דעת האלהיםלידע את האלהים:

והיתרון אשר נתן לאדם על שאר בעלי חייםכלו' הכניעה לא תהיה עם דלות הנפש מפני מיעוט ידיעתם את נפשותם רק אחר התרוממות הנפש והתנשאה מהשתתף עם הבהמות וכמ"ש בפ"ב מזה השער:

וכאשר יכירשב אל דעת אלהים שכתב למעלה:

תתהדר לפני מלךאל תתגאה להראות כבודך לפני מלך:

יתעלה מדמות ומהמשלכלומר לפניו אין להעריך ענין מלכות ב"ו איך תהיה ההכנעה שנאחז בנפשנו לפניו:

תנאי הכניעה ומקומות הנהגתהכלו' באיזה דרך שההכנעה ראויה וכענין שביאר בפ"י משער עבודת אלהים שלפעמים צריך לאחוז במדת הגאוה:

רוחב הלבהוא מדות הסבלנות כי מי שלבו קצר לא יוכל לסבול שום דבר:

מה שישנא מן הדבריםמה שלטבעו הדבר שנוא בעיניו:

אם גמלתי שולמי רעאם גמלתי רעה אפי' לאותם ששלמו לי רעות אע"פ שטבע אדם נוטה להנקם מצריו:

ודבר טוב להם כלו' להשגיח על טובתם. כמו כי ה' דבר טוב על ישראל (במדבר י'):

ואם אינם ראויםאף שאינם ראוים:

גם במדעך מלך אל תקללכלו' אפי' במקום שאין שום אדם שומע אל תספר בגנות אדם כי הוא פגם לנשמתך וכמה שאמר (שם) כי עוף השמים יוליך את הקול והיינו הנשמה וכמ"ש רש"י ז"ל:

תשב באחיך תדברסתם הכתוב בזכרו ענין המספר בגנות חבירו. אעפ"י שהאחר אף הוא ספר בגנותו:

וממחילת הדבור הרע והגנויר"ל שמה שנוכל ללמוד ממנו שצריך למחול להמספר בגנותו והמגנה אותו:

אדם משכיל ומביןכלו' מין אדם הנברא בצלם אלהים בשכל ובינה. ואין ראוי לשלול מעלתו רק להודות בה אעפ"י שחסרונותיו עודפות הרבה:

**והיתה כוונתו וכו'**ר"ל אף שאין עון בספור בגנאי בע"ח מת עכ"ז הוכיחם שלא ירגילו לשונם בדבור הגנות:

לא רגל על לשונולשון רכילות ולשון רגילות. כלו' לא הרגיל לשונו בדבור רע:

הוות תחשוב לשונךלשונו מלומד דברי הוות:

אהבת כל דברי בלעאוהב בטבעו לדבר דברים הנשחתים ומרמה:

לשון רמיהלשון המורגל ברמיה:

בעניני עולמו כולםבכל עניני עולמו:

ונוחםבמנוחתם:

התחלקות מעלותםחלוק מעלות בני אדם בחכמתם ויראתם:

וכפי הטוב לו מהםכפי הטובה אשר קבל מהם במילי דשמיא ובמילי דעלמא:

כמו שנאמרמוסב למעלה על שיהיו תנועותיו שקולות ומתדמות:

יכלכל דבריו במשפטמנהיג עניניו על מדות ישרות ושוות, וגם הוא ל' סבלנות וכניעה כמו ומי מכלכל יום בואו (מלאכי ג׳:ב׳):

ונוח לתשחורתלשר ומושל, מל' הדבק לשחוור שבלשון חז"ל:

יקר רוח וגבה נפששיהיה רוחו יקר בעיניו ונפשו גבוה כלו' בעל תאוה בעניני עולם הבא שיתאוה תמיד להשיג קנין אחר קנין בעניני עוה"ב שאלו תהיה רוחו פחות בעיניו ונפשו שפלה בעניני עולם הבא יהיה די לו מעט מעשים טובים ועבודת ה' באמרו מי אני שאגבה לבי לילך בדרכי הצדיקים:

והשתדלותו בעיניוצ"ל בעניניו:

**ואל תשיאהו מחילתו לבני אדם כצד עצמו וכו'**כלו' שלא יסיתהו מנהגו במחילתו לבני אדם להצר ואויב של עצמו שראוי שימחול לו תמיד שינהוג כן למחול לאויבי ה' והמדברים בנביאיו, ויש גורסין בצד עצמו, כלו' ענינים הנוגעים לעצמו והוא יותר נכון:

**בעושק בני אדם וכו'**כשיהיה לאל ידו להציל העשוק מיד עושקו אל יקצר מלהצילו ולומר שאלו עשקו אותו היה מוחל להם:

מתלעות עוללשבר שני רשעים:

על האמתאפי' על האמת:

לא מצד גדולהכלו' מצד גאוה שאינו רוצה לחבר עצמו עם הפחותים ממנו: