כי"ע היה ר' מאיר אומ' מנין שבמידה שאדם מודד, בה מודדין לו, שנ' בסאסאה בשלחה תריבנה וגו'. אין לי אלא שמדד בסאה, מנין לרבות תרקב, וחצי תרקב, ת"ל לומ' כי כל סאון סואן ברעש. אין לי אלא דבר שבמידה, מנין שאפילו פרוטות קטנות מצטרפין לחשבון גדול, תלמ' לומ' אחת לאחת למצוא חשבון.

ר'| ד רבי.

אומ'| ד אומר.

אומ'| ד אומר.

בה| ד ח'.

בססאה| פ ד בסאסאה.

בסאה מנין| ד בסא' מניין.

בקב וחצי| ד חצי.

וחצי תרקב| ד ח'.

תומן| כ"ה ד. ב תימן.

ועוכלה| ד ועיכלא.

ת"ל| ד תלמו' לומר.

סואן| פ סאן.

כאן חשבונות| ד כאן [מדות הרבה] חשבונו'.

במדה| ב במדה [קט] (ונמחק ע"י נקודות מלמעלה).

שאפי' פרוטות| ד שאפילו פרוטות [קטנות].

מצטרפות| ד מצטרפת.

ת"ל| ד תלמוד לומר.

לאחת| ד לאח'.

כי"ע וכן מצינו בסוטה שבמידה שמדדה, בה מדדו לו. היא עמדה לפניו, לפיכך כהן מעמידה בפני הכל לראות את קלונה.

בסוטה שבמדה| ד בסוט' שבמד'.

כהן| ד ח'.

להראות| ד להתראות.

האשה| ד האש'.

ה'| ד ה' [וגו'].

כי"ע היא פירסה סדין, לפיכך כהן נוטל כפה מעל ראשה ומניחה תחת רגליו. היא קישטה לו פניה, לפיכך פניה מוריקות. היא כיחלה לו את עיניה, לפיכך עיניה בולטות.

פירסה| ד פורסה.

כהן| ב ח' (והושלם בגליון).

כהן נוטל כפה| ד נוטל כהן צפה.

ומניחה| ב ומניח.

קולעה| ד קלעה.

שערה| ד שער.

סותרו| ד סותרה.

לפיכך| ד ח'.

בולטות| ד בולטת.

כי"ע היא חגרה לו בציצין, לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה. היא הראתו את בשרה, לפיכך כהן מראה קלונה לרבים. היא פשטה לו יריכה, לפיכך יריכה נמסית. היא קיבלה אותו על בטנה, לפיכך בטנה צבה. היא האכילה אותו מעדנים, לפיכך קרבנה מאכל בהמה. היא השקתו יין בכוסות משובחים, לפיכך כהן משקה מים המרים בכלי חרס.

באצבעה לפיכך| ד באצבע' לפי'.

נושרות| ד נושרו'.

בציצים לפיכך| ד בפינים לפיכ'.

וקושר| ד וקוש'.

הרוצה| ד הרוצה [להראו'].

פשטה| ד פתחה.

יריכה (ב"פ)| ד ירכה.

לפיכך בטנה צבה| ד לפיכ' כריסה נופחת.

יינות| ד יינו'.

משובחין| ד ח'.

בכוסות| ד בכוסו'.

לפיכך| ד לפי'.

משקה אותה| ד משק' אות'.

מרים| ד מרי'.

במקידה| ד במקיד'.

חרס| ד חרש.

כי"ע היא עשתה בסתר, והיושב בסתר משים פנים עליה, שנ' ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים. דבר אחר, שהוציא סתרין שלה בגלוי, שנ' תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל.

היא עשתה בסתר| ד הי' עשת' בסת'.

נואף| פ נאף.

לאמר| ד לאמ'.

ואינה| ד ואינ'. [יודעת] הושלם ע"פ ד.

שהיושב| ד שיושב.

פנים| ד פני'.

פנים ישים| ד פני' ישי'.

מלמד| ד [ד"א] מלמד.

שהמקום... בגלוי| ד שהמקו' מוצי' סתר' לגלוי.

תכסה שנאה| ד תכס' שנאה [וגו'].

כי"ע אנשי מבול לא נתגאו אלא מתוך טובה, שנ' בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם שורו עיבר ולא יגעיל וג' ישלחו כצאן עויליהם וגו' ישאו בתוף וכינור וג' יבלו בטוב ימיהם ושניהם בנעימים.

לפני המקום| ד לפני המקו'. ג ח'.

הטובה| ג טובה.

יגע'| ד יגעיל ג... [תפלט פרת' ולא תשכל].

כצאן| ד כצאן [עויליהם].

כתף| פ בתף ג... [וישמחו לקול עוגב].

כי"ע היא גרמה להם, ויאמרו לאל סור ממנו וגו' מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו, אמרו כלום יש לו עלינו אלא גשמים, הרי יש לנו נחלים שאנו מסתפקין מהן ואין אנו צריכין לו, שנ' ואיד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה.

ויאמרו| ד ויאמר.

ממנו| ג ממנו [ודעת דרכך]...

אין| ד אי' ג יש.

לו| ד ח'.

טריחות| ד טריחו'. ג ח'.

שתי טיפות של| ג ח'.

טיפות| ד טיפו'.

גשמים| ד גשמי'.

יש לנו| ד שלנו ג [נחלים] יש לנו...

נהרות ומעיינות| ד נהרו' ומעיינו'.

מהן| ד בהן.

הגשמים| ד הגשמי'.

שנ'| ג [... אנו צריכין לו] שנא'.

כי"ע אמ' להם הק'ב'ה' בטובה שנתתי לכם אתם מתגאין לפני, אני נפרע מכם, שנ' כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ וגו'.

אמ'| ד אמר.

להם| ג להן.

המקום| ג הקבה.

מתגאין| ד מתגאי' ג מתגאים.

מכם... הארץ| ג מכם כי לימים עוד שב...

כי"ע ר' יוסי בן דורמסקית אומ' הן לא נתגאו אלא בגלגל העין שדומה למים, שנ' ויראו בני האלהים את בנות האדם, אף הק'ב'ה' לא נפרע מהם אלא במים, שנ' ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה.

יוסה| ד יוסי.

דורמסקית| ד דורמסקי' ג דורייסקית.

אומ'| ד אומר.

אנשי.... המקום| ג הן לא נתגאו.

המקום| ד המקו'.

בגלגלי עין| ג בגלגל העין.

שדומין| ד שדומי' ג שדומה.

ויראו| ד וייראו.

האלים| ד האלהי' ג האלהים.

האדם| ג הארץ.

וגו'| ג כי טובות. ד ח'.

המקום| ד המקו' [ברוך הו'] ג הקבה.

מהן| ג בהן.

בגלגלי מים| ד בגלגל מי' ג במים.

שדומה לעין| ג ח'.

לעין| ד לעיין.

שנ'| ג שנא'.

מעינות| ד ג מעיינות.

תהום רבה וגו'| ג ח'.

כי"ע אנשי מגדל לא נתגאו אלא מתוך טובה שהשפיע להם, שנ' ויהי בנוסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם, ואין ישיבה אלא אכילה ושתייה, היא גרמה להן, ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים וגו', ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ.

נתגאו| ג ניתגאו.

לפני| ג ח'.

המקום| ד המקו'. ג ח'.

הטובה| ג טובה.

להם| ג להן.

שנ'| ג שנא'.

ויהי... אחדים| ג ח'.

אחדים| ד אחדי'.

וימצאו... שם| ד וגו'.

וישבו| ג ויש'.

ואין| ד ואי' ג אין.

שנ'... ושתה| ג ח'.

לאכל| ד לאכול.

ושתה| פ ושתו ד ושתו [וגו'].

להם| ג להן.

ויאמרו| ג ח'.

וגו'| ד [ומגדל] וגו' ג ומגדל.

מהו אומ'| ג ח'.

אותם| פ ג אתם.

וגו'| ג משם.

כי"ע אנשי סדום לא נתגאו אלא מתוך טובה, מהו אומ' בסדום ארץ ממנה יצא לחם תחתיה נה' כמו אש מקום ספיר אבניה וגו' נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה.

נתגאו| ג ניתגאו.

שנ'| ד שנאמר.

וגו' (ב"פ)| ד וגומר.

וגו'| ד וגומר.

לא... וגו'| ד ח'.

כי"ע אמרו הואיל וכסף וזהב יוצא מארצינו אין אנו צריכין שיבא אדם אצלינו, שאין באין אלא לחסרינו. אמ' להם המקום בטובה שהשפעתי לכם אתם משכחין את הרגל מביניכם, אני אשכח אתכם מן העולם, שנ' הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל ישליו אוהלים לשודדים בטוחות למרגיזי אל וג'. היא גרמה להן לאשר הביא אלוה בידו, שנ' חי אני נאם ה' אלהים אם עשתה סדום אחותך כא' עשית את ובנתיך הנה זה היה עון סדום אח' גא' וג'.

אדם| ד אד'.

אין... עלינו| ד ח'.

לחסרנו| ד לחסירנו.

ונשכח| ד ונשבית.

אמר... העולם| השלמתי ע"פ א. ב ח'.

להם| ד להו.

המקום| ד הקב"ה.

בטובה שהשפעתי| ד כהטיבותי.

משכחין| ד מבקשים לשכח.

מביניכם| ד מבינותיכם.

אשכח| ד אשכח [את הרגל מביניכם ואשכח].

אומ'| ד אומר.

לפיד... וגו'| ד ח'.

אוהלים| פ ד אהלים.

וגו'| ד [לשודדים] וגו'.

הוא אומ'| ד הו' אומר.

אלים| ד אלהים.

הנה| ב הנה [עון] (ונמחק "עון" ע"י נקודות).

זה| פ ד זה [היה].

וכל.... ראיתי| ד ח'.

כי"ע מצריים לא נתגאו לפני המקום אלא במים, שנ' ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד וגו', לפיכך מרכבות פרעה וחילו ירה בים וגו'.

שנ'| ד שנאמר.

לאמר| ד לאמר [כל הבן הילוד וגומר].

שנ'| ד שנאמ'.

מרכבות| פ מרכבת.

כי"ע סיסרא לא נתגאה לפני המקום אלא בליגיונות שאין מקבלין שכר, שנ' באו מלכים נלחמו וג' בצע כסף לא לק', אף הק'ב'ה' לא נפרע מהם אלא בליגיונות שאין מקבלין שכר, שנ' מן השמים נלחמו וגו' עם סיסרא, לא זז משם ולא ספנוהו מפני שהוא גולייר.

סיסרא| ד ססרא.

ברוך הוא| ד ח'.

שנ'| ד ח'.

וגו'| ד וגומר.

אף... וגו'| ד ח'.

סנפוהו| ד ספנוהו.

כי"ע שמשון בעיניו מרד, שנ' ויאמר שמשון אל אביו אתה קח לי כי היא ישרה בעיניי, לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו, שנא' ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אתו עזתה. ר' אומ' לפי שתחילת קילקולו בעזתה היתה, לפיכך לקה בעזתה.

שמשון| ד שמעון.

שנ'| ד שנאמר.

קח לי| ד ח'.

וגו'| ד כי היא ישר' בעיני.

וגו'| ד וגומר.

ר' או'| ד רבי אומר.

היתה| ד ח'.

כי"ע אבשלום מרד בשערו, שנ' וכאבשלום לא היה איש יפה וגו' ובגלחו את שער ראשו וג', לפיכך נתלה בשערו, שנ' ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ וג'. ר' יהודה הנשיא אומ' אבשלום נזיר עולם היה, שנ' ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלמה את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לא' וג', והיה מגלח כל שנים עשר חודש. ר' יוסי אומ' אחת לשלשים יום, שנ' והיה מקץ ימים לימים. ר' נהוראי או' פעם אחת בשבת, שכן הוא או' וראשם לא יגלחו וג' ושקל את שער ראשו מאתים שקל, מה שאין בני טבריא ובני ציפורי עושין כן. ולפי שבא על עשר פילגשי אביו, לפיכך ניתלו בו עשר לולכיות, שנ' ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימ'.

שנ' וכאבשלום| ד שנאמר ובאבשלום.

וגו'| ד וגומר.

ר'| ד רבי.

עשר| ד ח'.

שנ'| ד שנאמר.

נא| ד ח'.

וגו'| ד וגומר.

עבדך| ג... ברו. כי נדר..... ועבדתי.

וגו'| ד וגומר.

ר'| ד רבי.

אומ'| ד אמר.

יום| ד ח'.

היה מגלח| ג ח'.

שנ'| ד שנאמר ג שנא'.

וגו'| ד וגומר.

ר' יוסה אומ'| ד רבי יוסי אומר.

שנ'| ד שנאמר.

וגו'| ד וגומר. ג ח'.

טבריה| ג טביריא.

צפורי| ד צפורין ג ציפורי.

מגלחין| ד מגלחי'.

ולפי| ד לפי.

פלגשי| ד פילגשי.

לפיכך| ד לפיכ'.

נתלו| ג ניתלו.

לונכיות| ד לונכיו' ג לילכיות.

שנ'| ד שנאמר ג שנא'.

וגו'| ד ח'.

כי"ע ולפי שגנב שלש גניבות, לב אביו, ולב בית דין, ולב ישר', לכך נאמר ויקח שלשה שבטים בכפו ויתק' בלב אבשלום.

שלש גנבות| ג שלשה לבבות.

כל| ג ח'.

לפיכך| ג לכך.

שנ'| ד שנאמר ג נאמר.

וגו'| ד וגומר ג ויתקעם בלב אבשלום.

כי"ע סנחריב חירף וגידף על ידי מלאך, שנ' ביד מלאכיך חר' ה', אף המקום לא נפרע הימנו אלא על ידי מלאך, שנ' ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וג'. כולם מלכים קשורים כתרים בראשיהם.

לא... אלא| ג חירף וגידף.

שנ'| ד שנאמר ג שנא'.

חירפת| פ ד ג חרפת.

וגו'| ד וגומר.

אני... זרים| ג ח'.

ברוך הוא| ג ח'.

מהן| ג ממנו.

שנ'| ד שנאמר ג שנא'.

ויהי... ההוא| ג ח'.

ה'| ד ג ה' [ויכה במחנה אשור].

וגו'| ד וגומר. ג ח'.

וכולם... בראשיהם| ג כולם קשורים כתרי מלכות.

כי"ע נבוכדנצר אמר אין כדיי באי העולם לשרות ביניהם, אעשה לי עב קטנה אדור בה, שנ' אעלה על במתי עב וג', אמ לו הק'ב'ה' אתה אמרת השמים אעלה, אני אורידך לבאר שחת, אתה אמרת אין כדיי באי העולם לשרות ביניהם, שנ' ולך טרדין מן אינשא ועם חיות ברא מדורך ועש' כתו' לך יטע' ומטל שמיא גשמ' יצט' ושבע' עיד' יחל' עלוהי עד דיתנדע די שליט על' במל' אינ' ולמן די יצ' יתנינה ושפל אנשים יקום עלה בהשעתא מלתא ספת על נבו' נצר ומן אינ' טריד וג' כולא מטא על נבוכדנצר לקצת ירחין תרי עשר וגו'. סליק פירקא נוסחאות נוספות

נבוכדנצר אמ'| ד נבוכד נאצר אמר.

לדור ביניהם| ג... לשרות ביניהן.

אלא| ג ח'.

לי| ג ח'.

בתוכה| ד בתוכ' ג בה.

שנ'| ד שנאמר ג שנא'.

אמ'| ד אמר.

וגו'| ד [השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי] וגומר.

מורידך| ד מורידיך.

אומ'| ד אומר.

ואל ירכתי בור| ד וגומר.

ואל| פ אל.

עולם כדי| ד העולם כדאי.

ביניהם| ד ח'.

ומן... טרדין| פ ולך טרדין מן אנשא.

וגו'| ד וגומר.

בה| ד בה'.

מילתא| פ ד מלתא.

נבוכדנצר| ד נבוכד נצר.

אינשא| פ אנשא ד [בני] אינשא.

וגו'| ד ח'.

כלא| ד כולא.

נבוכדנצר| ד נבוכד נצר פ נבוכדנצר [מלכא].