[אות פח] **במשנה שנטמאה.**ומיירי בנשבר הציץ או דאינו על מצחו למאן דאית ליה דלא מרצה אא"כ על מצחו. דאל"כ הא מדאורייתא ראוי לזריקה לכתחילה מכח ריצוי הציץ. תוס':

[אות פט] **הרע"ב ד"ה מן הקרן. של מזבח.**היינו לאחר שהיה על הקרן אבל בראוי לקרן אף דבחטאת מתן א' כיפר מ"מ כ"ז שלא נתן ד' מתנות טעון כיבוס:

[אות צ] **במשנה ואחד העור.**בהרע"ב (פכ"א דשבת מ"ב) מבואר דרק ברכים שייך כיבוס אבל לא ביבשים וא"כ הוי כעץ דעלמא דגורר הדם. וכ"כ הרמב"ם (פ"ח מה' מע"ק ה"ב). והרע"ב שכתב במתני' שלפניו דראוי לכיבוס למעוטי כלי עץ ה"ה דהו"מ למנקט עורות יבשים. וסוגיא שמפרש למעוטי כלי עץ י"ל דמלתא דפסיקא נקט אף לאחרים דס"ל דגם עור יבש בר כיבוס הוא:

[אות צא] **תוי"ט ד"ה טעונין מריקה. ואפשר לי ליישב דבריהם.**בפשוטו י"ל דנקט מריקה ושטיפה לרבותא דאף דאינו משום הבליעה דכבר יצא ע"י ההגעלה. ובתרומה באמת בעי רק הגעלה ולא מרו"ש מ"מ בקדשים קלים בעינן מרו"ש אבל שבירה בכלי חרס ליכא חידוש דאף בתרומה בעי שבירה דהא אינו יוצא מידי דפיו לעולם ואף ר"ש מודה בזה ופלוגתייהו רק לעניין מרו"ש: