ודגים מלוחים דינם שוה. עבה"ט סק"י שהט"ז כתב דמשקה בארש"ט הוי דבר חריף ובית הלל כתב בסי' צ"ה דאינו דבר חריף דיכולין לשתותו חי אם לא שהוא חזק הרבה כמו חומץ ע"ש וכתב בשו"ת מקום שמואל סי' פ"ט במשקה בארש"ט שעל הרוב אינו מחומץ הרבה ובשלוהו בכלי חלב אינו ב"י ושוב עירו אותו לכלי בשר ובשלו בו בשר שיש להתיר דאף שנאמר כט"ז דהוי דבר חריף מ"מ מה שדעת הרמ"א בהגהה ובד"מ סי' צ"ה דבד"ח אינו מועיל נ"ט בר נ"ט והביא ראיה מתשובת הרשב"א וסה"ת שם מוכח איפכא והאריך בזה ובספרי עמדתי בכל זה והבאתי דברי המנחת כהן ופר"ח ופ"מ ושאר פוסקי' והעליתי דבבארש"ט שהוא חריף יש לאסור כדעת הרמ"מ וט"ז וכן דעת המג"א סי' תנ"א דבדבר חריף אין מועיל נ"ט בר נ"ט ועתה ראיתי בש"ע הנדפס עם חידושי אבן העוזר ביו"ד סי' צ"ו משיג על המג"א: וכתב במקום שמואל סי' צ' במשקה שעושין מלפת שקורין (רויטי ריבין) או (בורקיש) שמחמצין אותם ע"י כבישה במים שבשלו אותה בכלי חלב שאינו ב"י ושוב עירו אותה לתוך כלי בשר ובשלוה עם בשר אם בשלו אותה במים תחילה כדי לרככן בטל חרפייהו אפילו היו מחומצים הרבה ואף שהט"ז אינו מקיל בתפוחים חמוצים רק במקום הפסד בזה יש להקל בכל גווני וע"ש בסוף דבריו דמשמע להקל אף אם לא נתבשלו תחלה (ויש קצת סתיר' מרישא לסיפא וקצרתי שנראה שהכל לפי הענין אם מחומצים הרבה עד שיש לדמות' לפירות חמוצים ואז אם לא נתבשלו תחילה אין להקל כ"א במקום הפסד כמ"ש לעיל דהעיקר כהפוסקים להחמיר בד"ח אף בנ"ט בר נ"ט ובמקום צורך ע"ש וכה"ג יש להקל גם בזה: וע"ש בשם חכמי פראג שהורו במאכל של בצלים עם בשר שטמנו בשבת בקדרה של חלב שאינה ב"י דמותר לפי שדרך לבשל אותן הבצלים מע"ש קודם ההטמנה בסיר הבשר שהמתיקן ובטל חורפייהו והוא פשוט: