מג"א ריש הסימן. להניח בתוכו חתיכות מעור הנדי כו' עיין בסי' רנ"ו דעור הנדי הוא קנמון ואפשר דט"ס וצ"ל מור הינדי שהמור ההיא המוסק והרמב"ם כתב שהוא בא מחיה ידועה בארץ הודו ע"ש ולכן כתב המג"א מור הנדי ר"ל שבא מארץ הודו לאפוקי מור שע"י שורש אילנות עיין בהלכות כלי המקדש. ושוב מצאתי במח"ב שכ' כאן ט"ס ע"ש ועיין בסי' רי"ו הבאתי מתשובת חוות יאיר שכתב מתרגום שיר השירים על מור ואהלות אקסיל ואלהון כו' ואני מצאתי ברש"י דשבת דף קי"ד תלתא קפידי אהלא ופי' אלציון בלע"ז וע' בשבת דף צ':

שם ובמהרי"ו כ' כו' במהרי"ו שם איתא בהל' לולב וז"ל וכשיטול הלולב יהא בדעתו שלא לצאת בו אלא לאחר הברכה או להפכו דכל המצות אין יוצאין בו אלא דרך גידולם וכן כשמברכין בורא עצי בשמים במ"ש עכ"ל ועפי"ז נראה שיש כאן ט"ס והיפוך בדברי המג"א וכצ"ל ובמהרי"ו משמע שהיו מברכין עצי בשמים ע"ש הלכות לולב וע"ש שכתב שמברך בורא כו' יטול דרך גדילתו אבל אין כו' וכוונת המג"א שא"ל דהך וכן כשמברכין לא קאי אדרך גדילתו כ"א ארישא שגם בזה צריך שיהא בדעתו שלא לצאת בו וע"ז כתב דז"א דבברכת הנהנין לא אמרינן הכי:

בט"ז ס"ק ז' נרשם בטעות וצ"ל הציון על המחבר לברך על ההדס כו' פירוש של לולב כו' כצ"ל: