שעשתה כמעשה השנואים. פי' שרימאה באחותה וע"ז מביא ר"ה דבריו שהיו משחקים בה ואמרו אילו היתה צדקת לא היתה מרמה באחותה ופירושו כן שלא לפרש שיעקב היה חלילה שונא ללאה וא"כ יהיה ראובן חלילה בן שנואה כנ"ל וע"ז מביא ראיה רבי חנן שהיה יעקב רוצה לגרשה בשביל מעשה זה שרימאה באחותה:

ראו בן בין הבנים. פי' ע"ד שאחז"ל ראו מה בין בני לבן חמי:

אמרה אלולי שהיא צדקת לא היתה יולדת וכו' וק' והלא אחז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותה תליא מלתא ועוד מאי אמרה ואם אין מתה אנכי ונ"ל בן המחבר דה"פ לפי דאי' לקמן שד' מינים שבלולב הם נגד ד' אמהות קחשיב שם ענף עץ עבות כנגד לאה מה הדס זה עליו חופין את עצו כך היתה לאה חפופה בבנים וערבי נחל כנגד רחל מה ערבה יבישה לפני ג' מינים כך מתה רחל לפני אחותה וא"כ רחל שהיא סוברת שהיא כנגד ההדס א"כ ראויה לצאת ממנה רוב הבנים ע"כ אמרה הבה לי בנים שהיא כנגד ההדס וידוע לכל שההדס הוא בנמשל לצדיק כדכתיב והנה הוא עומד בין ההדסים ולכך קנאתה ואמרה אלולי שהיא צדקת פי' הואיל והיא כנגד ההדס ע"כ שהיא צדקת ולפיכך אמרה ואם אין מתה אנכי פי' שא"כ אין אני כנגד ההדס רק נגד הערבה א"כ מוכרחת אני למות קודם אחותי ודו"ק:

על כן קרא שמו דן בכל מקום שנאמר על כן חוץ מלוי מרובה באוכלוסין. פי' לפי שעל כן מורה על שאמרו מצרים פן ירבה ורוח הקדש אמרה כן ירבה והנה כל השבטים היו בגזרת השעבוד משא"כ שבט לוי לא היה בשעבוד מצרים והכתוב אומר כאשר יענו כן ירבה פירוש שהם ענו אותם בעבודה כדי שלא יהו פרים ורבים והקב"ה עשה מדה כנגד מדה משא"כ בשבט לוי רק שקשה שיצא שכרו בהפסדו למה היא זאת אדרבה היה להקב"ה לעשות שגם לוי יהיה בענוי השעבוד לזה מסיק רש"י לפי שהיה הארון מכלה פי' דאיתא לפי שהם לגיוניו של מלך שישאו את הארון לכך לא היה בשעבוד ודו"ק היטב:

נינפי היה לי לעשות בתמיה וכי היה צריך לי לעשות חופה לאחותי וכו' אלא אמרתי וכו' פתיתי. פי' שלאה לא רצתה לרמות את יעקב שלא תבא לידי בזיון ופתה אותה רחל לש"ש אם לא יצאו השבטים ממני יצאו ממנה:

לא לן אשר באכסניא מימיו. פי' שלא היה אחד עם חבירו בבית אחד שכל אחד היה לו פלטרין בפני עצמו כדקא מפרש ואזיל וזה אשרוני בנות מלשון נוה שאנן ואשרוני בנות פירושו בנוה לשון דירה: