"וְאֵילָו שְׁתַּיִם אַמּוֹת" (יחזקאל מ, ט), כְּמִין אִילָנוֹת ¹ עֲגוּלִין עֲשׂוּיִן מֵאַבְנֵי גָּזִית, עוֹמְדִים בְּסוֹף חֲלָלוֹ, וּדְבוּקִים זֶה לְכֹתֶל הַיָּמִין, וְזֶה לַכֹּתֶל הַשְּׂמָאלִי, בִּמְקוֹם מְזוּזוֹת. וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת עֹבִי עִגּוּלָן, נִמְצָא בְּלִיטַת הָאוּלָם עִם הָאֵילִים שֶׁלּוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְגֹבַהּ כָּל אַיִל "שִׁשִּׁים אַמָּה" (יחזקאל מ, יד), וּבְרֹאשָׁן עָשׂוּי כּוֹתֶרֶת דּוֹמָה לְדֶקֶל, דִּכְתִיב (יחזקאל מ, טז) "וְאֶל אַיִל תִּמֹרִים".

footnotes: ¹ ז”ל רש”י שם : כל אילים האמורים בענין הם כמין אילנות עגולים עשויים מאבני גזית, ועומדים בפתח אחד מימין ואחד משמאל, במקום סיפין, במקום מזוזות, וכן תרגם יונתן (ישעי’ ו) וינועו אמות הסיפים – אילנות סיפיא, וקרואין אילים על שם עיגולן כאֵלָה וכאלון עכ”ל.