במג"א ס"ק י"בול"נ דבשלמ' בדיקה מקרי צנעה דמנא כו' לענ"ד צ"ע דבעה"מ ליקוטי מהרי"ל הכי קא קשיא ליה אמהרי"ל שהיה לו להתיר להבחורים עצמם לאכול פאנצין כמו שהתיר להם לאכול מבדיקות הקולות ואם כן לא שייך לחלק כלל בין בצנעה לבפרהסיא אם זה הבא ממקום אחר יש לו לנהוג איסור משום חומרי מקום שיצא משם שפיר יש לו' דגם הדרים שם אין להם להתיר בפניהם והיינו טעמא דירושלים כיון דבזמן ההוא היו בקיאין בחומרא מקום שיצא משם ולפיכך אותם המתקבצין היו אסורים במלאכה כמנהג מקומם גם אנשי ירושלים לא היו רשאים להתיר בפניהם ועיין לקמן סי' תצ"ג במ"א ס"ק ו' שכתב הטעם של התוס' שמתקבצין במקומות אחרים יש איסור משום לא תתגודדו אבל כיון דמהרי"ל נקט לענין בדיקות הקולות כהמרדכי ושרי אף לאותן הבאים ממקומו' אחרים בעצמם לאכול מטעם שאין בקיאין כו' אם כן גם בפאנצין היה לו להתיר גם להבחורים עצמן לאכול מהאי טעמא וכל שההיתר הוא גם להבחורי' עצמם אין מקום לחלק בין בצנעה לפרהסיא ולכך הוצרך תלמיד מהרי"ל המלקט לתרץ דברי מהרי"ל דלא סתרי אהדדי משום דהחמיר בחלב דאורייתא כנלע"ד וע' בש"ך יו"ד סי' ק"ט: