כי"ע שבועת העדים והדיינין נאמרת בכל לשון. השביע עליהן חמשה פעמים בכל לשון ששומעין, ואמרו לו אמן הרי אילו חייבין.

[השביע... לשון]| הושלם ע"פ א. ד ח'.

כי"ע שבועת הדיינין כיצד, מי שנתחייב שבועה לחבירו, אומ' לו בית דין הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שנ' בה לא תשא. כל עבירות שבתורה כת' בהן ונקה, וזו לא ינקה, כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו, וזו ממנו ומכל אדם, ועון כל העולם כולו תלוי בה, שנ' אלה וכחש ורצח וגנוב ונאוף וג', כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו, וזו ממנו ומקרוביו, שנ' אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, ואין בשרך אלא קרובים, שנ' ומבשרך אל תתעלם. כל עבירות שבתורה תולין לו שנים ושלשה דורות, וזו לאלתר, שנ' הוצאתיה נאם ה' אל' ובאה אל בית הג' וגו'. הוצאתיה, לאלתר, ובאה אל בית הגנב, זה הגונב דעת הביריות, אין לו ממון אצל חבירו וטוענו ומשביעו, וכלתו את עציו ואת אבניו, דברים שאין האש אוכלתן שבועת שוא אוכלתן, מלמד שכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו, וזו ממנו ומן ממונו.

שם| ד שם [שם].

אל| פ לא.

ואל| ד ועל.

כשמועו| ד כמשמעו.

עבירות| ד עברות.

וזה| ד זה.

ולנה| ד ולנה [בתוך ביתו].

כי"ע אמר איני נשבע, פוטרין אותו, אמר נשבע אני, העומדין אצלו אומרין סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה. ומשביעין אותו בשבועה האמורה בתורה, שנ' ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ. אומרין לו הוי יודע שלא על תנאין שֵבלִבך אנו משביעין אותך, אלא על תנאים שבליבינו, וכן מצינו שכשהשביע הק'ב'ה' את ישר' בערבות מואב אמ' להם דעו שלא על תנאין שבלבבכם אני משביע אתכם, אלא על תנאין שלי, שנ' ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת.

אמ'| ד אמר.

פוטרין| ד פטרין.

מיד אם אמ'| ד ואם אמר.

אומ'| ד אומרין.

הרשעים| ד הרשעי'.

משביעי'| כ"ה ד. ב משביעו.

ואלי| ד ואלהי.

אומ'| ד אומרין.

משביעים| ד משביעין.

שבלבבנו| ד שבלבנו.

ישראל| ד [בני] ישראל.

אמ'| ד אמר.

משביע| ד משביע'.

שבלבי שנ'| ד שבלבנו שנאמר.

וגו'| ד וגומר.

וגו'| ד וגומר.

כי"ע ומנין לדורות הבאין אחריכם, שנ' ואת אשר איננו פה עמנו היום.

אתם| ד אתכם.

שנ'| ד תלמוד לומר.

איננו| כ"ה פ ד. ב אינני.

כי"ע אין לי אלא מצוות שנצטוו מהר סיני, מנין לרבות מקרא מגילה, תל' לומ' קיימו וקיבלו היהודים.

מצות| ד מצוו'.

ת"ל| ד תלמוד לומ'.

קיימו| פ קימו.

וגו'| ד ח'.

יעבר| פ ד יעבור.

כי"ע ברכת הלל, ושמע, ותפילה, נאמרו בכל לשון. ר' אומ' או' אני שמע אין אומרין אתו אלא בלשון הקודש, שנ' והיו הדברים האלה וג'. ברכת כהנים, אילו שהכהנים אומרין על מעלות האולם.

ברכות| ד ברכת.

ר' אומ'| ד רבי אומר.

נאמ'| ד נאמר.

האלה| ד האלה [וגו'].

עומדין| ד אומרין.

כי"ע הכל כשירים לעלות במעלות האולם, בין תמימים, בין בעלי מומים, בין שהמשמר שלו, ובין שאין המשמר שלו, חוץ ממי שיש לו מומין בפניו, ובידיו, וברגליו, לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו. וכשם שנשיאות כפים במקדש כך נשיאות כפים בגבולין.

האולם| כ"ה ד א. ב האומ'.

תמימין בין| ד תמימי' בי'.

שאין המשמר שלו| ד במשמ' שאינו שלו.

ב"מק"דש| ד ח'.

שהעם| ד שהע'.

כי"ע מעשה בר' יוחנן בן ברוקא ור' אלעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין. אמ' להן מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום, אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין. אמ' להם אי איפשר לבית המדרש בלא חידוש, שבת של מי היתה, שבת של ר' אלע' בן עזריה הייתה. אמ' להן ובמה דרש, הקהל את העם האנשים והנשים והטף, אם אנשים באים ללמוד, ונשים באות לשמוע, טף למה בא, כדי לקבל שכר למביאיהם.

ור' לעזר| ד ורבי אלעזר.

והקפילו| ד והקבילו.

ר' יהוש' בפקיעין| ד רבי יהושע מפקיעין.

אמ'| ד אמר.

ר'| ד רבי.

לו| ד לו [רבי].

אנו| ד או.

אפשר| ד אפש'.

חידוש| ד חדוש.

ר' לעזר| ד רבי אלעזר.

עזריה היתה אמ'| ד עזרי' אמר.

היתה| ד הייתה.

הקהל| ד [אמר לו] הקהל.

את| ד את [העם].

אמ'| ד אמר.

אמ'| ד אמרו.

ר'| ד רבי.

נשים| ד נשי'.

טפילין| ד טפולין.

כי"ע ועוד דרש, את ה' האמרת היום וה' האמירך היום.

אחרת| ד אחר'.

להם| ד להן.

הק'ב'ה'| ד הקב"ה [לישראל].

בעולם| ד בעולם [הזה].

כי"ע ועוד דרש דברי חכמ' כדרבונות, מה דרבן זה מכוין את הפרה להביא חיים לעולם, כך דברי תורה מביאין חיים לעולם. או מה דרבן זה מיטלטל, אף דברי תורה מיטלטלין, תלמ' לומ' וכמסמרות נטועים לא חסרין ולא יתרין, תלמ' לומ' נטועים בעלי אסופות, אילו תלמ' חכמ' שיושבין אסופות, אסופות, ואומ' על טמא טמא, ועל טהור טהור.

אחרת| ד ח'.

כדרבונות| פ כדרבנות.

וכמסמרות| פ וכמשמרות ד וכמסמורות.

נטועים| ד נטועין.

דורבן| ד דרבן.

בעולם| ד לעולם.

אלא| כ"ה ד. ב ח'.

חיין| ד חיים.

וגו'| ד ח'.

או| ד אי.

דורבן| ד דרבן.

כך דברי תורה| ד דברי תורה כן.

ת"ל| ד תלמוד לומר.

וכמסמרות| פ וכמשמרות.

[או.... נטועים]| הושלם ע"פ ד. ב ח'.

אסופות| פ אספות.

אילו| ד אלו [תלמידי חכמים].

אסופות2| ד ח'.

ואומ'| ד ואומר.

במקומו1| ד במקמו.

כי"ע לא יאמר אדם בעצמו הואיל ואילו אוסרין ואילו מתירין למה אני למד, תלמ' לומ' ניתנו מרועה אחד, רועה אחד קיבלן, אל אחד בראן, אף אתה עשה לבך כחדרי חדרים והכניס בו דברי מטמאין ואת דברי המטהרין. אמ' להם אין דור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו.

שמיי מטמין| ד שמאי מטמאין.

פל' (ב"פ)| ד פלני.

ת"ל| ד תלמוד לומר.

הדברים (ב"פ)| ד הדברי'.

הדברים| ד הדברי'.

מרועה| ד מרוע'.

אל| ד [כלום] אל.

בראן| ד בראו.

אחד| ב אחד [בראו] (ונמחק ע"י נקודות מלמעלה).

המעשים| ד המעשי'.

אמרו| ד אמרן.

בה| ד בו.

שמיי| ד שמאי.

בית| ד בי'.

אמ' להם| ד אמר להן.

ליעזר| ד אלעז' [בן עזריה].

כי"ע בימה של עץ עושין לו בעזרה ויושב עליה. ר' אליעזר בן יעקב או' בהר הבית, שנ' ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מהאור ועד חצי היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה, ואו' ויעמד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמד אצלו מתתיה ושמע עניה ואוריה שריה ומח סיה מימינו ומשמאלו עמד פדיה ומישאל ומלכיה חשום וחשבדנה זכריה ומשלם ויפתח עזרא הסופר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה וכפתחו עמדו כל העם

במה| ד בימה.

עליה ר' ליעזר| ד עלי' רבי אליעזר.

אומ'| ד אומר.

ועד| פ עד.

ויעמד| ד ויעמוד.

הסופר| פ הספר.

לו| פ ח'.

הסופר| פ הספר.

העם| פ ד [כל] העם.

כי"ע ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויכרעו וישתחוו לה' אפים ארצה, ואו' ותרא והנה המלך עמד על עמדו במבוי ושירים וחצוצרות למלך וכל עם הארץ שמחים ותוקעים בחצוצרות ומריעים להלל ותקרע עתליה את בגדיה ותא' קשר קשר.

האלים| ד האלהים.

אמן וגו' ואומ'| ד אמן [אמן] וגומ' ואומר.

את... והחצוצרות| פ והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצצרות.

עומדו| ד עמדו.

במבוא השער והחצוצרות| ד במביא והש' והחיצות.

כי"ע אותו היום היו הכהנים בגדירות, ובפרצות, וחצוצרות של זהב בידם, ותוקעין ומריעין. וכל כהן שאין בידו חצוצרת אומ' דומה שאין זה כהן. שכר גדול היה להם באנשי ירושלם, שמשכירין חצוצרת בדינר זהב.

עומדין בגדרים ובפרצות וחצוצרות| ד עומדים בגדרי' ובפרצו' וחצוצרו'.

חצוצרות| ד חצוצר'.

אומ'| ד אומרין.

היה ליושבי ירושלם| ד הוה לאנשי ירושלים.

חצוצרות| ד חצוצרו'.

כי"ע בו ביום ראה ר' טרפון חיגר עומד ומריע בחצוצרות, משם ראה ר' טרפון וא' חיגר תוקע במקדש. משום ר' נתן אמרו נתחייבו ישר' כלייה שחינפו לו לאגריפס.

טרפון| ד טרפו'.

בחצוצרות| ד בחצוצרת.

ראה חגר| ד אמרו חיגר.

משם ר'| ד משום רבי.

כלייה| ד כליה.

כי"ע קורא מתחילת אלה הדברים, שמע, והיה אם שמע, עשר תעשר, כי תכלה לעשר. ר' יהודה או' לא היה צריך להתחיל מראש הספר, אלא מן שמע, ופרשת המלך, ופרשה הנדרשת בה גומר עד סוף. כי ה' אלהיכם ההולך עמכם, זה השם הנתון בארון, שנ' וישלח אותם משה אלף למטה, מלמד שהיה פינחס משוח מלחמה, וכלי הקודש, זה ארון. ויש אומ' אילו בגדי כהונה, שנ' ובגדי הקודש אשר לאהרן.

קורא| ד קידא.

הדברים| ד הדברי'.

שמוע| פ שמע ד שמע [תשמעו].

ר' יהודה אומ'| ד רבי אומר.

תשמע| פ תשמעו.

ופרשות הנדרשות| ד ודרשיות נדרשות.

וגומר| ד וגומ'.

אליהכם| פ ד אלהיכם.

הניתן| ד שנתן.

אתם| ד אותם.

אתם| ד אותם.

פינחס| ד פינח'.

מלחמה| ד מלחמ'.

הקדש| ד הקד'.

ארון| ד הארון.

לראות| ד לראו'.

אומ' אילו| ד אומרין אלו.

הקדש| ד הקד' [וגו'].

כי"ע ר' יהודה בן לקיש אומ' שני ארונות היו עמהן, זה שיוצא עמהן למלחמה היו בו שברי לוחות, שנ' ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, וזה שהיה עמהם היה בו ספר תורה, שנ' ויעפילו לעלות וגו'. פעמים היה מדבר עמהם, אחת בספר ואחת במלחמה. מהו אומ' בספר, מי ששומע ילך לשמוע מערכי כהן מלחמה ויחזור. בערכי מלחמה מהו אומ', שמע ישר' אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם וג' ומי האיש אשר בנה בית חדש וג'. נפל ביתו ובנאו הרי זה חוזר. ר' יהודה או' אם חידש בו דבר חוזר, ואם לאו, אינו חוזר. ר' אלעזר אומ' אנשי שרון לא היו הולכין לבתיהן, מפני שהן מחדשין אותם פעמים בשבוע. ומי האיש אשר נטע כרם וגו', נטע חמשה אילני מאכל מחמשת המינין, ואפילו חמש שורות, הרי זה חוזר. ר' אליעזר אומ' אין לי במשמע אלא כרם.

לקיש| ד לקי'.

ארונות| ד ארונו'.

שיצא| ד שיוצא.

ואחד| ד ואח'.

ששרוי| ד ששרו.

במחנה שיצא| ד במחנ' [זה] שיוצא.

למלחמה| ד למלחמ' ב למלחמה [ואחד ששרוי] (ונמחק המוסגר בנקודות).

תורה שנאמ'| ד תור' שנ'.

נסע לפניהם| ד נוסע לפניה'.

ששרוי| ד שישרו.

לוחות ושברי לוחות| ד שברי לוחו' ולוחו'.

ה'| ד ח'.

ומשה| ד ומש'.

מקרב המחנה| ד מן המחנ'.

פעמים יוצא| ד פעמי' יוצ'.

המלחמה| ד המלחמ'.

אומ'| ד אומר.

מהו אומ'| ד מה הוא אומר.

וגו'| ד ולא חנכו ילך וישוב לביתו.

חוזר| ד חוז'.

ר'| ד רבי.

או'| ד אומר.

חידש| ד חדש.

ר' ליעזר אומ'| ד רבי אליעזר אומר.

לא היו| ד לאחיו.

לבתיהם| ד לבתיהן.

וישוב| פ וישב.

הנוטע| ד ח'.

אפי'| ד אפילו.

עיירות| ד עירות.

ר' ליעזר| ד רבי אליעזר.

או'| ד אומר.

כי"ע ומי האיש אשר אירש אשה, אחד מארס, ואחד מייבם. ואפילו שומרת יבם לחמשה אחין, ואפילו חמשה אחים ששמעו שמת אחיחם במלחמה, כולן חוזרין.

מי| פ ומי.

ארש| ד ארס.

אפי'| ד אפילו.

כולן| ד כולו.

כי"ע אין לי אלא בנה בית ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, ארס אשה ולא לקחה, שהן יוצאין וחוזרין, מנין בנח בית חדש וחנכו ולא שהה שנים עשר חודש, נטע כרם וחללו ולא שהה שנים עשר חודש, אירס אשה ולקחה ולא שהה שנים עשר חודש, מנין שאין זזין ממקומן, תל' לומ' כי יקח איש אשה חדשה, אף זה היה בכלל ולמה יצא, להקיש אליו מה זה מיוחד שארס אשה ולקחה ולא שהה עמה שנים עשר חודש אינו זז ממקומו, אף בנה בית חדש וחנכו, נטע כרם וחיללו ולא שהו שנים עשר חודש, אין זזין ממקומן. לימדה תורה דרך ארץ נתמנה לאדם פרנסה יקח בית, ואחר כך שדה, ואחר כך, אשה, שנ' אשר בנה, אשר נטע, אשר אירש אשה, וכן שלמה אומ' הכן בחוץ מלאכתך, זה בית, ועתדה בשדה לך, כמשמעו, אחר ובנית ביתך, זו אשה.

מניין| ד ח'.

ת"ל| ד תלמוד לומ'.

חדשה| ד חדש'.

ולמה| ד ולמ'.

לומר לך| ד ח'.

שאירש| ד שארש.

[אף כולן כן]| הושלם ע"פ ד. ב ח'.

פרנסה| ד פרנס.

חזרה| ד חזר.

ונתמנתה לו| ד נתמנתה.

שנ'| ד שנאמר.

ארש| ד ארש [אשה].

אמ'| ד אמר.

וגו'| ד וגומר.

ביתך| ד ביתיך.

כי"ע ר' אומ' הכן בחוץ מלאכתך, זו מקרא, ועתדה בשדה לך, זו משנה, אחר ובנית ביתך, זה מדרש. דבר אחר, הכן בחוץ מלאכ', אילו הלכות, ועתדה בשדה לך, זה מעשה הטוב, אחר ובנית ביתך, דרוש וקבל שכר.

זו| ד אלו.

ביתך| ד ביתיך.

זו| ד זה.

ביתיך| פ ביתך.

אילו| ד אלו.

ביתך| ד ביתיך.

אילו הגדות| ד אלו אגדות.

אילו| ד אלו.

אילו| ד אלו.

ר' ליעזר| ד רבי אליעזר.

ר'| ד רבי.

אומ'| ד אומר.

ביתך| ד ביתיך.

כי"ע ויספו השוטרים לדבר מי האיש הירא, זה המתירא מן העבירה שבידו, שנ' למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני, דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא או' הירא, ודאי, ומה תל' לומ' ורך הלבב, אפילו גיבור שבגיבורים, והוא רחמן, היה חוזר, שנ' ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. ר' שמעון אומ' כל השומע דברי כהן ואינו חוזר סוף שנופל בחרב ומפיל ישר' עמו ומגלה אותם מארצם בעמים, שנ' ואיש אחר יקחנה, יכול דודו, ובן דודו, נאמר כאן אחר ונאמר להלן אחר, מה להלן נכרי, אף כאן נכרי. שמע במלחמה שמת אחיו עד שלא ניתן במשא, חוזר, משניתן במשא, אינו חוזר.

השוטרים| פ השטרים.

וגו'| ד וגומר.

שנ'| ד שנאמר.

ר' יוסה| ד רבי יוסי.

ר'| ד רבי.

אומ'| ד ח'.

ת"ל| ד תלמוד לומר.

שאפלו| ד שאפילו.

שנ'| ד שנאמר.

ר'| ד רבי.

או'| ד אומר.

חוזר| ד חוז'.

אתם| ד אותם.

אחרים| ד אחרי'.

יקחנה| ד יקחנ'.

אחר| ד ח'.

אחר שנאמ'| ד האמו'.

שנאמ'| ד האמור.

במלחמה| ד במלחמ'.

ניתן| ד נתן.

משניתן| ד משנתן.

אינו| ד אין.

כי"ע יש מהן יוצאין וחוזרין, יוצאין ואין חוזרין, ויש שאין יוצאין כל עיקר. כל אילו שאמרו יוצאין וחוזרין נותנין פסי העיר, ומספקין מים ומזון במלחמה, ומתקנין את הדרכים, והשאר יוצאין ואין (ואין) חוזרין.

עקר| ד עיק'.

אילו| ד אלו.

העיר| ד העי'.

למלחמה| ד למלחמ'.

ומתקנין| ד ומתקני'.

כי"ע כל אילו שאמרו אין יוצאין כל עיקר, בנה בית וחנכו, נטע כרם וחיללו, אירס אשה ולקחה ולא שהו שנים עשר חודש, אילו אין יוצאין כל עיקר, ואין נותנין פסי העיר, ואין מספקין מים ומזון למלחמה, ואין מתקנין הדרכים. ר' יהודה (או') {בכ"י נמחקה מלה זו.} היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצוה. אבל מלחמת חובה הכל יוצא, ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה סליק פירקא נוסחאות נוספות

אילו| ד אלו.

כגון| ד ח'.

חודש (ב"פ)| ד חדש.

חודש| ד חדש.

ר'| ד רבי.