Steinsaltz on Sukkah Daf 39a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
משה כלומר, אדם גדול כמוך שהוא כמשה בדורו, שפיר קאמרת [וכי יפה אמרת]?! אין הדבר כן, אלא התם והכא [שם וכאן] בכל אופן שעושה אסוקי מילתא היא ולית לן בה [גמר הדבר הוא ואין לנו בו] כל חשש גם אם מפסיק מעט, שהרי ברורה כוונתו לומר "ברוך הבא בשם ה'". בדומה לזה אמר רבא: לא לימא איניש [יאמר אדם] בנוסח הקדיש "יהא שמיה רבא" והדר [ואחר כך] "מברך" אלא יאמר "יהא שמיה רבא מברך" בהדדי [יחד]. אמר ליה [לו] רב ספרא לרבא: משה, שפיר קאמרת [וכי יפה אמרת]?! אין הדבר כן אלא, התם והכא אסוקי מילתא היא ולית לן בה [שם וכאן גמר הדבר הוא ואין לנו בו כל חשש].
א שנינו במשנה בענין מנהגי אמירת ההלל, שבמקום שנהגו לכפול — כופל. תנא [שנה החכם] בתוספתא: רבי היה כופל בה דברים באמירת ההלל. ר' אלעזר בן פרטא היה מוסיף בה דברים. ושואלים: מאי [מה פירוש] מוסיף? אמר אביי: היה מוסיף לכפול מ"אודך" (תהלים קיח, כא) ולמטה, שהיה כופל כל הפסוקים עד סוף הפרק כדרך שנוהגים אנחנו.
ב עוד שנינו במשנה: מקום שנהגו לברך על אמירת ההלל — יברך. אמר אביי: לא שנו חילוק מנהגים זה אלא לאחריו, אבל לפניו — בודאי מצוה לברך. שאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן, מברך עליהן עובר [קודם] לעשייתן. אגב הלכה זו שואלים על לשונה: ומאי משמע [ומהיכן שומעים אנו] דהאי [שביטוי זה] "עובר", לישנא דאקדומי [לשון הקדמה] הוא? שאמר רב נחמן בר יצחק; דכתיב [שכן נאמר]: "וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי" (שמואל ב' יח, כג), כלומר: הקדים אותו. אביי אמר: מהכא [מכאן] למדים זאת, שנאמר: "והוא עבר לפניהם" (בראשית לג, ג). ואיבעית אימא מהכא [ואם תרצה אמור כי מכאן] למדים, שנאמר: "ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם" (מיכה ב, יג), שבכל המקראות הללו "עובר" משמעו עובר ומקדים.
ג משנה חבר הלוקח (הקונה) לולב מחבירו עם הארץ בשביעית (בשנת השמיטה) — נותן לו המוכר אגב כך אתרוג במתנה, לפי שאין רשאי ללוקחו (לקנותו) בשביעית, שהרי אסור לעשות מסחר בפירות בשנת השמיטה.
ד גמרא שואלים: אם על אף בקשתו לא רצה המוכר ליתן לו אתרוג במתנה מהו? מה הדין, מה יעשה הקונה? אמר רב הונא: מבליע ליה [לו] את דמי האתרוג בלולב. כלומר: יקנה ממנו את הלולב ביוקר עד שבמחיר הלולב יכלל גם מחירו של האתרוג. ושואלים: אם כן וליתיב ליה בהדיא [ושיתן לו במישרין] ומה לו להערים באופן זה?
ומשיבים: לפי שאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ, שמא לא ינהג בהם בכל דיני קדושת שביעית כראוי להם. דתניא [שכן שנינו בברייתא]: אין מוסרין דמי פרות שביעית לעם הארץ יותר מכדי מחיר מזון שלש סעודות, שאז יש להניח שיאכל מיד מזון כנגד כסף זה. ואם מסר יותר, יאמר: הרי מעות הללו שמסרתי יהו (יהיו) מחוללין על פרות סתם, שאינם של שביעית שיש לי בתוך ביתי