כי"ע אין לי אלא מידת פורענות, מידת הטוב מנין, אמרת, מידת הטובה מרובה, או מידת פורענות מרובה, מידת טובה מרובה ממידת פורענות אחד מחמש מאות. במידת פורענות הוא אומ' פוקד עון אבות על בנים, במידת טובה הוא אומ' ועושה חסד לאלפים, הוי מרובה מידת הטוב ממידת פורענות אחד מחמש מאות. וכן מצינו באברהם, שבמידה שמדד בה מדדו לו. רץ לפני המלאכים שלש ריצות, שנ' וירא וירץ לקראתם וג' וימהר אברהם האהלה אל שרה ואל הבקר רץ אברהם, אף המקום רץ לפני בניו שלש ריצות, שנ' ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וג' הופיע מהר פארן.

שאדם| ד שאד'.

הטוב מנין אמרת| ד הטו' מניין אמרתה.

פורענות כת'| ד הפורענות כותב.

פוקד| פ פקד. ד ח'.

כת'| ד כותב.

ועושה| פ ועשה ד ועוש'.

אומ'| ד אומר.

פורענות| ד הפורענות.

מאות| ד מאו'.

אברהם| ד אברה'.

שנ'| ד שנאמר.

וגו'| ד וגומר.

וגו'| ד [אל שרה] וגומר.

המקום| ד המקו'.

שנ' ויאמר| ד שנאמר.

וגו'| ד [ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן] וגומר.

כי"ע באברהם הוא אומ' וישתחו אפים ארצה, בו בלשון בישר את בניו לעולם הבא, שנ' והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מיניקותיך אפים אר' ישתח' לך. באברהם הוא או' יקח נא מעט מים, נתן לבניו במדבר באר שהיתה שופעת בכל מחנה ישר' ומשקה על פני הישימון, שנ' ומבמות הגיא אשר בשדה מואב. באברהם הוא אומ' והשענו תחת העץ, אף המקום נתן להם שבעת עננים, ארבעה על ארבע רוחותם, ואחד למעלה מהם, וענן שכינה שביניהם, ועמוד ענן נסע לפניהם משפיל הגבוה ומגביה השפל, והורג נחשים ועקרבים, ושורף סירים ואטד, ועושה להם את הדרך מיושר, שנ' ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, ומה תל' לומ' לא ימיש עמוד הענן יומם, של יום היה משלים לשל לילה ושל לילה היה משלים לשל יום.

אומ'| ד אומר.

ארצה| ד ח'.

ברוך| ד ברוך [הוא.

] בישר את| ד בישראל.

והיו| ד [שנ'] והיו.

ושרותיהם| ד ושרותיהן.

אפים... ילחכו| ד וגומר.

אומ'| ד אומר.

יקח| ד יוקח.

בישר| ד בישר'.

במדבר| ד במדב'.

שנ'| ד שנאמר.

שרים| ד שרי'.

שהיתה הולכת| ד שהולכת.

ונשקפה| ד [שנאמר] ונשקפה.

הישימון| פ הישמן.

אומ'| ד אומר.

אחד| ד ואחד.

למעלה| ד למעל.

את... מיושר| ד ח'.

סרט| ב סרט [והולך] (ונמחק ע"י נקודות).

שנא'| ד שנ'.

נוסע| פ נסע.

יומם| ד יומם [וגו'].

מלמד| ד ח'.

משלים| ג [היה] משלים.

כי"ע באברהם הוא אומ' ואקחה פת לחם, נתן להם מן, שנ' שטו העם ולקטו וג'. מה שד זה עיקר לתינוק והכל טפילה לו, כך היה המן עיקר לישר' והכל טפילה להן. מה שד זה אם יונק ממנו התינוק כל היום כולו אין מזיקו, כך היה המן. ולא עוד אלא שירד להן מזון שני אלפים שנה בכל יום.

באברהם| ג... ורחצו נתן להם ק...

וסעדו... הוא| ג ח'.

לבכם| ד לבכם [וגומר].

במדבר| ד במדב'. ג ח'.

שנ'| ג שנא'.

עיקר| ד עקר.

טפל| ג נופל.

לו| ד ח'.

המן עיקר לישראל| ג מן להן עיקר.

עיקר| ד עקר.

טפל| ב טפל [לו כך היה המן עיקר לישראל והכל טפל].

הזה| ד זה.

הימנו... להם| ג ממנו ניזוק אף המן.

אינו| ד אין.

שאפי'| ד שאפילו.

אוכלין אותו| ד אוכלו.

מזיקין| ד מזיקו.

שנ'| ד שנאמר.

וגו'| ד ח'.

