Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

ושמואל אמר אין מוכת עץ¹ בבשר — And שמואל said, there is no מוכת עץ through flesh

OVERVIEW The גמרא cites a dispute regarding a minor (less than nine years old) who had relations with a בתולה, whether she is considered a מוכת עץ (the view of רב יהודה אמר רב), or not (the view of שמואל). Our תוספות qualifies the ruling of שמואל. ------------------------–

בלא השיר בתולין איירי דאי בהשיר² למה יש לה להיות פחותה ממוכת עץ: We are discussing a case where the ביאה of the minor did not remove her בתולין (she is still a בתולה), for if he removed her בתולין (and she is no longer a בתולה), why should it be (for her) any less³ than a מוכת עץ?!

SUMMARY The dispute between רב ושמואל is only when she remains a בתולה, however if she lost her בתולים all agree that she is a מוכת עץ.

THINKING IT OVER

1. How are we to understand (according to תוספות) the view of רב that she is considered a מוכת עץ (but not a בעולה) even though her בתולים remain?⁴
2. According to תוספות that the dispute between רב ושמואל is where לא השיר בתולין why do they use the phrase of מוכת עץ which indicates that she is no longer a בתולה?!
3. What would her status be according to רב if השיר בתוליה?⁵

footnotes: ¹ A מוכת עץ (literally hit by wood) refers to a woman who lost her virginity on account of a wound, but not through a relationship with a man. According to ר״מ she still receives a כתובה of מאתיים, while the חכמים maintain that a מוכת עץ receives a כתובה of a מנה. ² A מוכת עץ had no ביאה, nevertheless she is considered a מוכת עץ, this woman too, since she no longer has בתולים, so even though the ביאת קטן is not considered a ביאה, she is no different than any other מוכת עץ (who did not have ביאה and nevertheless is considered a מוכת עץ since she is not a בתולה). ³ The word ‘less’ is to be understood as why the ביאה of this קטן (which removed her בתולים) should be any less harmful to her than a מוכת עץ which also only removed her בתולים. See מהר״ם שי״ף. ⁴ See רשב״א and אילת אהבים. ⁵ See רשב״א (on the משנה).

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

לרבנן הכיר בה מנה לא הכיר בה ולא כלום — According to the רבנן; if he was aware that she is a מוכת עץ she receives a מנה; if he was not aware, she receives nothing

OVERVIEW רבא taught that the ruling of the רבנן that a מוכת עץ receives a מנה for her כתובה is only if the husband was aware (הכיר בה) before he married her that she is a מוכת עץ; however if he was unaware (לא הכיר בה) when he married her that she is a מוכת עץ (but rather he assumed that she is a בתולה), then he owes her no כתובה at all when he divorces her. The גמרא had just cited a משנה which indicates that a מוכת עץ receives a כתובה even if לא הכיר בה.¹ Our תוספות discusses why רבא chose to interpret the רבנן in a manner that they disagree with that משנה. ---------------------------–

ומתניתין² רבי מאיר היא³ ולא רבנן⁴ – And the משנה (of מוכת עץ) is according to ר״מ and not according to the רבנן.

תוספות asks: ואם תאמר אמאי לא קאמר לרבנן בין הכיר בה בין לא הכיר בה מנה כדקאמר במסקנא⁵ – And if you will say; why did not רבא say that according to the רבנן the rule is that whether הכיר בה or לא הכיר בה the כתובה of a מוכת עץ is a מנה, as רבא says in the conclusion of our גמרא that a מוכת עץ always has a מנה (even) according to the רבנן –

ותיתי מתניתין לדברי הכל⁶ – And (we will gain that) the משנה of מוכת עץ will be according to everyone (ר״מ and the רבנן)!

תוספות answers: ויש לומר דלא ניחא ליה למימר הכי דכיון דרבנן מדמו לה לבעולה⁷ – And one can say; that רבא is not satisfied to say this (that a מוכת עץ has a כתובה by לא הכיר בה), for since the רבנן compare a מוכת עץ to a בעולה (for they rule that a מוכת עץ receives a מנה; not like ר״מ who maintains that she receives מאתיים), therefore –

הויא בלא הכיר בה כמו כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה וסבירא ליה⁸ דלית לה ולא כלום – By לא הכיר בה the מוכת עץ is considered to be like the case where he married her with the assumption that she is a בתולה and she was found to be a בעולה, and רבא maintains that by כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה, she receives nothing for her כתובה, therefore the same applies to a מוכת עץ (which [according to רבא] is similar to a בעולה) that if כנסה בחזקת בתולה ונמצאת מוכת עץ she receives nothing.

תוספות explains why ultimately רבא retracted: ובמסקנא סבר הא דמדמו לה לבעולה היינו לענין מנה אבל מקח טעות לא הויא כמו בעולה – And at the conclusion רבא maintains, this which the רבנן compared a מוכת עץ to a בעולה, that is only regarding a מנה (when it is הכיר בה, that both a בעולה and a מוכת עץ receive a מנה); however regarding the rule of מקח טעות, a מוכת עץ is not like a בעולה –

דאינו מקפיד כל כך במוכת עץ שיהא מקח טעות:⁹ For he is not that disappointed when she turns out to be a מוכת עץ that it should be considered a מקח טעות; as opposed to כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה, where he is extremely disappointed (for it is a גנאי to have a בעולה for a newly married wife) and therefore it is considered a מקח טעות and the בעולה receives nothing if לא הכיר בה.

SUMMARY A מוכת עץ is like a בעולה regarding כתובתה מנה, but there is not sufficient קפידא by a מוכת עץ that it should be considered a מקח טעות.

THINKING IT OVER Is a מוכת עץ considered a בעולה (so why is it not a מקח טעות), or is a מוכת עץ not considered a בעולה (so why כתובתה מנה)?

footnotes: ¹ See footnote # 2. ² This is referring to the משנה on יג,א which was just cited in our גמרא here. The case is where a man married a woman and found out that she is not a בתולה. The man claims that she had relations with someone and therefore does not deserve a (full) כתובה, while she claims she was merely a מוכת עץ and therefore deserves a (full) כתובה. It is evident from that משנה that a מוכת עץ receives (at least) a (partial) כתובה even if לא הכיר בה. ³ ר״מ maintains (according to רבא) that a מוכת עץ receives מאתיים whether הכיר בה or לא הכיר בה, therefore in that משנה she is claiming מאתיים. ⁴ The רבנן maintain (according to רבא) that a מוכת עץ שלא הכיר בה receives nothing; what is she claiming! The משנה which states her claim (and ר״ג ור״א maintain that she his נאמנת) obviously disagrees with the רבנן. ⁵ See later on this עמוד where the גמרא states ׳הדר ביה רבא מההיא׳. ⁶ Why does רבא feel the necessity to say that the רבנן maintain that a מוכת עץ דלא הכיר בה receives no כתובה, when this contradicts a משנה; there is seemingly no reason why he cannot maintain that the רבנן agree that a מוכת עץ always receives a כתובה and indeed that is what the מסקנא of רבא is! ⁷ Everyone agrees that a known בעולה receives only a מנה for her כתובה. ⁸ See the גמרא later on this עמוד where רבא maintains that כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה it is a מקח טעות and she receives nothing. Other אמוראים argue with רבא and maintain that she receives a מנה. ⁹ מקח טעות means a mistaken deal; a deal made in error, where the rule (usually) is that the entire deal is void. This is not a מקח טעות; he is satisfied (בדיעבד) with the marriage. See ‘Thinking it over’.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

הדר ביה רבא מההיא — Rovo retracted from that ruling

OVERVIEW רבא initially stated that according to the רבנן a מוכת עץ דלא הכיר בה receives no כתובה.¹ The גמרא proved that רבא retracted, because רבא insisted on interpreting the ברייתא to read נמצאת מוכת עץ כתובתה מנה (instead of reading נמצאת בעולה כתובתה מנה);² indicating that a מוכת עץ שלא הכיר בה has a כתובה of a מנה. Our תוספות discusses the meaning of this retraction. -----------------------–

תוספות responds to an anticipated difficulty:³

אבל מהא לא בעי למימר דהדר ביה משום דמקח טעות לגמרי משמע⁴ – However the גמרא did not wish to entertain that רבא retracted this ruling of כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה ולא כלום, because the words which the משנה uses⁵ in the claim of the husband, is that it was a מקח טעות, this indicates that it was a total mistake and no money is owed.

תוספות asks: ואם תאמר מנא לן דהדר ביה ממה שאמר לרבנן לא הכיר בה ולא כלום – And if you will say; how do we know that רבא retracted from that which he ruled that according to the רבנן a מוכת עץ which לא הכיר בה receives nothing –

נאמר שחזר בו ממה שאמר לא הכיר בה לרבי מאיר מאתים – Let us say instead that רבא retracted from what he said that according to ר״מ a מוכת עץ שלא הכיר בה receives מאתיים –

אלא נפרש לא הכיר בה מנה ונוקי ברייתא כרבי מאיר – And we will instead interpret that which רבא said regarding the ברייתא, that נמצאת מוכת עץ יש לה מנה to mean**** that ר״מ maintains that a מוכת עץ שלא הכיר בה receives a מנה, and the ברייתא will go according to ר״מ. ⁶

תוספות answers: ויש לומר כדפירש לעיל בקונטרס⁷ דאין זה סברא – And one can say, as רש״י explained previously that it is not logical that according to ר״מ if נמצאת מוכת עץ she should receive a מנה –

דאי חשיב מקח טעות לא יהא לה כלום⁸ – For (ממה נפשך) if it is considered a מקח טעות (finding out that she is a מוכת עץ), she should receive nothing (but not a מנה) –

ואי לא חשיב מקח טעות למה לא יהא לה מאתים⁹ – And if (finding out that she is a מוכת עץ) is not a מקח טעות why should she not receive מאתיים (according to ר״מ who maintains that a known מוכת עץ receives מאתיים) –

כיון¹⁰ דמדמה לה לבוגרת דאטו לבוגרת פוחתין לה מכתובתה : Since ר״מ compares the מוכת עץ to a בוגרת; do we then diminish the כתובה of a בוגרת (who always receives מאתיים [even if he did not realize that she is no longer a נערה]), similarly by a נמצאת מוכת עץ she should also receive מאתיים.

SUMMARY There is no logic in saying that according to ר״מ a מוכת עץ שלא הכיר בה should receive (only) a מנה.

THINKING IT OVER

1. How can תוספות even entertain the thought that רבא maintains נמצאת בעולה יש לה מנה and נמצאת מוכת עץ ולא כלום.¹¹ How can a מוכת עץ be worse than a בעולה?!¹²
2. תוספות asks perhaps רבא retracted from his initial view regarding ר״מ, but how do we know that he retracted regarding the רבנן.¹³ What would be gained, by assuming תוספות question that the retraction was regarding ר״מ and not the רבנן?¹⁴
3. תוספות, when (citing פרש״י and) answering why רבא did not retract according to ר״מ, concludes, ׳כיון דמדמי לבוגרת וכו׳.¹⁵ Why does תוספות add this (it is not mentioned in רש״י)?¹⁶

footnotes: ¹ See previous תוס׳ ד״ה לרבנן. ² See footnote # 6. רבא could not have the ברייתא state ואם נמצאת בעולה כתובתה מנה, since רבא maintains כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה, she receives nothing (and the ברייתא indicates that there is a case where כתובתה מנה). ³ How do we know that רבא retracted the ruling that מוכ״ע אין לה כתובה by לא הכיר בה, perhaps he retracted his initial ruling that כנסה בחזקת בעולה ונמצאת בתולה אין לה כלום and now maintains that יש לה מנה, and that is what the ברייתא meant (as רב ששת interpreted it). However, he did not retract the ruling of מוכ״ע that בלא הכיר בה אין לה ולא כלום. In fact that ruling (of מוכ״ע אין לה ולא כלום) was made after רבא initially said that the ברייתא meant to say that מוכת עץ יש לה מנה, he then retracted and taught that אין לה ולא כלום. See ‘Thinking it over’ # 1. ⁴ רבא initially made two rulings; one that מוכ״ע שלא הכיר בה אין לה ולא כלום; this is based on a סברא (see previous תוס׳ ד״ה לרבנן), and secondly that כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה ולא כלום; this is based on the לשון המשנה (see footnote # 5) of והיה מקחי מקח טעות, which according to רבא means מקח טעות לגמרי. Therefore the גמרא assumes that רבא retracted from his סברא (as תוספות previously explained) but not from his inference from the words of the משנה. In addition, if רבא would now maintain that נמצאת בעולה כתובתה מנה how can he maintain that נמצאת מוכת עץ אין לה כתובה, for (as תוס׳ previously said בד״ה לרבנן) one is more מקפיד on a בעולה than on a מוכת עץ (see תוה״ר). ⁵ See the משנה on יב,ב where the husband claims (by ולא מצא לה בתולים) that עד שלא ארסתיך וכו׳ and והיה מקחי מקח טעות. ⁶ The ברייתא of הוצאת שם רע cannot be understood as read, we need to find a case where כתובתה מנה. We can either say that נמצאת בעולה כתובתה מנה (the view of רב ששת) or we can say נמצאת מוכת עץ כתובתה מנה (as רבא states). However this ruling of נמצאת מוכת עץ כתובתה מנה can either be according to the רבנן (as the גמרא assumes), but it can also be (only) according to ר״מ; רבא changed his mind and now maintains that according to ר״מ if נמצאת מוכת עץ כתובתה מנה (not מאתיים as רבא initially stated). The ברייתא with this amendment would follow ר״מ. However רבא did not change his view according to the רבנן and he still maintains that according to the רבנן if נמצאת מוכת עץ then אין לה ולא כלום. See ‘Thinking it over’ # 2. ⁷ ד״ה לא הכיר בה. ⁸ We are following the logic of רבא who maintains that מקח טעות לגמרי משמע. ⁹ However according to the רבנן it is understood why נמצאת מוכת עץ receives a מנה, since a known מוכת עץ also receives a מנה. ¹⁰ See ‘Thinking it over’ # 3. ¹¹ See footnote # 3 (and # 4 [תוה״ר]). ¹² See מהרש״א [הארוך] ועוד. See נמוקי הגרי״ב והרש״ש. ¹³ See footnote # 6. ¹⁴ See מהרש״א. ¹⁵ See footnote # 10. ¹⁶ See אילת השחר.