[אות כ] **תי"ט סד"ה רבי אליעזר. קרא דוזאת תורת הנזיר. ע"כ.**ובסוגין כ' תוס' עוד דמתני' דהכא מיירי במפרש ק' יום שלמים דהוי ביום מלאת והא דאינו סותר הכל היינו מקרא וזאת תורת הנזיר ביום מלאת דתן לו תורת נזיר סתם (וגזירת הכתוב הוא) אבל באומר ק' יום ולא אמר שלימים לר"א הוי בכלל נטמא אחר מלאת ואינו סותר כלל. וכ"כ ג"כ בפ"ק לחד תירוצא:

[אות כא] **שם בתי"ט סד"ה נטמא. סותר הכל מדרבנן.**אבל נטמא יום ל"ב או בק"ב אינו סותר רק שבעה שיטהר ויביא קרבנותיו. תוס':

[אות כב] **שם ד"ה רבי אליעזר. יום ל' דסותר משום כו'.**וכ' תוס' כאן דלבר פדא אינו מביא קרבנות טומאה מבואר דס"ל דלאחר שכלה כל נזירתו כיון דאינו סותר מן התורה אינו מביא קרבן טומאה. ולפ"ז ממילא ה"ה לרב מתנא בנטמא ביום ל"א דסותר ל' כיון דהוא רק מדרבנן אינו מביא קרבן טומאה. אולם ברמב"ם (פ"ו הל' ד') כתב אם נטמא אחר יום מלאת וכו' סותר ל' בלבד. כיצד יעשה מביא קרבנות טומאה כשיטהר וכו' עיי"ש:

[אות כג] **במשנה נזיר שלשים יום.**ואף דאינו מביא קרבנותיו עד מלאת ימי נזרו בא"י ועובר בב"ת יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת בשוא"ת. שיטה מקובצת בשם תוספי הרא"ש:

[אות כד] **שם ובסוף שבע שנים נטמאת.**נלע"ד דבכה"ג אינה מביאה קרבן טומאה דהא מדינא הוי נטמאת אחר שכלה נזירתה ואין חכמים עוקרים בקום ועשה. ועי' מ"ש לעיל משנה ד' (אות כ"ב):