ותאותם| ד ותאות'.

שנה ביום אחד| ג בכל יום.

כי"ע באברהם הוא או' ואל הבקר רץ אברהם, אף המקום הגיז להם שליו מן הים, שנ' ורוח נסע מאת ה' וג'. וכמה היתה גבוהה מן הארץ, שתי אמות, דברי ר' עקי'. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגל' אומ' ויטש על המחנה כדרך יום כה, ומה תל' לומ' וכדרך יום כה, מלמד שהיתה עולה מן הארץ וחופה את גלגל חמה. ומה תל' לומ' וכאמתים על פני כל הארץ, שלא יהא שוחה ונוטל ומצטער.

אומ'| ד אומר.

לבניו... הים| ג שלוים.

שנ'| ג שנא'.

ויגז... וגו'| ג ח'.

וגו'| ד וגומ'.

אמות| ג [וכמה הוא גבוה מן.....] אמות.

היתה גבוהה| ד הית' גבוה.

עקיבא| ג עקיבה.

לעזר| ד ג אלעזר.

אומ'| ד אומר.

ויטש| ד ויטוש.

אל| פ ד ג על.

כה| ד כל ג כה [וכדרך יום כה].

ודיי| ד ג ח'.

מה| ג ומה.

ת"ל| ד ג תלמוד לומר.

שוב| ג ח'.

כה מלמד| ג ח'.

הרקיע ועד הארץ| ד הארץ ועד הרקיע ג הארץ.

את| ג ח'.

ואחר... לארץ| ד ג ח'.

וכאמתים| ד ג [ומה תלמוד לומ'] וכאמתים (ד וכאמתי').

על... הארץ| ג ח'.

הארץ| ד [כל] הארץ.

שתי... ונוטל| ג שלא יהא שוחה ומוטה ומצטער.

כי"ע באברהם הוא אומ' והוא עמד עליהם, אף המקום הגין על בניו במצרים, שנ' ופסח ה' על הפתח.

מהו| ג הוא.

אומ'| ד אומר.

עומד| פ עמד.

וגו'| ד וגומר.

המקום... הוא| ג הקבה(?).

שנ'| ד שנאמר.

כי"ע אברהם הילוה עם המלאכים, והמקום הילוה על בניו,שנ' וה' הולך לפניהם יומם ואומ' זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך.

מהו אומ'| ד הוא אומר.

הולך| פ הלך.

הוא| ד אומר.

שנא'| ד שנאמר.

אליך| ד אלהיך.

וגו'| ד וגומר.

כי"ע יוסף זכה לקבור את אביו, לפיכך זכה ונתעסק בו משה, שנ' חכם לב יקח מצות. ואילו לא היה משה מתעסק בו לא היו ישר' מתעסקין בו, והכת' ואת עצמות יוסף אשר העלו ישר' ממצרים קברו בשכם, אלא כיון שראו את משה מתעסק בו אמרו זה הוא כבודו. ואילו לא היה משה מתעסק בו לא היו בני שבטו מתעסקין בו, והלא כת' ויהיו לבני יוסף לנחלה, אלא כיון שראו בניו את משה וישר' מתעסקין בו אמרו זה הוא כבודו בגדולים יותר מן קטנים. ומנין היה יודע היכן קבור, סרח בת אשר היתה באותו הדור, אמרה לו למשה, בנילוס נהר היה קבור יוסף, שעשו לו מצריים שפוד של מתכת וחיברום בבעץ. הלך משה ועמד על נילוס נהר ואמ', יוסף, יוסף, הגיעה השעה שהק'ב'ה' גואל את ישר' ממצר', שכינה מעוכבת לך, ישר' מעוכבין לך, ענני כבוד מעוכבות לך, אם אתה מגלה לנו את עצמך מוטב, ואם לאו נקיים אנו משבועתך אשר השבעתה לאבותינו. מיד צף ארונו של יוסף, נטלו משה ובא לו. ואל תתמה שהיאך צף את הברזל, שנ' ויהי האחד מפיל הקורה והברזל נפל וג' ויזעק ויאמר איש האלהים אנה נפל ויורהו ה' ויקצב עץ וישלך שם ויצף הברזל, והלא דברים קל וחומר ומה אלישע תלמידו של אליהו תלמידו של משה צף הברזל, משה שהוא רבו של אליהו, שהוא רבו של אלישע, על אחת כמה וכמה. ויש אומ' בקברי מלכים קבור, הלך משה ועמד על קברי מלכים, אמ', יוסף, יוסף, הגיעה שעה שהק'ב'ה' גואל את ישר' ממצרים, שכינה מעוכבת לך, ישראל מעוכבין לך, ענני כבוד מעוכבות לך, אם אתה מגלה לנו את עצמך מוטב, ואם לאו נקיים אנו משבועתך שהשבעתה לאבותינו, מיד הקיץ ארונו של יוסף, נטלו משה ובא לו. אמרו, שתי ארונות הללו עם ישראל בדרך, אחד ארון הקודש, ואחד ארון המת, היה כל עובר ושב אומ', מה טיבן של שני ארונות הללו. אומ' להן, אחד ארון הקודש, ואחד ארון המת. אמרו להן, וכי היאך איפשר ארון הקודש להלך עם ארון המת, אמ' להן, מת מוטל בארון (ק') זה קיים מה שכתוב ומונח בזה.

וגו'| ד עמו.

לבב| פ ד לב ב [יקב] לבב (ונמחק "יקב").

אילו| ד אלו.

מתעסק בו משה| ד משה מתעסק בו.

ישראל| ד ישר'.

ת"ל| ד תלמוד לומר.

ממצרים| ד ממצרי'.

בגדולים יותר| ד בגדולין יתר.

ואילו| ד ואלו.

היו| ד היה ב [היה] היו (ונמחק "היה").

ת"ל| ד תלמוד לומר.

יותר| ד יתר.

מנין| ד מניין.

מצרים| ד מצריים.

ואמ'| ד ואמר.

יוסף| ד יוסף [יוסף].

שהק'ב'ה'| ד שהקדוש ברוך הוא.

וישראל| ד וישר'.

משבועה| ד משבוע'.

שהשבעת| ב שנשבעת ד שהשבע'.

צף| ד [מיד] צף.

של יוסף| כ"ה ד א. ב ליספר.

הוא| ד הו'.

ויהי האחד| ד ויהיה אחד.

את| פ ד ח'.

האלים| ד האלהים.

אליהו| ד אליהו [ואליהו].

כך| ד כך [הציף הברזל].

או'| ד אומרים.

מלכים| ד מלכי'.

המלכים| ד המלכי'.

ואמ'| ד ואמר.

הגיע| ד מגיעה.

שהק'ב'ה'| ד שהקדוש ברוך הוא.

מעוכבת| ד מעכבת.

מעוכבין| ד מעוכבי'.

מעכבין| ד מעכבי'.

אתה| ד את'.

נקיים| ד נקיי'.

משבועה שהשבעת| ד משבוע' אשר השבעת.

ארונו| ב [את] ארונו (ונמחק "את").

ובא משה ונטלו| ד ונטלו משה ובא לו.

קדש| ד קוד'.

ואחד ארון| ד וארו'.

ושבין אומ'| ד ושבי' אומרין.

ארון2| ד ח'.

איפשר לארון| ד אפש' לארו'.

מוטל בארון| ד שבארון קדש.

שכת'| ד שכתוב.

בארון| ד בארו'.

כי"ע משה זכה בעצמות יוסף, זכה ונתעסק בו המקום. ר' יהודה אומ' ארבעה מילין מוטל משה בכנפי שכינה. מת משה בנחלת ראובן ונקבר בנחלת בני גד, שנ' עלה אל הר העברים הזה הר נבו, ואין נבו אלא נחלת בני ראובן, שנ' ובני ראובן בנו וג'. ומנין שנקבר בנחלת בני גד, שנ' ולגד אמר ברוך מרחיב גד וג' וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון.

בעצמות| ד בעצמו'.

יוסף| ד ח'.

הוא| ד הו'.

ויקבור אותו בגיא| פ ויקבר אתו בני.

כארבעת מילין| ד כארבע' מילי'.

נחלתו.... של| ד ח'.

וגו'| ד וגומר.

ואת נבו וגו'| ד ח'.

ומנין| ד ומניין.

וגו'| ד ח'.

מחוקק| פ מחקק.

כי"ע והיו מלאכי השרת אומ' צדקת ה' עשה ומשפטיו עשה עם ישר'.

ואומ'| ד ואומרין.

כי"ע וכן הוא אומ' בסוטה, בתת ה' את ירכך נופלת וג', ירך התחילה בעבירה תחילה, תילקה ירך תחילה, ושאר כל הגוף לאפלט, שנ' והשקה את המים וגו'.

או'| ד אומר.

וגו'| ד [האלה] וגו'.

שהתחיל בעבירה תחילה| ד שהתחילה בעברה תחלה.

בעבירה| ד בעברה.

כי"ע וכן אתה מוצא בדור המבול, אדם התחיל בעבירה תחילה, שנ' וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וגו', היא לקה תחילה והשאר לא פלטו, שנ' וימח את כל היקום.

בעבירה| ד בעברה.

תחילה| ד ח'.

רבה| ד רבת.

כי"ע פרעה התחיל בעבירה תחילה, שנ' ויקם מלך חדש על מצרים, הוא לקה תחילה והשאר לא פלטו, שנ' ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים. קטני סדום התחילו בעבירה תחילה, שנ' טרם ישכבו, הם לקו תחילה והשאר לא פלטו, שנ' ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים.

בעבירה| ד בעברה.

סדום| פ ד העיר.

שנ'| ד שנאמ'.

ואת| ד את.

הכו| ד ח'.

פרעה התחיל| ד גדולי מצרים הן התחילו.

בעביר'| ד בעברה.

ויקם מלך חדש על מצרים| ד ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן וגו'.

הוא לקה| ד הן לקו.

שנ'| ד שנא'.

ובעמך| ד ובעמיך.

וגו'| בגליון ד בספר אחר פרעה התחיל בעברה תחלה שנ' ויקם מלך חדש על מצרים הו' לקה תחלה והשאר לא פלטו שנ' ובכה ובעמך ובכל עבדיך וגו'.

כי"ע מרגלים התחילו בעבירה תחילה, שנ' ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה וג', הם לקו והשאר לא פלטו, שנ' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה.

בעבירה| ד בעבר'.

ויוציאו| פ ויציאו.

הארץ| ד האר' [אשר תרו אותה וגו'].

לפיכך| ד ח'.

דכת'| ד [הן לקו תחלה] דכתי'.

וימותו| פ וימתו.

מוציאי| פ מוצאי.

וגו'| ד ח'.

כי"ע שכיני ארץ יש' התחילו בעבירה תחילה, שנ' כה אמר ה' על כל שכיניי הרעים, הם לקו ושאר לא פלטו, שנ' הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתיש מתוכם.

בעבירה| ד בעברה.

שנ'| ד שנאמר.

הנגעים| ד הנוגעים.

נתשם| ד נותשם.

כי"ע נביאי ישראל התחילו בעביר' תחילה, שנ' מאת נביאי ישר' יצאה חנפה לכל הא', והם לקו תחילה והשאר לא פלטו, שנ' ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה וג'.

בעבירה תחילה| ד בעברה תחלה.

שנ'| ד שנא'. מאת ד ח'.

ירושלם| ד ירושלים.

חנפה| ד חנופה.

תחילה| ד תחלה.

מהם| ד מהן.

לאמר... כצדקיהו| ד ח'.

וגו'| ד וגומר.

כי"ע כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל, מפני שנתנה עיניה במי שאין ראוי לה, מה שביקשה לא ניתן לה ומה שבידה נוטל ממנה.

או'| ד אומר.

נתן| ד ניתן.

נוטל| ד ניטל.

כי"ע וכן מצינו בנחש שנתן עינו להרוג את אדם ולישא את חוה, אמ' לו המקום אני אמרתי תהיה מלך על כל בהמה וחיה, עכשיו ארור אתה מכל הבהמה, אני אמרתי תהלך בקומה זקופה, עכשיו על גחונך תלך, אני אמרתי תאכל מעדנים כאדם, עכשיו ועפר תאכל.

חית| ד חיית.

וגו'| ד [מכל] וגו'.

אמ'| ד אמר.

וחיה| ד וחייה.

רצה| ד רצית.

הוא| פ אתה ד הו'.

הבהמה| ד הבהמ'.

חית| ד חיית.

השדה| ד השדה [וגו'].

תלך| ד ח'.

זקופה| ד זקופה [תלך].

גחונך| פ גחנך.

משתה| ד משתאו [של].

עכשיו| ד עכשיו [שלא רצית].

כי"ע אתה אמרת אהרוג את אדם ואשא את חוה, עכשיו ואיבה אשית, נמצאתה אומ' בנחש מה שביקש לא ניתן לו ומה שבידו ניטל ממנו.

בקשתה| ד בקשת.

ואיבה| ד ואבה.

אומ'| ד או'.

שביקש| ד שבקש.

נוטל| ד ניטל.

כי"ע וכן מצינו בקין, וקרח, ובלעם, ודואג, ואחיתופל, וגחזי, ואבשלום, ואדניה, ועוזיה, שנתנו עיניהם במה שאין ראוי להם, מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידן נוטל מהן. סליק פירקא. נוסחאות נוספות

את| ד אתה.

וקרח בלעם| ד קרח ובלעם.

וגחזי| ד וגיחזי.

אדניה| ד ואדניה.

עוזיהו| ד ח'.

ניתן| ד נתן.

שבידן נטלו| ד שבידם נטל.