כי"ע רבן יוחנן בן זכאי או' משרבו הרצחנים, בטלה עגלה ערופה, לפי שאין עגלה ערופה באה אלא על הספק, ועכשיו בגלוי הן רוצחין.

זכיי אומ'| ד זכאי או'.

ערופה| ד [עגלה] ערופ'.

כי"ע משרבו המנאפין, פסקו מים, שאין משקין אלא על הספק.

כי"ע משרבו בעלי הנאה, בטלה כבוד תורה, ונתקלקל הדין. משרבו לוחשי לחישות בדין, בא חרון אף לעולם, ונסתלקה שכינה מישר'.

הנאה| ד הנאות.

נתעוותו| ד נתעותו.

ופסקה| ד ופסקו.

כי"ע משרבו הרואין, בטל לא תכירו, ופסק לא תגורו, ופרקו מהם עול שמים, והמליכו עליהם עול מלך בשר ודם.

פנים| ד פני'.

ופסק לא| ד ולא.

שמים| ד שמי'.

עליהם| ד עליה'.

כי"ע משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים, רבה שוחד, והוטה משפט, והיו לאחור ולא לפנים, וכן הוא אומ' ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע ויקחו שוחד ויטו משפט.

שוחד| כ"ה א. ד השוחד ב טוחד.

והיו| פ ויהיו.

לפנים| ד לפני'.

נאמ'| ד נאמר.

וגו'| ד ח'.

כי"ע ר' מאיר אומ' חלקם שאלו בפיהם. ר' יהודה אומ' מלאי הטילו על בעלי בתים. ר' עקי' אומ' קופה יתירה של מעשרות נטלו. ר' יוסי אומ' מתנות נטלו בזרוע. ואף על פי שלא קילל עלי את שמואל אלא על תנאי, ראה היאך דבקה בו.

ר'| ד רבי.

אומ'| ד אומר.

ר' יהוד' אומ'| ד רבי יהודה אומר.

הטילו| ד היטילו.

ר'| ד רבי.

אומ'| ד אומר.

ר' יוסה או'| ד רבי יוסי אומר.

אע"פ| ד אף על פי.

תניי| ד תנאי.

כי"ע משרבו מקבלני טובתך, ומחזיקני טובתך, רבו איש הישר בעיניו יעשה, וסרחה כל המלכות כולה ואזלה ונולה. משרבו איש הישר בעיניו יעשה, שפלים גבהו וגבוהים שפלו. משרבו צרי העין וטורפי טרף, הן הן שפכי דמים, רבו אומצי הלב, וכל אחד ואחד קופץ יד מחבירו. משרבו אחרי בצעם לבם הלך, רבו אומרי לרע טוב ולטוב רע. משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע, נתמלא כל העולם כולו הוי.

המלכות| ד מלכות.

ונזלא| ד ונזלה.

הגבהו| ד הוגבהו.

השפלו סרחה| ד הושפלו וסרחה.

כולה| ד ח'.

ידו| ד ידו [מחברו].

שכתו'| ד שכתוב.

וגו'| ד [עם לבבך] וגומר.

כי"ע משרבו מושכי הרוק, נתמעטו התלמידים, ובטל כבוד תורה. משרבו היהירים, התחילו בנות ישראל להינשא לִיהִירִים, לפי שאין דורינו רואין אלא לפנים.

אחרי| ד [הולכי] אחרי.

לבם הולך| פ לבם הלך. ד ח'.

אין| ד אינן.

כי"ע משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים, רבו המים המאררים, אלא שפסקו. משרבו זחוחי הלב, רבו מחלקות בישראל, ונעשו שתי תורות. משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן, רבו מחלקות בישר' ונעשו שתי תורות.

עינים| ד עניים.

מים| ד מי.

זחוחי| ד זהיהי.

הן| ד ח'.

משרבו... שנים| ד ח'.

שמיי| ד שמאי.

שתי| ד [התורה] כשתי.

כי"ע משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו הימים ונתקצרו השנים, ופסקה טובה. משרבו מקבלי צדקה מן הגוים, התחילו הגוים להתרבות וישר' להתמעט, ואין נוח בעולם לישראל. סליק פירקא נוסחאות נוספות

הגוים| ד הגוי'.

אין| ד ואין.