תרי בתרי היכי יתיב—How can two fit into two

OVERVIEW The גמרא asked how can a ס"ת whose diameter¹ is two טפחים fit into (the remaining space of) two טפחים (in the ארון). Based on this question תוספות determines the size of the ס"ת.

משמע שעם עמודין היה הקיפו ששה – It seems that the six טפחים circumference of the ס"ת included the עמודין – שאם היה הקיפו בלא עמודין אם כן נפיש ליה משני טפחים² בהדי עמודים: For if the circumference of the ס"ת was six טפחים without the עמודין,³ then the diameter will be more than two טפחים together with the עמודים.

SUMMARY The actual circumference of a ס"ת is slightly less than six טפחים; however together with the עמודים it is exactly six טפחים.

THINKING IT OVER תוספות writes that is was six טפחים together with the (two) עמודין (plural). Once the גמרא said the ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל it means that there was only one עמוד, so how can the גמרא ask תרי בתרי היכא יתיב, since it is less than תרי for one עמוד is missing?!⁴

footnotes: ¹ The diameter is a third of the circumference. The circumference of a תורה is six טפחים; the issue is whether it is six טפחים without the עמוד(ים) or it is six טפחים together with the עמוד(ים). See ‘Thinking it over’. ² Why does the גמרא ask how can a ס"ת of two טפחים fit into a space of two טפחים, when the גמרא should have asked how can a ס"ת that is more than two טפחים fit into a space of two טפחים?! ³ This means that the diameter of the ס"ת without the עמודים is two טפחים based on the one to three formula. ⁴ See נח"מ.

ורבי מאיר עמודין היכא הוו קיימי—And according to ר"מ, where were the עמודין placed

OVERVIEW The גמרא asked since according to ר"מ the ס"ת was placed in the ארון; where was there place for the עמודים of שלמה. Our תוספות explains this question.

תוספות anticipates a difficulty: אף על פי שיש ריוח הרבה לרבי מאיר בכל האורך לבד מנגד ספר תורה¹ – Even though there was plenty of space along the length of the ארון, except for the area by the ס"ת, so what is the question? They were placed לאורך הארון! תוספות replies:

It was obvious to the questioner that the עמודים where placed at the same side of the head of the ארון, as where the ס"ת lay.

SUMMARY The עמודים were placed in the area where the ס"ת was.

THINKING IT OVER

1. Were the עמודים lying down or standing up?³
2. Why could not the עמודים be placed in the two empty טפחים near the תורה (which were utilized only that⁴ שלא תהא ס"ת נכנס ויוצא כשהוא דחוק)?⁵
3. Do we know the size of the עמודים?

footnotes: ¹ The ארון was nine טפחים wide from east to west and fifteen טפחים long from north to south. Only seven טפחים of the width were accounted four (six for the לוחות and one for the walls). That means that in the length of the ארון from north to south, there was empty space of two טפחים wide, except at one end (let us say the north) where the ס"ת took up two טפחים. This leaves us with an empty space of twelve טפחים long (one for the walls and two for the ס"ת) by two טפחים wide; enough room for the עמודים. ² At that end, where the ס"ת was kept, there was no more place because it was occupied by the ס"ת. See ‘Thinking it over’ # 2. ³ See נח"מ. ⁴ See the גמרא on the עמוד א'. ⁵ See תוספות ישנים.

ולמאן דאמר איוב בימי משה היה—And according to the one who maintains איוב was in the time of משה

OVERVIEW The גמרא cites a ברייתא where the ספר איוב is presented after רות and תהילים. The גמרא asked that according to the מ"ד that איוב lived in the times of משה, why does not his ספר precede רות and תהילים who lived after איוב. The implication of the question is that it is not on the ברייתא directly but only according to the מ"ד that איוב בימי משה הוה. Our תוספות challenges this implication.

תוספות asks: ואם תאמר מאי קאמר ולמאן דאמר¹ והאי תנא גופיה סבר דבימי משה היה – And if you will say; why does the גמרא say, ולמ"ד, indicating that we are not certain what this ברייתא maintains regarding איוב, but this תנא of this very same ברייתא maintains that איוב lived in the time of משה – דקתני סיפא משה כתב ספר איוב – As it states in the end of this ברייתא, משה wrote up the book of איוב! תוספות answers:

And one can say; that the questioner did not as of yet know the סיפא of the ברייתא, therefore he asked ולמ"ד איוב וכו'.

SUMMARY The תנא of this ברייתא maintains איוב בימי משה היה; however the questioner of ולמ"ד was not aware of this part of the ברייתא.

THINKING IT OVER The text of the גמרא reads ולמ"ד איוב וכו'. Perhaps the ר"ת of ולמ"ד stands for ולמאי דאמר (referring to the סיפא of the ברייתא) and not ולמאן דאמר?!²

footnotes: ¹ The הגהות הב"ח amends this to read, דאמר והא האי. ² See רש"ש.

בפורענותא לא מתחילינן—We do not begin with punishment

OVERVIEW The גמרא asked if we maintain that איוב lived in the time of משה, why is it that in the order of כתובים we find איוב listed after רות and תהלים,¹ since איוב preceded them. The גמרא answered בפורענותא לא מתחילינן. Our תוספות explains how this answers the question and generally the order of the כתובים relating to איוב.

תוספות asks: ואם תאמר ונכתביה מיד אחר רות – And if you will say; so let us place איוב immediately after רות and before תהלים, for איוב was before דוד, and we will not begin with פורענותא, since רות is first – תוספות answers: ואומר רבינו יצחק משום שאחרית של רות היה אחרית שיצא ממנה דוד – And the ר"י answered, because the conclusion of רות was a good conclusion, from which דוד descended from רות (as is mentioned in the very end of רות) – שריוהו² להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות – Who (דוד) satiated הקב"ה with songs and praises – לכך כתב אחר כך מיד אותן שירות והוא אחרית שלה³ – Therefore immediately after רות he entered those songs from דוד (the ספר תהלים), for this is the culmination of רות. After he concluded with רות (and תהלים) he inserts איוב. תוספות asks: ואם תאמר ולמאן דאמר מעולי גולה⁴ היה⁵ לכתביה לאיוב לבסוף⁶ – And if you will say; and according to the one who maintains that איוב was from the עולי הגולה, they should place איוב at the end – תוספות answers: ואומר רבינו יצחק דמשום הכי כתבו בהדי תהלים ומשלי – And the ר"י explained; it was on account of this that they placed איוב in between תהלים and משלי – לפי שהוא מענין אחד כתובין מעין שירה ומקראות קצרים וניגון אחד⁷ – Because they are all of one style, they are written similar to a song, have short verses and the same tune – דבימיהם היה ניגון כדאמרינן (מגילה דף ג,א) ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושום שכל⁸ – For already in their days⁹ there was a ניגון (for reading כתבי קודש) as the גמרא states regarding the פסוק of ויקראו בספר תורת אלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא; the גמרא asks – מאי ושום שכל פסוקי טעמי¹⁰ – What is ושום שכל; these are the separation of the verses based on the notes – תוספות responds to an anticipated difficulty: והא דלא כתבו אחר משלי משום שלא להפסיק בדברי שלמה – And the reason he did not place it after משלי,¹¹ is because he did not want to interrupt the works of שלמה (which are משלי, קהלת and שה"ש). תוספות offers an alternate explanation why איוב was placed (right) after תהלים: ורבינו תם מפרש דלכן כתבו בהדי תהלים משום דאמר לקמן¹² – And the ר"ת explains that the cause they placed איוב together with תהלים (before משלי), because the גמרא states later – דוד כתב ספרו על ידי עשרה זקנים – דוד wrote his book through ten elders – ואיוב נמי נכתב על ידי ד' זקנים צופר ובלדד ואליפז ואליהוא – And איוב was also written through four elders, צופר and בלדד and אליפז and אליהו – והשתא אתי שפיר¹³ שלא כתבו אחר משלי: And now it is properly understood why איוב was not placed after משלי.

SUMMARY למ"ד איוב בימי משה היה he was placed after תהלים since תהלים is the conclusion of רות. למ"ד איוב מעולי הגולה היה he was placed by תהלים since תהלים, איוב and משלי are of a similar syntax (and we did not want to interrupt the works of שלמה). Alternately איוב and תהלים had many contributors.

THINKING IT OVER תוספות asks that according to the מ"ד that איוב מעולי הגולה היה, why is he not placed at the end.¹⁴ Seemingly the תנא of our ברייתא (who places איוב after תהלים) maintains that איוב בימי משה היה,¹⁵ so what is תוספות question?!¹⁶

footnotes: ¹ The order of כתובים is רות, תהלים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, קינות, דניאל, מגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים. ² See the גמרא that this is why she is called רות. ³ The גמרא states that רות is not פורענותא since her אחרית was the שירות ותשבחות of דוד, therefore it was necessary to follow up רות with תהלים which is the אחרית of רות. ⁴ עולי הגולה (those who came up from the exile) are those who came to א"י after the conclusion of גלות בבל. ⁵ See (the bottom of) טו,א. See ‘Thinking it over’. ⁶ תוספות may not mean at the very end, for עזרא was also מעולי הגולה, but rather towards the end, but certainly after משלי – אסתר, which was prior to that time. ⁷ See נח"מ that the טעמים of איוב משלי and תהלים are different than the rest of תנ"ך and their סימן is אמ"ת. ⁸ נחמיה ח,ח. תוספות merely wants to prove that there were notes already in the time of נחמיה. ⁹ תוספות is referring to the days from נחמיה and onwards; in the times of the תלמוד the notes were certainly known. ¹⁰ In our texts in מגילה it reads: ושום שכל אלו הפסוקין ויבינו במקרא אלו פיסקי טעמים. ¹¹ Granted that תהלים, איוב and משלי have a commonality, however איוב who was מעולי הגולה should have been placed after משלי (which is written by שלמה). ¹² See later on this עמוד. ¹³ According to the ר"י that איוב was placed by תהלים because they are מענין אחד, there still was the question of why he was not placed after משלי (and it was necessary to answer, in order not to interrupt דברי שלמה), however according to the ר"ת there is no question, for איוב and תהלים have this commonality that they we written through many people. ¹⁴ See footnote # 5. ¹⁵ See previous תוס' ד"ה ולמ"ד. ¹⁶ See מהרש"א.

פורענות דאית ביה אחרית—A punishment for which there is an end

OVERVIEW The גמרא explains that the פורענות of רות differs from the פורענות of איוב in that the פורענות of רות has an אחרית. Our תוספות explains why פורענות דאיוב has no אחרית.

תוספות asks ואם תאמר איוב נמי אית ביה אחרית¹ – And if you will say; but the פורענות of איוב also has an אחרית?! Why can we begin with רות but not with איוב? תוספות answers: ויש לומר דהאי אחרית דרות אחרית דכל ישראל² – And one can say; that this אחרית of רות is the אחרית of כלל ישראל; however the good אחרית of איוב was only his personal אחרית. תוספות offers another distinction between רות and איוב:

And furthermore there is the one who maintains that הקב"ה doubled the reward for איוב on this world solely to rid him from the world to come; this is not considered a good אחרית at all.

SUMMARY The אחרית of רות was for כל ישראל while the אחרית of איוב was only personal. Alternately the intent of the שכר was to relieve him of his עוה"ב. Therefore it is not a good אחרית.

THINKING IT OVER According to the first answer of תוספות, granted that the אחרית of איוב is not אחרית דכל ישראל, but nevertheless it is a good אחרית, why is that so different than רות that it is considered פורענותא?⁴

footnotes: ¹ After his whole ordeal, הקב"ה gave איוב double the amount of good he had before all the calamities befell him. ² The אחרית of רות (as the גמרא states) is דוד who wrote תהלים and is the progenitor of מלך המשיח who comes to redeem כלל ישראל באחרית הימים. See ‘Thinking it over’. ³ לקמן טו,ב. ⁴ See נח"מ.