Steinsaltz on Zevachim Daf 17a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלא איכא למיפרך הכי ואיכא למיפרך הכי [אפשר לדון כך ואפשר לדון כך], וכיון שהלימודים הללו מתחלפים וסותרים זה את זה, אם כן כל חדא וחדא תיקו בדוכתיה [אחד ואחד מן הדינים יעמוד במקומו], ונשאיר את ההלכה כמות שהיא, בלי להוסיף דינים חדשים על סמך קל וחומר.
א שנינו במשנה שטבול יום כלומר, טמא שטבל מטומאתו בו ביום, ועדיין לא נטהר לגמרי עד הערב, פוסל. ושואלים: מנלן [מנין לנו הלכה זו]? דתניא [ששנויה ברייתא], ר' סימאי אומר: רמז לטבול יום שאם עבד במקדש חילל מנין? תלמוד לומר ביחס לכהנים: "קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו" (ויקרא כא, ו),
אם אינו ענין לטמא ממש, דנפיק [שיוצא דבר זה] מהפסוק "וינזרו מקדשי בני ישראל" (ויקרא כב, ב), תנהו ענין לטבול יום. ומקשים: ומדוע תתנהו ענין דווקא לזה?
אימא [אמור]: תנהו ענין לקורח קרחה בראשו או למשחית פאת זקן, הכתובים סמוך לפסוק "ולא יחללו"!
ומשיבים: כיוון שיש לנו לימוד אחר מפסוק זה לגבי טבול יום, שטבול יום שאם עבד שדינו במיתה מנא לן [מנין לנו]? דגמר [שלמד] בגזירה שווה "חילול" האמור כאן מ**"חילול" מתרומה,** שם נאמר "ומתו בו כי יחללוהו" (ויקרא כב, ט), מכאן יש ללמוד כי גם לענין חילול עבודה האמור בפסוק זה דפסיל [מי שפוסל] בתרומה כלומר, טבול יום, הוא מחיל [מחלל] את העבודה, ומי דלא פסיל [שאינו פוסל] בתרומה לא מחיל [אינו מחלל] עבודה.
ב אמר רבה: למה לי דכתב רחמנא [שכתבה התורה] מקורות נפרדים לגבי טמא וטבול יום ומחוסר כפורים שמחללים עבודה?
ומשיב: צריכי [צריכים הם], דאי כתב רחמנא [שאם היתה כותבת התורה] רק טמא הייתי אומר שאין ללמוד ממנו לטבול יום ומחוסר כיפורים, שכן הוא מטמא שהופך את מה שנגע בו לטמא, מה שאין כן טבול יום ומחוסר כיפורים, שאף שלא נטהרו לגמרי — אינם מטמאים, אלא רק פוסלים את התרומה (בטבול יום) או את הקדשים (במחוסר כיפורים). ואם היתה התורה כותבת בטבול יום שהוא מחלל עבודה, מחוסר כפורים לא אתי מיניה [אינו יכול לבוא להילמד ממנו] שכן טבול יום חמור יותר, שהוא פסול בתרומה. ואם היתה התורה כותבת רק במחוסר כפורים — טבול יום לא אתי מיניה [אינו יכול לבוא ממנו] שכן מחוסר כיפורים חמור יותר, שהוא מחוסר מעשה שצריך להביא קרבן להשלמת טהרתו. מה שאין כן טבול יום, שטהרתו באה מעצמה עם שקיעת השמש.
ושואלים: מחדא לא אתי [מדבר אחד מהם אי אפשר ללמוד], תיתי חדא מתרתי [שתבוא, תילמד אחת משתים האחרות]!
ושואלים: בהי [באיזו מהם] לא לכתוב רחמנא [תכתוב התורה]? שלא לכתוב [תכתוב] במחוסר כפורים ותיתי מהנך [ותילמד מאלה] מטמא ומטבול יום — אפשר לדחות: מה להנך [לאלה] שכן פסולים בתרומה, ולכן מחללים עבודה!
אלא לא לכתוב רחמנא [תכתוב התורה] בטבול יום ותיתי מהנך [ותלמד מאלה] מטמא וממחוסר כיפורים, דמאי פרכת [שמה אתה מקשה]? מה להנך [לאלה] שכן מחוסרים מעשה, שטמא צריך טבילה לטהרתו, ומחוסר כיפורים צריך קרבן לגמר טהרתו — סוף סוף למרות שמחוסרי כיפורים צריכים קרבן להשלמת טהרתם, מכל מקום קלישא לה [קלושה היא] טומאתן יותר מטבול יום, ואם כן אינם נחשבים מחוסרי מעשה ביחס אליו!