ובלבד ביצירה זו. פירוש אף דיליף בג"ש שאם לא היה חוטא היה נשאר בג"ע. לז"א ובלבד ביצירה זו דוקא אדם היה ראוי לכך כי הוא היה יציר כפו של הקדוש ברוך הוא אבל לא דורות הבאים אחריו שהם ילוד אשה. ורמז זה במלת אשר יצר ור' יצחק סבר שאשר יצר מורה שהקב"ה מתפאר ביצירתו וכדמסיק המדרש וכו'. ומביא ראיה לדבריו מקרא דאלה תולדות השמים וכו'. ודוק:

לפת לא פת היתה. עי' ביפ"ת ועוד י"ל דה"פ לפת לא כך היתה מתחלה קודם החטא פת ואחר שחטא חזר ללפת ואידך אמר מה שהוא עכשיו לפת יהיה לעתיד פת כך מצאתי:

שלא לערב את האותיות. והא דאמרינן לח"מ מ"ן שמערב אותיות ג"כ. וי"ל דשאני התם דלא אפשר:

הה"ד "אל "תביאני "רגל "גאוה ואיתא בכתבי האר"י שהוא ר"ת אתר"ג:

ואם על כבוד תולדותיו חס. מלתא אחריתא היא כך פי' היפ"ת ולפי' היפ"ת פירושו הכי על כבודו כבוד הקב"ה ומלתא באנפי נפשיה והיה כשגגה היוצא מן השליט שאין הפי' כך רק ה"פ שכל זה הוא דברי ר"ע ונותן ראיה לדבריו שלא גילה הקב"ה את האילן לשום אדם לפי שהוא ק"ו ומה על כבוד תולדותיו חס פי' על תולדותיו של אדה"ר חס וצוה להרוג את הבהמה על כבודו של אדה"ר שהוא יציר כפו של הקב"ה עאכ"ו ולפיכך לא גילה את האילן לשום אדם ודוק היטב: