כי"ע ר' יהושע אומ' משום בן פטורי הרי הוא אומ' חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי, מלמד שאין אדם נודר בחיי המלך אלא אם כן אוהב את המלך. משום ר' נתן אמרו גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבא. ר' אומ' נאמר ירא אלהים באברהם ונאמר ירא אלהים באיוב, מה להלן מאהבה אף כאן מאהבה, ושאר כל התרעומות האמורות בפרשה לא נאמרו אלא לעינין המאורע.

ר'| ד רבי.

אמ'| ד אמר.

הוא אומ'| ד הו' אומר.

וגו'| ד וגומר.

בחיי| ד בחי.

ר'| ד רבי.

אומ'| ד אמר.

אומ'| ד אומר.

אלים| ד אלהי'.

אלים| ד אלהי'.

אלים אשר| ד אלהי' האמור.

אלים| ד אלהי'.

התרעומת| ד התרעומו'.

המורע| ד המורא.

כי"ע דרש ר' עקי' בשעה שעלו ישר' מן הים שרת עליהן רוח הקודש ואמרו שירה, כקטן שהוא קורא את ההלל בבית הסופר, ועונין אחריו על כל עינין ועינין. משה אומ' אשירה לה', וישר' אומ' אשירה לה'.

ר'| ד רבי.

בשעה| ד בשעת.

לומ'| ד לומר.

כיצד| ד כיוצא.

שירה| ד שיר'.

כקטן... הסופר| ד כגדול שמקרא את ההלל בבית הכנס'.

עניין ועניין| ד עיניין.

כי"ע משה או' עזי וזמרת יה, וישר' אומ' עזי וזמרת יה. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומ' כגדול שהוא מקרא את ההלל בבית הכנסת, ועונין אחריו עינין ראשון, משה אומ' אשירה לה', וישר' אומ' אשירה לה', משה אומ' עזי וזמרת יה, וישר' אומ' עזי וזמרת יה. ר' נחמיא אומ' כבני אדם שקוראין את שמע, שנ' ויאמרו לאמר, מלמד שהיה משה פותח תחילה, וישר' אומרין אחריו וגומרין, משה אומ' אז ישיר משה, וְישְר' אומ' אשירה לה'. משה או' עזי וזמרת יה, וישרא' אומ' זה אלי ואנוהו. משה אומ' ה' איש מלחמה, וישר' אומ' ה' שמו.

עזי וזמרת יה| ד אשירה לה' [משה אמר ה' איש מלחמה וישראל אשירה לה']. ובגליון ד לישנ' אחר כקטון שקורא את ההליל בבית הסופר ועונין אחריו על כל עניין ועניי'. משה אמר עזי וזמרת יה וישראל אמרו עזי וזמרת יה. משה אמ' אשירה לה' כי גאה גאה וישראל אמרו אשירה לה' כי גאה גאה.

ר' לעזר| ד רבי אליעזר.

אומ'| ד אומר.

כגדול... הכנסת| ד כקטון שקורא את הלל בבית הסופר.

עניין ראשון| ד על כל דבר ודבר.

אמ'| ד אמר.

אמ'| ד אמר.

אשירה לה'| ד עזי וזמרת יה.

וישראל אמרו אשירה| ד ח'.

ר'| ד רבי.

או'| ד אומר ב או' [ש].

בבית| ד בית.

שנ'| ד שנאמר.

ויאמרו לאמר| ד אז ישיר משה וגומר [שאין ת"ל לאמור ולמה נאמר].

תחילה| ד תחלה.

אמ'| ד אמר.

אז ישיר משה| כ"ה א. ד אז ישיר ישראל ב אשירה לה'.

וגו'| ד [כי גאה גאה] וגומר.

אמ'| ד אמר.

אמ'| ד אמר.

כי"ע ר' יוסי הגלילי או' כיון שעלו מן הים, וראו את המצריים מתים, אמרו שירה. ר' מאיר או' אף עוברים שבמעי אימן, שנ' במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישר', ותינוק שמט דד מפיו, ואמ' שירה, שנ' מפי עוללים ויונקים יסדת עוז.

ר' יוסי| ד רבי יוסה.

פגרים| ד פגרי'.

ותינוק... אמו| ד ח'.

אומ'| ד אומר.

אפי'| ד [מנין] שאפי'.

שבמעי| ד במעי.

שנאמ'| ד שנאמר.

אלים| ד אלהים.

ממקור ישראל| ד ח'.

ואמ'| ד ואמר.

ויונקים| ד ויונקים [וגומר].

כי"ע ואותן מלאכים שאמרו מה אנוש כי תזכרנו, א' להן, בואו וראו את השירה, כיון שראו את ישראל פתחו אף הן ואמרו שירה, שנ' ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הא'. ור' שמע' בן אלעזר אומ' לא נאמרה פרשה זו אלא לעינין עקידה.

השעה| ד שעה.

שקשרו קטיגור| ד קשרו קטיגו'.

הק'ב'ה'2| ד ח'.

לפניו רבונו| ד לפני רבינו.

מאלהים| ד מאלהי'.

תמשליהו| פ תמשילהו. בבי"ו חסר דף, ואני משלים ע"פ ד עד להלן, עמ' 191, שו' 23.

צפור| פ צפר.

כי"ע ר' שמעון בן יוחי אומ' ארבעה דברים היה ר' עקיבא דורש, וכך אני דורש, ודבריי אני רואה מדבריו. דרש ר' עקיבא צחוק, אין צחוק אלא עבודה זרה, שנ' ויקומו לצחק, מלמד שהיתה שרה רואה ישמעאל בונה במה, וצד חגבים, ומקטיר לעבו' זרה. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומ' אין מצחק אלא גילוי עריות, שנ' בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי, מלמד שהיתה שרה רואה את ישמעאל מכבש את הגגות ומענה את הנשים. ר' ישמעאל אומ' אין מצחק אלא שופך דם שנ' יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויא' יואב יקו' ויקומו ויעמדו במספר שנים עשר לבנימן ואיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד ויחזיקו איש בראש רעהו ויפלו יחדו, מלמד שהיתה שרה רואה את ישמעאל נוטל חצים וזורק ומתכוין להרוג את יצחק, שנ' כמתלהלה היורה זקים חצים ומות, ואני אומ' חס ושלום לא היה בביתו של צדיק כך, איפשר מי שכתוב בו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו יהא בנו עובד (עובד) עבו' זרה ומגלה עריות, אלא אין צחוק האמור כאן אלא ירושה, כשנולד יצחק היו אומ' נולד בן לאברהם שנוטל שני חלקים, והיה ישמעאל מצחק ואומ' אני בכור ונוטל שני חלקים, מתשובת הדבר אני למד,שנ' ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק.

לאכול... ויקומו| פ לאכל... ויקמו.

ויצחקו| פ וישחקו.

ויקומו| פ ויקמו.

ויחזיקו| פ ויחזקו.

יחדיו| פ יחדו.

היורה זיקים| פ הירה זקים.

כי"ע הרי הוא אומ' הצאן ובקר ישחט להם ומי מספק להם, אם את כל דגי הים, ומי מספק להם, כעינין שנ' ואם לא תמצא ידה די שה, וכי איזו קשה, זו, או זו שמעו נא המורים, הוי אומ' שמעו נא המורים, אלא המחלל שם שמים בסתר מחסכין לו, ובגלוי אין מחסכין לו. כאן שבסתר חיסך עליו הכתוב, וכאן שבגלוי לא חיסך עליו הכת'. ר' שמע' בן אלע' או' שבסתר לא חיסך עליו הכת', שנ' עתה תראה היקרך דברי אם לא. ואני אומ' חס ושלום שתעלה על דעתו של צדיק ההוא כן, מי שכתוב בו לא כן עבדי משה יאמר אין המקום מספיק לנו ולבהמתינו, והלא כשהיו במצרים היה נילוס נהר מספיק להן דגים ולמצריים, ובהמת מצר' מספק להן ולמצריים, אלא לעינין שנ' לא יום אחד תאכלון ולא יומיים וג', אמ' משה, רבון כל העולמים, כן הגון להם שתתן להם ותהרגם אומ' לו לאדם טול ככר ורד לשאול, אומ' לחמור טול כור שעורים ונחתוך את ראשך, יאמרו עלי ולך אין בשורה מוצאת, אמ' לו וכך הגון להם שיאמרו אין המקום מספיק לנו ולבהמתינו, אלא יאבדו הן ומאה כיוצא בהן, ואל תהא יד קצרה לפני אפילו שעה, שנ' עתה תראה היקרך דברי אם לא.

המורים| ד המרים.

כי"ע רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומ' אי איפשר לעמוד על התפל, סופו לדון אחריך, אם אתה נותן להם בשר בהמה דקה, אומ' בשר בהמה גסה ביקשנו, בהמה גסה, אומ' בהמה דקה ביקשנו, וחיה ועוף ביקשנו, חיה ועוף, אומ' דגים וחגבים ביקשנו, שנ' הצאן ואחר כך ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים.

כי"ע הרי הוא אומ' בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישר' המה אמרים לאמר אחד היה אברהם וירש את הא', ומה אברהם שלא עבד אלא אלוה אחד ירש את הארץ, אנו שעובדין לאלוהות הרבה אינו דין שנירש את הארץ. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומ' ומה אברהם שלא היה לו אלא בן אחד והקריבו ירש את הארץ, אנו שבנינו ובנותינו מקריבין לעבו' זרה אינו דין שנירש את הארץ. ר' נחמיה אומ' ומה אברהם שלא היה לו במה לתלות ירש את הארץ, אנו שיש לנו במה לתלות אינו דין שנירש את הארץ, ואני אומ' ומה אברהם שלא נצטוה אלא על מצוה יחידית ירש את הארץ, אנו שציוה אותנו מצוות הרבה אינו דין שנירש את הארץ (ר' נחמיה או' ומה אברהם שלא היה לו במה לתלות ירש את הארץ, אנו שיש לנו במה לתלות אינו דין שנירש את הארץ). מתשובה שיחזקאל משיבן אתה למד, כה אמר ה' על הדם תאכלו, זה אבר מן החי, ועיניכם תשאו על גילוליכם, זו עבודה זרה, ודם תשפכו, כמשמעו, עמדתם על חרבכם, זה הדין וגזל, עשיתם תועבה, זה משכב זכור, ואיש את אשת רעהו טמא, זו גילוי עריות. ומה מצוות שנצטוו בני נח לא עשיתם, ואתם אומ' נירש את הארץ.

יושבי| פ ישבי.

כה| כ"ה פ א. ד בה.

ועיניכם| פ ועינכם.

תשפוכו| פ תשפכו.

כי"ע הרי הוא אומ' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשיר. צום הרביעי, זה שבעה עשר בתמוז, שבו הובקעה העיר, ולמה נקרא שמו צום הרביעי, שהוא חודש רביעי, צום החמישי, זה תשעה באב שבו נשרף בית אלהינו, ולמה נקרא שמו חמישי שהוא חודש חמישי.{הערו בגליון: צום השביעי כול'.} צום העשירי, זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלם, שנ' בן אדם כתוב לך את שם היום ואת עצם היום הזה וג', בעשרה בטבת.

כי"ע ואני אומ' צום העשירי, זה חמשה בטבת, אלא שביהודה מתענין על המעשה ובגולה על השמועה, יום שבאתה שמועה לגולה, שנ' ויהי בשתים עשרה שנה בעשירי בתשעה לחודש לגלותינו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הוכתה העיר, ושמעו ועשו יום שמועה כיום שריפה. והלא זה ראוי להכתב ראשונה, ולמה נכתב באחרונה, להחזיר חדשים לסידרן. ורואה אני את דבריי מדברי ר' עקי', שהוא אומ' על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון, ואני אומ' על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. סליק פירקא נוסחאות נוספות

בעשירי| פ בעשרי.

לגלותינו| פ לגלותנו.