אע"פ שאין כו'. עי' ברכות די"ד ע"ב ובירושלמי שם סוף פ"ק:

כל המשנה כו'. עי' ברכות דף מ' ע"ב ועיין תוס' סוטה דל"ג ע"א ע"ש, ועיין בכ"מ שם והנה כך דהנה בהמ"ז ביחיד החוב הוא לשבח להקב"ה כמבואר בב"מ דקי"ד ע"א ולכך לא יכול להוציא אם שניהם יכולים לברך כמבואר דף מ"ה וכדאמר בירושלמי פ"ב מי שאכל צריך לברך ולכך ג"כ אם שינה ממטבע יצא משא"כ בהמ"ז בג' אז הוי מצוה כך וכמו כל המצות לכך יש ברכה שלפניה וגם אחד מברך דהמצוה כן וזה הוא מ"ש התוס' סוכה דל"ח ע"א בשם התוספתא ושם אם שינה ממטבע לא יצא וכן נ"מ להיפך דבבהמ"ז ביחיד צריך להבין פה"מ כמה שכתבו התוס' סוטה דל"ב ע"א ול"ג. אך די רק בברכה אחת וזהו כוונת רש"י דף מ"ו ע"א ע"ש אבל בג' דזה הוי מצוה אף אם אינו מבין פה"מ אם בריך בלה"ק כמטבע שטבעו חכמים יצא וכן גם ברכה לפניה הוי ג"כ גדר מצוה ולכך א"צ להבין פה"מ כמ"ש התוס' סוטה דף ל"ב ועיין בירושלמי פ"ו דברכות הל' ב' דמבואר שם דהך דמנימין רעיא קאי אברכה שלפניה ע"ש ועיין תוס' ברכות דמ"ה ע"ב גבי נשים ע"ש:

פתח כו'. עיין בכסף משנה מש"כ שם בשם תשובת רבינו דמחלק בין שכר גפנים בין שאר שכר כו' ור"ל כך דהנה הא דטעה דרצה לברך על שכר בפה"ג י"ל מחמת ג' דברים או דסבר דעל שכר צריך לברך כך וטעה בדין או דטעה דסבר שהוא יין או דטעה בדבורו ועיין שבועות דכ"ו ע"א גבי העלם חפץ ובכריתות די"ט ע"ב גבי מתעסק ועיין במנחות דמ"ט ע"א גבי עקירה בטעות ועיין בירוש' דנזיר פ"ה הל' ג' גבי נתכוון לתרום כרי חטים ותרם שעורים ביום מה שעשה עשוי דוודאי לא טעה ובלילה לא הוי תרומה דטעה ועיין ב"ב דק"ו גבי הך דר"פ ולכך קאמר רבינו דכאן מיירי בשכר מן הגפן די"ל דטעה בדין וכה"ג ובכך לא הוי מתעסק:

איזהו זמן כו'. עי' תוס' פסחים דק"כ ע"ב ובירוש':

ובשעת הדחק כו'. עיין ברכות דף ל' ע"א ובירוש' פ"א סוף הלכה א':