[אות ה] **במשנה התיז את הראש.**מלשון הכתוב הסיר התז (ישעיה י"ח):

[אות ו] **תוי"ט ד"ה ולא יצא. רמב"ם (פ"ד מהמ"א).**והרשב"א בתורת הבית (דף כ') כתב וז"ל ולא באה במתני' אלא לאשמעי' דאע"ג דלא יצא מהם דם וא"י לכסות דמן אפ"ה מותר דכיסוי אינו מעכב (וצ"ל דבהמה דנקט אגב גררא). וא"נ משום דיוקא דדוקא בחולין מדקתני חיה אבל בקדשים אין נאכלים בידים מסואבות דחיבת הקודש מכשרתן וא"נ לאשמעינן דאע"ג דלא יצא מהם דם מותר דדם אברים שלא פירש מותר עכ"ל:

[אות ז] **הרע"ב ד"ה מקום. מיהו לאו עבודה היא לאפסולי בהמה.**משמע דזריקה הוי עבודה לאסור הבהמה. וכבר תמהו בזה תוס' על רש"י כיון דכבר ניתרת הבהמה איך תחזור ותאסר ע"י הזריקה ושאני קדשים דלא מתכשרי קודם זריקה. עיין בהרז"ה והרשב"א והר"ן שכתבו דפי' הסוגיא כך במקום שמחשבה פוסלת בד' עבודות בקדשים היינו במחשבה בשעת שחיטה לזרוק או להוליך או להקטיר או לקבל חוץ לזמנו וכו' מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין היינו דאינו פוסל אלא בב' עבודות דהיינו דשוחט ע"מ לזרוק או להקטיר לע"ז אבל חשב בשחיטה לקבל או להוליך לע"ז לא מפסלא ומיירי הכל במחשב בשעת שחיטה. (ועמ"ש פ"ב מ"ב דזבחים אות ט"ז) וצ"ע:

[אות ח] **תוי"ט ד"ה שנים כו'. וחדא בישראל מומר.**לפי"מ דנקט הקושיא מכלאים דקיי"ל דאא"א דבר שאינו שלו מה מהני בזה מומר. דלא מהני רק אם אמרינן דאאדש"ש אלא דאמרינן לצעוריה קמכוון. בזה מהני מומר:

[אות ט] **במשנה ובשוק לא יעשה כן.**ואם שחט אסור לאכול משחיטתו עד שיבדקו אחריו שמא מין הוא. והרשב"א בתה"א כתב דאם איתא דבדיעבד שחיטתו פסולה אמאי לא תני כאן במתני' שחיטתו פסולה כמו דקתני במתני' הקודמת (מ"ד ומ"ח). ובטורי אבן מגילה (ד' כ"ד ע"ב) כתב לתרץ דלעיל הפסול רק באותה השחיטה דנשחטה בפסול ושארי שחיטתו כשרות. אבל הכא הפסול בגברא וכל מה שישחוט פסול דחיישי' שמא מין הוא מש"ה לא קתני שחיטתו פסולה דהיה במשמע דרק שחיטה זו פסולה:

[אות י] **תוי"ט ד"ה ור"ש מכשיר. דר"ש לטעמיה (דבפי"ב דמנחות).**והיינו דלא שייך כאן מראית עין דדומה למקריב ע"מ שאשחטנה בחוץ: