Tov haLevanon, Third Treatise on Service of God
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אל כל חלק מחלקי ההערה ר"ל התורה והשכל. ואינו די בההערה השכלית לבדנה:
ומעצמים זה הפך זהעצם הגוף ועצם הנשמה:
ויתחזק על ישוב העולם הזהר"ל לבנות ולנטוע בכל מיני מעשים ומלאכות אשר מעשי ידיו הם מבלים אותו. ואע"פ שיש בזה מן השטות שמטריח עצמו על עולם שאינו שלו ודי לו שיטריח עצמו על ענינים היכולים להתקיים רק עד כדי קיום חייו. אך רק הוא מצד הטבע אשר נטע הבורא בלב בני אדם המועיל לקיום המין האנושי שאל"כ היה העולם חרב:
i.e. to build, to plant, in all types of acts and works of his, which deplete his strength. And even though there is foolishness in this, that he strains himself for a world which is not his, and it should be enough that he troubles himself only for things that endure for the duration of his lifetime. Nevertheless, it is a nature, which the Creator implanted in the hearts of human beings which is necessary for the propagation of the human race, for without this, the world would be desolate.
ואם יפסדו אישיור"ל אע"פ שהאישים ר"ל דהיינו פרטי בני אדם מתים זה אחר זה עכ"ז העולם מיושב ומתוקן ומלא כל טוב. וכמעשה דהאי גברא שנטע חרוב אחד שבמסכת תענית שהשיב להשואל אותו מה לך להטריח עצמך בנטיעתו והוא אינו מוציא פירות עד אחר שבעים שנה וכבר זקנת. ואמר אני עולם מלא מצאתי כך אשאיר אותו אחרי:
כל מיני חי הגדלכל מיני בע"ח הגדלים שאף בבע"ח טבע נטועה לאסוף ולצבור יותר מכדי צרכם. וכמו שאנו רואים ממעשה הדבורה בדובשה וזולתה ממיני בע"ח:
common to all living creatures -- even other creatures have a nature to amass and hoard more than their needs as we see by the bees and its honey, and other living creatures.
על השכל שנוצר עליווכו' ר"ל שנוצר בשבילו:
סימני חמודותיואותות השכל אשר בו:
ומעון שרשהכלומר דירת שרש שלה. ומעון מל' מעונה:
גובר התאוההסבה המגברת התאוה על השכל:
ומדוי המדותמל' מדוי מצרים:
וכן הוא מצווה במה שהואכצ"ל:
נר לרגלי דברך ואור לנתיבתיהתורה מאירה כנר בעה"ז איזה דרך יפנה בעבודתו. ולעוה"ב היא כאור להורות נתיב לנשמתו לילך באור פני מלך:
לא תרפה מהעבודה לילה ויוםר"ל התאוה שהוא האכילה והשתיה והשינה. אינה עוזבה פעולתה מיום עד לילה:
במה שהוא מפיק לתאוהמה שהוא מוציא ממנו תאות הגופניות מאחר שהשכל והתאוה הם דברים מתנגדים ומפיק מלשון ויפק רצון מה' (משלי ח׳:ל״ה):
ע"ד הטבע מוסיף תיקונםאברי הגוף כשמשתמשים בהם תמיד הם מתחזקים ובהפסק שמושם הם נחלשים כנודע לחכמי הטבע. שאם יהיו עיני האדם סגורים זמן ארוך תחלש חוש הראות וכן שאר חושים. ואף הידים והרגלים אם ינוחו מפעולתם יחלשו מאד:
**והנהגתו על מה שהוטבע עליו.**ר"ל שממעט להנהיג עיון שכלו להשתמש בו בענין שטבעו כן:
והצריך הדוחקכלומר לפיכך הצריך ההכרח להמציא ענין תשמיש תדיר לשכל והיא התורה:
ויזך ויזהיריהיה זך ומאיר ע"י עיון התורה וע"ד שאמר הכתוב אם כהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחיילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה (קהלת י׳:י׳) ר"ל כמו שהברזל אם אין משתמשים בו ומחדדים פניו הוא כהה אינו חד ומעלה חלודה כן דרך החכמה: