Steinsaltz on Sotah Daf 4a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומבררים: וכמה הוא שיעור סתירה — כדי טומאה, כלומר, כדי ביאה, ולא ביאה גמורה, אלא כדי העראה (מגע ראשוני של ביאה).
וכמה זמן נחוץ לכך — כדי הקפת דקל, כמשך הזמן הנחוץ להקיף בהליכה עץ דקל, אלו דברי ר' ישמעאל. ר' אליעזר אומר: כדי מזיגת (מהילת) הכוס של יין שיש בה שיעור רביעית. ר' יהושע אומר: כדי לשתותו, את היין, מן הכוס שנמזגה.
בן עזאי אומר: כדי לצלות ביצה. ר' עקיבא אומר: כדי לצלותה ולגומעה. ר' יהודה בן בתירא אומר: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו. ר' אלעזר בן ירמיה אומר: כדי משך הזמן שבו צריך לקשור גרדי (אורג) נימא (חוט).
חנין בן פנחס אומר: כדי שתושיט האשה ידה לתוך פיה ליטול קיסם מבין שיניה. החכם פלימו אומר: כדי שתושיט אשה ידה לסל ליטול ככר. ומוסיף: אף על פי שאין מן הכתובים ראיה לדבר, מכל מקום יש זכר לדבר: "כי בעד אשה זונה עד ככר לחם" (משלי ו, כו).
ותחילה שואלים: וכל הני [אלה] שיעורי זמן שנאמרו: כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי הקפת דקל, למה לי?
ומשיבים: צריכי [צריכים] הדברים, דאי תנא [שאילו היה שונה] החכם רק כדי טומאה, הוה אמינא [הייתי אומר] שהכוונה למשך הזמן שנדרש כדי טומאתה בביאה וגם כדי ארצותה [ריצויה, פיתויה] קודם לכן, קא משמע לן [השמיע לנו] כדי ביאה בלבד.
ואי תנא [ואילו היה שונה] רק כדי ביאה, הוה אמינא [הייתי אומר] עד כדי גמר ביאה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] כדי העראה בלבד.
ואי אשמעינן [ואילו היה משמיע לנו] כדי העראה בלבד, הוה אמינא [הייתי אומר] כדי העראה וארצותה [וריצויה, פיתויה], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] כדי טומאה, וכבר למדנו שאין היא כוללת את הריצוי. ואחר כך בא להשמיענו כמה כדי [העראה] — כדי הקפת דקל.
ורמינהי [ומטילים, מראים סתירה] מברייתא אחרת; נאמר בסוטה "ונסתרה" (במדבר ה, יג) וכמה שיעור סתירה לא שמענו, כשהוא אומר "והיא נטמאה" (במדבר ה, יג) הוי אומר ששיעור סתירה — כדי טומאה, והוא כדי ביאה, כלומר, כדי העראה, והוא כדי חזרת דקל, אלו דברי ר' אליעזר,
ר' יהושע אומר: כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר: כדי לשתותו, ר' עקיבא אומר: כדי לצלות ביצה. ר' יהודה בן בתירא אומר: כדי לגומעה.
ומעירים: קא סלקא דעתין [עלה על דעתנו] לומר היינו [הוא] הקפת דקל המוזכרת בברייתא הקודמת היינו [הוא] חזרת דקל ששני שיעורי זמן אלה זהים, ואם כן יש סתירה בין המקורות, שכן התם [שם] בברייתא הראשונה אמר ר' ישמעאל כדי הקפת דקל, ופליג [וחלק] ר' אליעזר עליה [עליו], ואילו הכא [כאן] אמר ר' אליעזר עצמו כדי חזרת דקל!
אמר אביי: אין שיעורם שווה, אלא הקפה כוונתה משך הזמן שאדם מקיף דקל ברגל, וחזרה היא ברוח שהרוח מניעה את הדקל ואחר חוזר הדקל למקומו, והוא שיעור קצר יותר.
בעי [שאל] רב אשי: חזרה זו ברוח האם שיעורה כי היכי דאזיל והדר אתי [כדי שהדקל הולך ושב] ואפילו הוא עדיין נע, או דילמא כי היכי דאזיל ואתי והדר קאי בדוכתיה [שמא כשהוא הולך ובא ושב ועומד במקומו] שנמשך הדבר זמן ארוך יותר עד שהדקל נשאר עומד ונח במקומו. לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.
וסתירה נוספת: התם [שם] בברייתא ראשונה אמר ר' אליעזר: כדי מזיגת הכוס, הכא [כאן] הוא אומר: כדי חזרת דקל! ומשיבים, אידי ואידי חד שיעורא [זה וזה שיעור אחד] הוא.
ועוד שואלים: התם [שם] אמר ר' יהושע: כדי לשתותו, הכא [כאן] אמר: כדי מזיגת הכוס! ומשיבים: אימא [אמור] שיש לצרף את הדברים ולומר שהכוונה בשתי הברייתות היא לשיעור זמן כדי למזוג ולשתות. ושואלים: ולימא [ושיאמר]: אידי ואידי חד שיעורא [זה וזה שיעור אחד] הוא, כפי שתירצנו את שיטת ר' אליעזר! ומשיבים: אם כן היינו [זוהי] שיטת ר' אליעזר שאמר: כדי חזרת דקל, וכבר אמרנו שמזיגת הכוס וחזרת דקל הם שיעור אחד.
ועוד שואלים: התם [שם] אמר בן עזאי: כדי לצלות ביצה, ואילו הכא [כאן] אמר: כדי לשתותו. ומשיבים: אידי ואידי חד שיעורא [זה וזה שיעור אחד] הוא.
ועוד, התם [שם] אמר ר' עקיבא: כדי לגומעה, הכא [כאן] אמר: כדי לצלות ביצה! ומשיבים: אימא [אמור] שהכוונה היא כדי לצלות ביצה ולגומעה. ושואלים: ולימא [ושיאמר]: אידי ואידי חד שיעורא [ושיאמר זה וזה שיעור אחד] הוא! ומשיבים: אם כן אתה מפרש, היינו [זו היא] שיטת בן עזאי, שאמר: כדי לשתותו, וצריך לומר שיש חילוק ביניהם.
ועוד שואלים: התם [שם] אמר ר' יהודה בן בתירא: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו, הכא [כאן] אמר: כדי לגומעה, כלומר, ביצה אחת! ומשיבים: לדבריו של ר' עקיבא קאמר [אומר הוא], דקאמר [שאמר] ר' עקיבא משערין בצליאה (בצליה) ובגמיעה, והשיב לו ר' יהודה: אימא [אמור] שיעור גמיעה לחודה [לבדה] שיש בו כדי לגמע שלש ביצים זו אחר זו, דהיינו [שהוא] שווה שיעור צליאה וגמיעה, ואין צורך לשער גם בצליה.
בברייתא הראשונה שנינו שר' אלעזר בן ירמיה אומר: כדי שיקשור גרדי (אורג) נימא (חוט). בעי [שאל] רב אשי: האם מדובר שחלקי הנימה דמרחק [שרחוקים] הם, ומשך הזמן הנדרש לקשירתם ארוך יותר, או דמקרב [שקרובים] הם? לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.
ועוד שנינו שם, חנין בן פנחס אומר: כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם. בעי [שאל] רב אשי: כיצד בדיוק מדובר, האם הקיסם דמהדק [שמהודק] בין השיניים ומשך הזמן להוציאו ארוך יותר או שלא מהדק [מהודק]? גם לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.
ועוד, פלימו אומר: כדי שתושיט אשה ידה לסל כדי ליטול מתוכו ככר. בעי [שאל] רב אשי: האם מדובר דמהדק [שמהודק] הככר בתוך הסל או דלא מהדק [שאינו מהודק], בחדתא [בסל חדש] או בעתיקא [בישן], שהסל הישן חלק יותר, ואילו בסל חדש מעכבים ראשי הנצרים את הככר, בחמימא [בלחם חם] או בקרירא [בלחם קר], שככר לחם חמה רכה ונצמדת יותר, וקשה יותר להוציאה.