פתח ואמר וה' נתן קולו וגו': מקרא זה בארוה. אבל והויה. בכל מקום יורה הוא, ז"א, ובית דינו, הנוקבא. נתן קולו, זהו הקול שכתוב. קול דברים, וכתוב שם לא איש דברים, מהו איש דברים, הוא כמו שאתה אומר, איש האלקים, לפני חילו, אלו הם ישראל.

פירוש, והויה, יורה על ז"א ונוקביה שהם בזווג בהארת השמאל ששם בית דינו דז"א, נתן קולו, היינו הארת ז"א, שהוא קו אמצעי ובחינת חסדים מכוסים, הנקרא קול, וז"ש, דא הוא קלא דכתיב, קול דברים, כי הנוקבא נקראת דברים, שה"ס חסדים מגולים בהארת חכמה, בזמן שז"א שנקרא קול מתחבר עמה, ואז הם נקראים שניהם קול דברים, וז"ש וכתיב התם איש דברים, אשר איש ה"ס ז"א, אף קול הנאמר ב קול דברים הוא ג"כ ז"א. ושואל, מהו איש דברים, כלומר מאין לנו שאיש פירושו ז"א, ומשיב כד"א איש האלקים, שנאמר על משה שה"ס ז"א, בעלה דמטרונותא, הנקראת אלקים, אף איש דברים, פירושו בעלה של דברים שהוא ז"א.