[אות ב] **בתוי"ט ד"ה אקדים כו'. הראויין למאכל אדם.**ופי' בכ"מ דלאו דוקא נקט רבינו מאכל אדם אלא כל דבר שרוצה בקיומו אסור ואפי' רוצה בקיומו למאכל בהמה (דהא מה"ט הוי זונין כלאים שמקיימין אותם למאכל יונים כמ"ש הרע"ב וכן בקוצים בכרם דספ"ה שמקיים אותן לגמלים) ולא נתכוון רבינו לשלול אלא עשבים המרים בלבד כדדייק סיפא דלישנא עיי"ש:

[אות א] **בר"ב ד"ה השעורים. אבל לענין כלאים.**אף דתנן בפרק ב' דתרומות כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה. היינו דוקא לענין תרומה דניטלת מן התבואה אבל חלה שנטלת מן העיסה כל שעיסות הן דומות זו לזו מפריש מזה על זה. או דכשיש בכל א' שיעור חלה בפ"ע אין תורמין ממין על שא"מ אבל לצרף יחד לשיעור חלה מצטרפין חטין עם כוסמין. ושעורים עם הכל חוץ מן החטין תוס' מנחות (דף ע' ע"ב) והר"ש (ועיין ברש"י פסחים דף לה) תנא כוסמין מין חטין לענין תרומה ועי' בהר"ן שם שתמה על דברי רש"י הנ"ל:

[אות ג] **הקשות.**וכן פליגי ספ"ב דתרומות:

[אות ד] **וכוסמת.**עיין תוי"ט פ"ק מ"ה דשבת ד"ה וכרשינים:

[אות ה] **בתו"ח ד"ה תי"ט ד"ה שני. לאו מין זרע הוא.**ועדיין קשה לר' יהודה נהי דשדך היינו זרוע מ"מ נימא דלא תזרע כלאים היינו בהדי שדך שזורע מין אחר והוי כלאים עם החבור לשדך כמו כלאים דבהמתך: