרת נדרים יכולה להיעשות כל היום בו נדרה בלבד. ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אמרו: זמן הפרת נדרים מעת לעת (עשרים וארבע שעות) מאז שמע את הנדר. שואלים: מאי טעמא [מהו הטעם] של התנא קמא [הראשון]? ומשיבים: אמר קרא [הכתוב]: **"**ואם הפר יפר אותם אישה ביום שמעו" (במדבר ל, יג), לומר: דווקא באותו יום ששומע, שאינו מפר אלא עד סוף אותו היום.
ושואלים: ורבנן מאי טעמייהו [ושני חכמים אלה, ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון, מה טעמם] — דכתיב [שנאמר]: "מיום אל יום" (במדבר ל, טו). שמכאן מובן שיכול להפר את הנדר משעה פלונית ביום זה עד אותה שעה ביום הבא.
ושואלים: ולדעת התנא קמא [הראשון] הא כתיב [הרי נאמר] "מיום אל יום"! ומשיבים: איצטריך [הוצרך] הדבר להיאמר. דאי [שאם] היה כתוב רק "ביום שמעו" הוה אמינא [הייתי אומר] ביממא [ביום] — אין [כן] יפר, בליליא [בלילה] — לא, לכן כתיב [נאמר] "מיום אל יום", ללמד שהדבר ניתן להיעשות אף בשעות שבין יום זה ליום אחר, דהיינו בלילה.
ושואלים מצד שני: ולמאן דאמר [ולדעת מי שאומר] "מיום אל יום" דווקא, וכוונתו מעת לעת, הא כתיב [הרי נאמר] "ביום שמעו"! ומשיבים: איצטריך [הוצרך] הדבר, דאי כתיב [שאם היה נאמר] רק "מיום אל יום" הוה אמינא [הייתי אומר] כי מחד בשבא לחד בשבא ליפר [מיום ראשון בשבת, בשבוע, ליום ראשון בשבת שלאחר מכן שיפר] לה, כלומר, מאותו יום עד לאותו יום בשבוע הבא, לכן כתיב [נאמר] "ביום שמעו" לומר שהדבר מוגבל ליום אחד בלבד.
אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי: אין הלכה כאותו הזוג, ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון, שמפר מעת לעת, אלא באותו יום בלבד, כמשנתנו. מסופר: לוי סבר למיעבד כהני תנאי [חשב לעשות כאותם שני התנאים]. אמר ליה [לו] רב: הכי [כך] אמר חביבי [דודי, ר' חייא] : אין הלכה כאותו הזוג.
מסופר, כי בהתרת נדרים חייא בר (בנו של) רב שדי גירא ובדיק [היה יורה חץ ובודק] באותה שעה את הנדר להתירו, שלא היה מקדיש לכך זמן רב ותשומת לב, אלא מיד מתיר. וכן רבה בר רב הונא יתיב וקאים [היה יושב ועומד] ולא היה מדקדק בדבר, ומיד היה מתיר.