Steinsaltz on Nedarim Daf 77a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א תנן התם [שנינו במשנה שם] במסכת שבת: אב או בעל מפירין נדרים בשבת, ונשאלין לחכם להתיר לנדרים שהן לצורך השבת. איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] : האם מה שנאמר "לצורך השבת" מתייחס לשתי ההלכות, לומר כי אף מפירין נדרים בשבת דווקא כאשר הם לצורך השבת, או דלמא [שמא] הדבר מתייחס רק להתרת חכם אבל הפרה בשבת נעשית אפילו שלא לצורך השבת?
ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה דתני [ששנה] רב זוטי דבי [מבית מדרשו] של רב פפי ברייתא זו: אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת. אמר רב אשי: הא [הרי] לא תנן הכי [שנינו כך במשנה], ששנינו: נדרה עם חשיכה — מפר לה עד שלא תחשך, ואם חשכה ולא הפר שוב אינו יכול להפר. ואי אמרת [ואם אומר אתה] כי לצורך השבת — אין [כן] מפר, שלא לצורך השבת — לא יפר, מאי איריא [מה שייך] מדוע שנה שדווקא מש חשכה אינו יכול להפר? והרי אפילו בתוך היום אינו יכול להפר נדרים שהם שלא לצורך השבת!
ומשיבים: מחלוקת תנאי [תנאים] היא בהפרה בשבת שלא לצורך השבת, ששנינו: הפרת נדרים כל היום, ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אמרו: מעת לעת.
למאן דאמר [לדעת מי שאומר] כל היום — אין [כן], טפי [יותר מזה] — לא, אפילו נדרים שלא לצורך השבת הריהו מפר, שהרי אינו יכול להפר נדרים אלה גם אחר השבת.למאן דאמר מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא.
ב בהמשכה של אותה משנה במסכת שבת שנינו: ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת. איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] : האם מדובר דווקא כשלא היה להם לשואלים פנאי להישאל על נדרים אלה לפני השבת, או דלמא [שמא] אפילו כשהיה להם פנאי? ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה דאיזדקיקו ליה רבנן [שנזקקו לו חכמים] לבריה [לבנו] של רב זוטרא בריה [בנו] של רב זעירא להתיר נדר בשבת אפילו בנדרים שהיה להם פנאי להישאל עליהם מבעוד יום.
ועוד בענין נדרים בשבת, סבר רב יוסף למימר [לומר] : מה שאמרו כי נשאלין לחכם על נדרים בשבת, בפני יחיד מומחה — אין [כן] הותר הדבר, אבל להתיר בשלשה הדיוטות — לא הותר בשבת, משום דמתחזי כדינא [שנראה הדבר כדין] שאוספים שלושה אנשים לדון בדבר, ואין דנים בשבת.
אמר ליה [לו] אביי: כיון דסבירא לן [שסבורים אנו] ופוסקים שמתירים נדרים אפילו מעומד, ואפילו אם היו המתירים קרובים הפסולים לדון אותו אדם, ומתירים נדרים אפילו בלילה שאין דנים בו — אם כן לא מתחזי כדינא [אין הדבר נראה עוד כדין] לפי שאין דנים אלא מיושב, ובכשרים, וביום, ולכן אפשר להתיר בשבת אפילו בפני שלושה הדיוטות.
אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב: הלכה היא שמפירין נדרים בלילה. ותוהים: מה צורך להשמיע הלכה זו? והא מתניתין [והרי משנתנו] היא: נדרה בלילי שבת יפר בלילי שבת! אלא אימא [אמור] שכך היתה הלכתו של רב: הלכה, נשאלין לחכם להתיר נדר בלילה.
אמר ליה [לו] ר' אבא לרב הונא: האם אמר רב הכי [כך]? אמר ליה [לו] : אישתיק [שתק] רב בשעה שנאמרה לפניו הלכה זו. אמר ליה [לו] ר' אבא שוב, שלא היה בטוח ששמע היטב את הדבר: האם אישתיק קא אמרת [שתק אמרת] וכיון שלא דחה את הדבר משמע שאף הוא סבור שכך ההלכה, או שתי קאמרת [שתה אמרת], כלומר שהיה שותה באותה שעה, ולא נפנה לעסוק בדבר, ושתיקתו אין משמעה שהוא מסכים?
כדי לברר את דעתו של רב בענין זה, מביאים מה שאמר רב איקא בר אבין: איזדקיק ליה [נזקק לו] רב לרבה להתיר לו נדר