[השמטהולא יפחות מארבעתן כו'. עי' בגמ'. והנה מלשון רבינו משמע דזה הוה שיעור דצריך שישתה רביעית יין חי ונ"מ אם בכוס אחד היה פחות ובאחד יתר ומ"מ שם יין היה עליו כגון שהיה חזק אף לאחר מזיגה אם יוצא בזה וזה מחלוקת דאביי ורבא בהך דשבת דף ע"ז ע"א אי משום דפחות מזה אם נמזג אין שם יין עליו או משום דהשיעור הוא כך. ובאמת י"ל דזה כונת ר' יהודה כאן דף ק"ח ע"ב צריך שיהא בו טעם יין ומראה יין ר"ל כך משום דהא מבואר בשבת ד' ע"ז ע"א דלגבי חזותא דוקא שליש במזיגה ע"ש וא"כ צריך לד' כוסות יותר מרביעית ועי' בהך דמנחות ד' פ"ז ע"א גבי הך דרבי ע"ש ברש"י ד"ה היינו טעמא, וי"ל דבזה פליגי ר"י ורבנן וע' בהך דנזיר דף ל"ח ע"א במה דחשיב שם י' רביעיות מוכח דזה הוה גדר שיעור ועי' בהך דשבועות ד' י"ז ע"א גבי בעיא דר"י הלך בארוכה שיעור קצרה ועי' נזיר ד' נ"א ע"ב גבי נמלה שחסרה אחת מרגליה וכן יהיה נ"מ לשיטת הראשונים דשותין בפסח ה' כוסות אם היה יין חזק ומזג את הרביעית לה' כוסות אי יצא, ועי' בירושלמי כאן פ"ו דאמר שם טרטין ורובע והיינו להחמישי ע"ש וכבר הארכתי בזה בהלכות מאכלות אסורות: ע"כ השמטה]

אכילת מרור אינה מצוה כו'. והנה בפסחים ד' צ"א ע"ב מבואר דמ"מ נשים אף למ"ד פסח בראשון רשות חייבות במרור וא"כ לפי"ז לדידיה גם עכשיו נשים במרור מה"ת ועיין קדושין ד' ל"ז ע"ב דאמר שם מושב דכתב רחמנא גבי מצה ומרור ל"ל ע"ש בתוס' וצ"ל דנ"מ בין זמן ביהמ"ק בחוץ לארץ בין בזה"ז ועיין תוס' פסחים דף כ"ח ע"ב וכ"מ ועיין מש"כ רבינו ז"ל בספר המצות ובתוספתא כאן סוף פ"ב ותוס' זבחים דף נ"ו ע"ב ופסחים דף צ' ע"א דקרא ליה מכשירי פסח ע"ש: