וכל רחמים וחמלה שיהיו מזולתור"ל אף מה שהאדם ימצא חן ורחמים בעיני אדם אחר הוא מצד שהקב"ה נתן לו רחמים לפניו:

וארוכתורפואתו:

מעושהוכלו' הבורא ית':

בעושים מבני אדםר"ל האדם העושה כלי מעשה במלאכתו הוא יודע יותר לתקנו מזולתו:

צורה מקריתכלו' שיפעול מלאכתו בעץ ומתכות המוכנים לו:

השרש והצורה עצמיתדהיינו לחדש עץ או מתכות אשר ביד האדם:

ואשר חדשכלו' מזה נתבאר אשר חדש וכו' הוא החכם היודע וכו':

את אשר יאהב ה' יוכיחשמי שיאהב אותו הקב"ה ומשקיף מה שיש בו מצורך התיקון יוכיח אותו כדי להטותו אל הדרך הנכונה:

ודברו נגזר מכל דברכלו' גזירתו קודמת לכל הגזירות וכל הגזירות והשנויים שאנו רואים תחלתם גזירת ה' וממנה ישתלשלו כל הגזירות:

כן יהיה דברי אשר יצא מפיהתחלת הפסוק כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ כן יהיה וגו' ומקרא שלפניו כי גבהו שמים מארץ כן גבהו כו' ומחשבותי ממחשבותיכם ור"ל כמו הגשם והשלג שפעולתם גלוים שהם יורדים לארץ ומשקים אותו ועוד תועלת השני שמהם מתהוים הנהרות ומהם הבארות ושבים הנהרות ללכת אל הים ומשם עולים בעבים ויורדים לארץ וכן חוזרים חלילה כן כל הסבות והשינויים הנראים בעולם שאין בני אדם יודעים טעם ענינים אלו ונראים להם מקריים והם בלתי סדר והגבלה וזה מחמת קוצר מחשבותם אמנם כן יהיה דברי אשר יצא מפי רצה לומר כל דבר המתחדש בעולם מקוטנו ועד גודלו יש לו סיבה סדורה בחכמה ובתבונה ולסיבה סיבה והם מתגלגלים ואינם חוזרים לבטלה בלתי עשות חפץ ה' כפי חכמתו ומהלכי דינו ולכל מקרה גבול ידוע כמו שאומר בסמוך:

ולא ישכיחהו דבר את דברכלו' שמפני דבר אחד לא ישכח דבר שני. כמו שהענין באדם שטרדת דבר אחד שוכח דבר שני:

**נסתרה דרכי מה'**ידיעתו נסתרת ממין האדם:

משפטיהשגחתי:

בורא קצות הארץ וגו' ר"ל מאחר שברא עולם השפל והצטרכותו ובכללו מין האדם ודאי שיודע אותו ומשגיח בו לא ייעף ולא ייגע שישכיחהו דבר את דבר שאין חקר לתבונתו ר"ל להשגחתו בברואים:

ואם יהיה אחד מהם יכול על הגדלתוכלו' אפי' באופן שאחד יכול יותר צריך לבטוח בו. מכ"ש באם שלא יוכל להועילו ולהזיקו רק אחד שע"כ יבטח בו לבדו:

שאין לו תשועהר"ל שאין לו לנדיב עצמו תשועה מצד עצמו רק מצד הבורא יתברך לפיכך יותר ראוי לבטוח בבורא:

ומה שהתחיל אותור"ל מיום הולדו:

מעצם ומקרהבין דבר שמתחדש בעצם כמו יצירת כל המורכבים ונפש הצומחת והחיונית והשכלית. ומקרה הם סבות המתהפכות וענינים המתרגשים ובאים בעולם להרע או להטיב:

גבול ידועכלו' שלא יתהוה המקרה מעצמה אע"פ שלמקרה ההיא סבה מקרה אחרת ולאחרת אחרת עד סוף הסבות כולם באו מגזירת ה' והוא סיבב את כל המקריים אלו כולם ויעמדו על גבול ידוע שלא יוסיפו עוד מקריים וכן לא יגרע מן המקריים שחפץ ה' בהם. וכמו ד"מ ספינה שרצו אנשיה לפרוש בים כעת מחר. והעליל השלטון על רב החובל ועכבו איזה זמן. ובתוך כך קמו מלחמות על הים. ואח"ז ברדת הספינה לים נתייראו מן אנשי מלחמה ורצו לברוח בדרך אחר ונשברה הספינה באבנים שהיו באותו הדרך שבים וטבעו אנשיה. והים נשא ארגז טעון מטמונים אל חוף הים. ובתוך כך העליל שלטון עיר הסמוכה לה על פרוש אחד ומלט על נפשו אל חוף הים. ונזדמן ברגע ההיא שהארגז צף סמוך לחוף הים ונטלו והתפרנס בו כל ימיו. והנה זה שהעליל השלטון על רב החובל היתה התחלה לסבת פרנסת זה האיש שאלולי פירשו בים איזה זמן קודם טרם התעוררות המלחמות לא היו נוטים אל מקום הסכנה שנשברה הספינה. והמקרה השנית היא התעוררות המלחמות ממש בעת ההיא והמקרה הג' מה שנזדמן שם ארגז עם מטמון יכול לצוף ע"פ המים. והמקרה הד' מה שדחה אותו הים אל זה הצד מן החוף. והמקרה הה' עלילות השלטון על הפרוש ההוא בעת ההיא ממש והמקרה הו' מה שנתן בלבו לברוח מפניו. והמקרה הז' מה שברח בזמן הזה ממש ואל מקום הזה. והנה כל אלו הענינים לא באו במקרה רק ה' סבב בחכמתו שיזדמן הכל בעתו ובזמנו. בשגם שטביעת אנשי הספינה והסתערות המלחמות הכל היה בגזירת השם אלא שגלגל בחכמתו להשלים כל חפצו וגזירותיו ביחד והבן זה כי עמוק הוא וזה כוונת המחבר:

ומה שיהיה מן הדברים ע"ד הזהר"ל ע"ד המקריים מה שאנו רואים שמחמת סבה קטנה נשתרגו ונסתעפו שנויים רבים ועצומים כמו דרך המשל שזכרנו שנטבעה ספינה עם הרבה אנשים וצמחו מלחמות בעבור פרישת איש אחד ותחשוב שהכל היה במקרה. הוא הנגזר אשר קדם בתחלת הידיעה ר"ל שסיבה זו קדמה אליה בתחלת כל הסבות שסבבו עד שצמחה הסיבה ההיא של פרנסת זה האיש ואעפ"כ לא היו כל הענינים שקדמו במקרה שנאמר שלא באו רק מפני הסבה הקטנה ההיא שהשגנוה רק מידיעת ה' יתברך והוא צוה ויהיו:

שלכל הגזירות הקודמות בידיעת הבורא סבות ולסבות סבותר"ל אותן גלגולים שגלגלו סבה זו ידע להם הבורא דברים המחייב סבה זו עד סוף הסבות לפי מה שגזרה חכמתו ולכל סבה יש טעם וגזירה בפני עצמה מה שקצר שכלנו להשיג התקבצות כל הענינים האלו ואין אחד מהם במקרה רק הכל לפי הגזירה ואין ענין אחד סותר את חבירו רק השם לבדו הבין דרכו וכמש"ה ולו נתכנו עלילות וכמו כן בהשתלשלות סבות מאוחרות כמו שנראה שטף המים ששטפו כל בני המדינה שנראה שמחמת השטף קרה מקרה אחד לכל הנמצאים במדינה זו ואין הדבר כן אבל קדמו בידיעת ה' סבות אחרות עד שכל אשר לו משפט מות נאספו ונקבצו אל מקום אחד מחמת סבות רבות וגלגולים שקדמו לסבה זו בידיעת ה':

**מבלי סבב אל קיום מצות וכו'**ר"ל שהמחשבה התלויה בענין קיום מצות ה' ודאי שיש ביד האדם להקדים ולאחר מפני שבענינים אלו הבחירה נתונה ביד האדם:

שמונה ועשרים ענינים והם נגד כ"ח מחנות הלבנה המשלמת סבובה בכדי כ"ח יוםוכל השינויים המתהוים בעולם השפל רובם תלויים לפי מצב הלבנה במזלות מיום אל יום מחמת שהיא היותר קרובה אל הארץ עיקר השנוים נתייחסו אליה כנודע לאצטגנינים:

כי גבוה מעל גבוה שומרר"ל אע"פ שהשנויים נמשכים לפי עניני עולם הגלגלים והמלאכים אעפ"כ הקב"ה שהוא גבוה מעל כולם שומר אותם ומנהיג את כלם לפי חפצו וגזירתו:

וגבוהים עליהםר"ל שלסבות ושנויים שאנו רואים אין אלו עיקר הסבות והשנויים רק יש עוד סבות ולסבות סבות גבוהים עליהם:

והליכות דיני הבוראכלו' מנהיג מעשיו לפי גזירתו:

מהגיע אל ידיעת חלקיהםר"ל להבין אפילו סבת ענין מעשה אחד מהנראה בעינינו מן המקריים:

כ"ש כללםשנבין בדרך כלל ענין ההתחדשות והשנויים המשתלשלים ומתרגשים ובאים לכל בני עולם יחד:

מנויו מופסדהענין שנתמנו עליו נתקלקל כקדרה דבי שותפי:

על האלהים וזולתוששיתף שם אלהים ודבר אחר שהוא פחיתות גדול בערכו יתברך:

כפי מה שהוא מבקשר"ל כמו שהוא מבקש שיעשה הבורא כל חפצו כן ראוי שיעשה הוא חפץ ורצון הבורא:

עשה רצונו כרצונךשתשמע לרצון ה' כמו שאתה שומע לרצונך כדי שישמע גם האל למלאות רצונך.

בטל רצונך מפני רצונו ר"ל בטל תאותך מפני שלא יבא מהם בטול מצות האל ותפרוש אף מן המותר לך כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך כלומר שתהיה עליך השגחתו יותר מזולתך וכל בני עולם יסורו למשמעתך כמ"ש חז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה:

ואמר טוב ה' לקויווגו' ודרשו חז"ל יכול לכל ת"ל לנפש תדרשנו:

ממרה אותואינו שומע לתורתו:

הגנוב רצוח ונאוף והשבע לשקר ואמר ובאתם ועמדתם וגו' ואמרתם נצלנור"ל מעונותיהם בעבור שיבטחו בה' והוא ענין אחד רק מפני שהוא מקרא אחר כתב לשון ואמר:

ומניעתוהבהמה מניעה את הגלגל של עץ:

אך הסבות אשר בין האדם וכו' ר"ל הסבה הקרובה להוצאת המים המה הכלים השואבים אותם והסבה הרחוקה היא האדם והסבה שבין האדם והכלים הם סבות ממוצעים בין האדם והכלים והם הבהמה וכל העיגולים והחבל:

ואם יקרה פגעוכו' ר"ל שיתקלקל אחד מן האמצעים או הסבה הקרובה:

בגזירת האלהים והזמנתושהזמין לו תחבולות והקרה לפניו וזימן תחת ידו כל הסיבות הצריכים לפעולתו והסבות אשר בהם הגמרם כלו' הסבות הצריכים לגמור פעולתו:

לחזר ולסבב על סבות הטרףשלא ימצא מזונו כשאר מיני בע"ח מבלי גלגולים ובזבות:

בחינת הנפשנסיון הנפש:

ומעוןדירה:

ומשגלליחד לו אשה בכתובה וקידושין:

פנים מיוחדיםאופנים המיוחדים למזונות האדם:

ועתים ידועיםזמן בשול כל תבואה ופירות:

בהשלמת הזדמנות הסבותהש"י ישלים לו כל הסבות הצריכים לו:

ונתברר ממנור"ל מן הענין הזה בעבור היות האדם מוכרח להביא הצטרכותו בעבודה בזעת אפו אם ישמור עם זה חקי ה' או יביאנו מכל אשר יתאוה נפשו:

בכונה ובבחירה לאחת מהנהוכו' אם יבחר להמציא צרכו בדרך היתר ולא בדרך איסור:

היה בועטוכו' זה השני מוסיף לומר שאלו היה הכל מזומן לפני האדם היה פנוי לרדוף אחר עבירות גם טבעו וחומרו נוטה להיות בועט בטובת ה' מחמת שמחת לבו מאחר שהכל מוכן לפניו היה חושב שכך מחוייב לו ולא היה מכיר כי מאת ה' הוא לו:

והיה כנור ונבלוכו' מחמת שמחת לבם המטריף דעתם אינם מכירים פועל ה' וגם לבם פנוי לבקש שמחת לבם לרדוף אחר עבירות:

שיגיעת שניהםטרדת התורה והדרך ארץ שהוא בקשת הטרף משכיחים העון:

כ"ש מי שאין לו חלקוכו' כלומר אלו היה הכל מוכן לפני האדם לא היה מקום לתורה בבחירת העבודה מן העבירה כנזכר בטעם האחד ולא לדרך ארץ וכנזכר בטעם הב':

**ולא שם לבו כו'**כי מחמת רוב טובה לא יתן אל לבו לעסוק בתורה:

ובאחריתושיהא דואג על גמול העה"ב ויהיה בעבור זה עמל בתורה לידע האסור והמותר:

ההתחלה והתכלהפליאות חכמתו יתברך בבריאות העולם ואיך יחזירהו לתהו ובהו כשיגזור רצונו:

גם את העולם נתן בלבםר"ל טרדת עניני העולם:

לא יבעט במנוחהלא יבעט בה' בעבור מנוחה:

ולא יטה אל השלוהר"ל בעבור השלוה שיאמר שלום לי כי בשרירות לבי אלך:

ולא יפתיתפתה:

בכשפי העולםכלומר בתענוגי העולם האוחזים העינים עד שיחשוב הרואה כי טובים המה לו ולא יבין לאחריתו:

על פי אנשי דורומאמר מלאכי הנביא איך אנשי דורו טוענים כן לפניו:

גם בחנו אלהים וימלטושהרשעים שבדורו ניסו את אלהים אם תגע ידו בהם ונמלטו ולא הגיע להם שום רעה:

הניח הנביא התשובהלא השיב כלום ולא ביאר טעם הדבר:

הנבחניםשהקב"ה מנסה אותם בעניות:

זולת עילת האחרר"ל לכל אחד מהם סבה אחרת ר"ל שאין כאן טעם אחד כולל הכל:

**הצור תמים פעלו וגו'**ר"ל מחמת שאנו רואים כל יצירות הבורא איך הם בתכלית מתוקן והשלימות ודאי שכל דרכיו בהנהגת עולמו ביושר ובמשפט:

מעט הספקהכלו' מספיק מעט שלא יהיה קשה כ"כ:

הן צדיק בארץ ישולםהקב"ה עושה חסד לצדיק לשלם לו על עונותיו בארץ. כלומר בעה"ז:

סבלו והסברתו הטובהמה שסובל צרותיו ולא יתן תפלה לאלהים ומקבלם בסבר פנים יפות:

לרשע אנשי דורומחמת רשעת כל הדור:

להראות חסידותו ועבודתו לאלהים מבלעדיהםכלו' שמקבל עליו הצרות לכפרה על הדור במה שהם מבלעדי עבודתו:

לקחת הדיןלמחות באנשי דורו:

מענין עלי ובניושנענש בית עלי בעניות על שלא מיחה בבניו. כמאמר חז"ל ס"פ במה בהמה:

יבוא להשתחות לו לאגורת כסף ולככר לחםהרי שמפני שלא מיחה עלי בדורו נגזר עניות על זרעו:

בעבור טובה שקדמה לובשביל איזה מצוה שעשה כבר:

ותרגמו בו הראשוניםהוא תרגום אונקלוס:

ואפשר שתהיההטובה שיש לרשע:

להאריך הבורא שהקב"ה מאריך לו אף:

מענין מנשהוכמ"ד שמנשה עשה תשובה ויש לו חלק עוה"ב:

לנסות אנשי התרמיתהרמאים המראים עצמם נקיים וצדיקים נגד בני אדם כדי שיתפרנסו מידם. והוא מפני כן כופף כאגמון ראשו ומשפיל גבהות עיניו ארצה ומתהלך בענוה וביראה נגד כל שורריו למען יאמינו בצדקתו. וכשהקב"ה נותן לו טובה אז ילך בנטית גרון וישא מרום עיניו ויסיר מעליו עבודת ה':

וחשיםממהרים להתחבר לרשעים וללמוד ממעשיהם ואז יתפרסמו מעשיו:

ויתברר הנבר לאלהיםר"ל האיש הצדיק אע"פ שהשפיע לו הקב"ה טובות אינו מתחבר לרשע אבל אדרבה סובל מה שמביישין אותו:

חיוב הגלגולר"ל שמה' היתה זאת שלא יאכל אדם לחמו כי אם ביגיעה וזעת אפו:

כתפירהלתפור בגדים חדשים:

וכאחוימעשה אריגה. מעשה אורג ת"א עובד מחי:

והספרותלהיות סופר הקהל או הדיינים:

ואצור המסחריםנאמן או גזבר על עניני הסחורות:

והשמשים בעבודת האדמהממונים המשגיחים על הפועלים:

וחלש בהכרתושכלו חלש ללמוד מלאכת יד או עניני הכתיבה והחשבון ההכרחי לעניני הגזברות וכיוצא בזה ממחיות הקלות:

ויוכל להתמיד עליו אפשר שיעסוק בה בתמידות:

ולכל אדם יש חפץ במלאכהוזה סימן השגחה מה שלכל אחד ייפה לו הקב"ה מלאכתו בפניו וכמ"ש חז"ל:

בשאר החייםבשאר בע"ח:

ובטבע האילאיל בקמץ היו"ד, והוא מין חיה:

והחייםהבע"ח נתן להם הקב"ה ידיעה שיודעים אנה מזונותיהם והסיבות הצריכים להם:

והקרנים לשור ולאיל כלומר השור והאיל שפרנסתם מן צמח האדם הוציא להם הטבע קרנים מן מותרת העצם הראוים לשינים. כמו שאמרו חכמי הטבע. מפני שאינם צריכים לשינים לסבת הטרף והציד רק לקרנים שיוכלו לדחות הטורף מאתם:

מתקהמה שמתפרנס ממנה:

ומרירותהיגיעתו במלאכתו:

והסבוב עליהטרחתו בבקשת הסבות המביאים הטרף:

**ולא יזיקנו הסבוב על הסבות וכו'**מה שהוא מתבטל מתורתו ומעבודת ה', שאף זה יחשב לו לצדקה ולעבודה:

מועמד על סבה ידועהשתלוי דוקא במלאכתו ועסקו אשר בירר לנפשו למחיה ולכלכלה: