Steinsaltz on Yoma Daf 60b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר' יהודה סבר: כוונת הכתוב היא לומר שחוקה זו נאמרה לגבי מקום (קודש הקדשים) שמתכפרין בו פעם אחת בשנה משמע, שבעבודות הנעשות בו סדר העבודה מעכב. ור' נחמיה סבר: דברים המתכפרין בהן פעם אחת בשנה משמע, והכוונה: בין למקום ובין לבגדים, ולכן כל העבודות הנעשות בבגדי לבן, מעכב בהן סדר העבודה.
ושואלים: אטו [וכי] לר' יהודה מקום כתיב [נאמר]? הלא לא נאמר אלא "אחת בשנה", ולכאורה מדובר בסדר העבודה בכלל, ולא לענין מקום מסויים! אלא, יש לחזור מההסבר הראשון, ולומר: היינו טעמיה [זה טעמו] של ר' יהודה: כתיב [נאמר]: "זאת" (ויקרא טז, לד), שהוא לשון מיעוט וצימצום וכתיב [ונאמר]: "אחת בשנה**"** (ויקרא טז, לד) שהוא לשון מיעוט נוספת, חד [מיעוט אחד] בא למעוטי [למעט] דברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ שאינם מעכבים, וחד [ומיעוט אחד] בא למעוטי [למעט] דברים הנעשים בבגדי זהב.
ורבי נחמיה כיצד מפרש הוא? — לדעתו חד [אחד] מן המיעוטים בא למעוטי [למעט] את הדברים הנעשים בבגדי זהב, וחד [ומיעוט אחד] בא למעוטי [למעט] שירים הניתנים ליסוד המזבח דלא מעכבי [שאינם מעכבים], ואף אם הקדים לשפיכת השיריים עבודה האמורה להיות מאוחרת להם — אין הסדר מעכב, אף על פי ששפיכת הדם נעשית בבגדי לבן. ושואלים: ור' יהודה מה סבור הוא בדין השיריים? ומשיבים: לדעתו אי מעכבי [אם מעכבים] שאר דברים הנעשים בחוץ — מעכבי [אף אלה מעכבים] ואי לא מעכבי [ואם אין מעכבים] הדברים הנעשים בחוץ — אף השיריים לא מעכבי [אינם מעכבים].
וההוכחה לכך כי לדעת ר' יהודה שיריים מעכבים את הכפרה, כדתניא [כפי ששנינו בברייתא]: נאמר: "וכלה מכפר את הקדש" (ויקרא טז, כ) לומר: אם כפר — כלה, שעל ידי כך סיים את סדר העבודה, ואם לא כפר — לא כלה, דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' יהודה: מפני מה אכן לא נאמר: אם כלה לתת את כל מתנות הדמים — כפר, ואם לא כלה — לא כפר, ללמדנו: שאם חיסר אחת מן המתנות — לא עשה ולא כלום.
ואמרינן [ואמרנו] כאשר דנו בשאלה זו: מאי בינייהו [מה ההבדל ביניהם]? ונחלקו בכך ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי. חד [אחד] מהם אמר: משמעות דורשין איכא בינייהו [יש ביניהם], שאין ביניהם הבדל הלכה למעשה, אלא רק במדרש הפסוקים, כיצד יש לדרשם. וחד [ואחד] מהם אמר: בשאלה האם מתן שירים ליסוד המזבח מעכבי [מעכבים] את הכפרה איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל למעשה], שלדעת ר' עקיבא אין מעכבים, ואילו לדעת ר' יהודה מעכבים. והוא כפי שהוסברה תחילה שיטת ר' יהודה.
ושואלים: ומי [והאם] אמר ר' יוחנן הכי [כך], שלדעת ר' נחמיה אין שיריים מעכבים? והאמר [והרי אמר] ר' יוחנן עצמו במסכת זבחים (קיא, א): תנא [שנה] ר' נחמיה כדברי האומר שירים מעכבי [מעכבים]! ומעירים: אכן, קשיא [קשה הדבר].
א אמר ר' חנינא: קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה ולא כלום. ומעירים: כמאן [כשיטת מי] אמר הלכה זו — דלא [שלא] כשיטת ר' יהודה: דאי [שאם תאמר] כדברי ר' יהודה, האמר [הרי אמר] ר' יהודה כי כתיבא [כאשר נאמר]: "חקה" שפירושה שאין לשנות בסדר ובשאר פרטים — הרי זה דווקא בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים הוא דכתיבא [שנאמרה], וחפינת הקטורת הלא נעשית מבחוץ!
ודוחים: אפילו תימא [תאמר] שר' חנינא אף לשיטת ר' יהודה אמר. אולם אפשר לומר כי לדעתו צורך פנים חפינת הקטורת הנועדת כדי להכניסה לפנים — כדבר הנעשה בפנים דמי [נחשב]. ומקשים: תנן [שנינו במשנה]: אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם — יביא דם אחר, ויחזור ויזה בתחילה בפנים. ואם איתא [יש בסיס] לדברי ר' חנינא, לא די בשחיטת פר וזריקת דמים מחדש, אלא אף יחזור ויחפון את הקטורת מחדש מבעי ליה [צריך היה לו לומר], ואם לא אמר כן — משמע שסדר חפינת הקטורת אינו מעכב!